מאת: אסנת עופר

כשהוריה של עדי (שם בדוי) התגרשו, היא כבר הייתה חיילת. על אף גילה הצעיר, נאלצה לקחת על עצמה תפקידים שלא שיערה שתצטרך למלא. "דאגתי למכירת הדירה, למציאת דירה חלופית. לקחתי את אימא לכל מיני סידורים בעירייה. אבל הכי קשה היה לתמוך באימא אחרי שאבא סיפר לה על הבגידות שלו. היא שיתפה אותי. כל יום הייתי מקבלת טלפונים, גם באמצע הלילה", אומרת עדי, "הייתי צריכה לשחק אותה פסיכולוגית, להקשיב, לתמוך, לספוג את התלונות. היה לי מאוד קשה". 

 

פרופ' סולי דרימן, פסיכולוג קליני ומומחה בטיפול משפחתי, שהנחה מחקרים במחלקה למדעי התנהגות באוניברסיטת בן-גוריון, מסביר כי קיים מיתוס על פיו ילד בגיל עשרים פלוס הוא עצמאי, חזק ולא צריך את ההורים. אבל דווקא בשלב הזה של חייהם, ילדים לפעמים נעשים תלויים.

 

"הילדים הגדולים רוצים לחזור לבית חם בסוף השבוע, שבו מבשלים ומכבסים להם, נותנים כתף וגם תמיכה כלכלית. גירושין של ההורים בתקופה הזו משבשים את היציבות. שלא לדבר על הקושי הכלכלי שבו ההורים נמצאים ומונע מהם לממן לימודים או טיול אחרי צבא", אומר פרופ' דרימן.

גירושין הם טראומה בכל גיל

זוגות רבים חוששים לפרק את המשפחה כשהילדים עדיין צעירים. הגישה המקובלת היא כי גירושין יגרמו לילדים הקטנים נזקים רגשיים. אבל מי אמר ש"ילדים גדולים" לא יכולים להיפגע ושמשבר משפחתי לא יכול להיות הרסני גם כמדובר בילדים בוגרים ועצמאיים?

 

גירושין מאוחרים מוגדרים כגירושין המתרחשים כאשר הילדים הם מעל גיל 18. "חושבים שזה קל יותר לילדים בוגרים. כאילו הם פחות שבריריים. ממש לא. גם בוגרים סובלים. כשמדובר בילדים גדולים יותר, מתבקש שידאגו להורים, שינקטו עמדה, אפילו יתנו תמיכה נפשית או כלכלית", מסביר פרופ' דרימן, "וכך נוצר היפוך תפקידים. זה מצב שיכול לגרום לסיבוכים בהתפתחות האישית של הצעירים/בוגרים כי במקום לצאת החוצה, הם נשאבים פנימה בחזרה לקן המשפחתי המפורק".

 

לדברי פרופ' דרימן, גירושין מאוחרים הם תופעה שהולכת ומתרחבת בישראל כמו בשאר העולם המערבי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,למעלה מ-33 אחוזים מהזוגות המתגרשים הם בגילאי 45 ומעלה לעומת אחוזים בודדים בלבד בשנות השבעים.

 

לדברי חיים עמית, פסיכולוג חינוכי ומטפל משפחתי מוסמך, כשהילדים עדיין קטנים, ההורים עושים בדרך כלל מאמצים לא לערבם בהליכי הגירושין, ואילו אצל ילדים בוגרים קיימת נטייה הפוכה. 

 

"כשהורים מטילים על הילד הבוגר לתווך ולהעביר מסרים ביניהם, הם מכניסים אותו ללחץ נפשי ולעתים פוגעים במערכת היחסים של הילד עם אחד ההורים. במקרים רבים, ילדים בוגרים מזדהים עם ההורה הנעזב וכועסים על ההורה שיזם או גרם לגירושין. אבל גם בגיל מבוגר, ילדים יכולים לחוות תחושה שההורים נוטשים אותם", מסביר עמית.  

 

לדבריו, גירושין מאוחרים משפיעים על הזוגיות, על פחד מפני חתונה ומחויבות. "כשמודל הזוגיות של ההורים נהרס, עולים סימני שאלה לגבי מוסד הנישואין", אומר עמית, "לפעמים זה אפילו משבש את התכניות לאירוע שכבר נקבע, כי מתחילים ויכוחים לגבי איך הוא יתנהל. זו רעידת אדמה לא רק לזוג המתגרש, אלא גם לילדיהם ולכל הסביבה".

עכשיו תבחרו צד

הוריה של מיכל (שם בדוי) התגרשו כשהיתה בת 32, נשואה ואם לתינוקת. "זו היתה הפתעה גמורה. הוריי חיו בבריטניה, ואמי בדיוק חזרה מחופשה בישראל, עמוסת מתנות לאבי, כשהוא הודיע לה שהחליט לעזוב אותה. החלו מאבקים מכוערים על כסף, הוא החליף את המנעולים בדירה, והיא התבצרה באחד החדרים כדי לא לאבד את זכויותיה בנכס".

 

מיכל, היום מנהלת בנק, נאלצה לספוג את כל המרירות, הכעס והעלבון. לפני שהבינה מה קורה, מצאה את עצמה בטבורו של שדה קרב. "לי זה היה מאוד קשה, כי הם עירבו אותי בכל פרט ועניין, על כך דבר קטן קיבלתי טלפונים. אבא מבקש ממני שאעביר לאמא מסר, ואמא מאשימה אותי שאני בכלל מדברת איתו. הם השתמשו בי, סחטו אחד את השני באמצעותי, וסחטו אותי רגשית".

 

לדברי עו"ד בני דון-יחייא,  עורך דין העוסק בדיני משפחה שגם מעלה את המופע 'טובים השניים' העוסק בגירושין בהיבט הומוריסטי, שיעור המתגרשים באמצע החיים רק יילך ויעלה. "בעיקר בגלל העלייה בתוחלת החיים ובאיכותם. בני חמישים ושישים מרגישים שאם יתגרשו, העתיד עוד לפניהם. ואפשר לצפות לזוגיות חדשה ומוצלחת ואפילו לחיי מין". 

 

דון-יחיא, שבעצמו התגרש בגיל 61 מאשתו רחל, מסביר כי עתידם המזהיר של ההורים יכול לעורר חששות גדולים אצל הילדים. למשל, פחד מפני בזבוז ירושת המשפחה, "כי אבא פגש "פרגית" צעירה שתרצה ממנו ילדים חדשים", אומר עו"ד דון-יחיא. "עשיתי לא מעט הסכמי ממון וצוואות שהיו ביוזמת ילדיו של ההורה (בדרך כלל האב) שפנה ל"סיבוב שני", הוא אומר, "לרוב ההורים מסכימים לדרישת הילדים: הם רוצים להישאר אתם בקשר טוב, וכשהילדים לוחצים, חשוב להורים שהילדים יקבלו את בן/ת הזוג החדש/ה בסבר פנים יפות".

 

"הגורם העיקרי שמפריע לילדים במקרי גירושין, הוא כשהפרידה היא לא החלטה משותפת של ההורים ויש צד אחד שנפגע ושנתפס כקורבן, וזו בדרך כלל האם", הוא אומר, "בגילאים האלה ההורים נוטים לשתף, והילדים יודעים מי פגוע ומי אומלל".

להיות נציג האו"ם ולא להסתבך

הפסיכולוג חיים עמית מסביר את הדרך הנכונה להתמודד עם ההורים המבוגרים המחליטים להתגרש:

1. פרגנו להורים. התייחסו אליהם יותר כבני אדם, ופחות כהורים. כדאי להבין שגם להם יש צרכים ורצונות ושכפי הנראה, פרידה היא הפתרון הטוב ביותר עבורם.

 

2. נסו לא להיות מעורבים רגשית בתהליך. אל תזדהו עם  הקרע שהוביל לגירושין ואל תעדיפו  הורה אחד על פני השני. אם צריך, הסבירו להורים בצורה ברורה, שאתם לא מתכוונים לבחור צד, גם אם נדמה שאחד מההורים עושה עוול לשני.

 

3. היו מודעים למלכודות רגשיות שבדרך. היו מודעים למלכודות הרגשיות או לסחטנות רגשית שאחד ההורים או אפילו שניהם, עלולים להפיל. הישארו עניינים (עד כה שניתן).

 

4. סייעו להורים, אם יש צורך. אם צריך לעזור להורים כלכלית, כדאי לעשות זאת מבלי לנקוט עמדה או לשמש "כפרקליטו" של הצד הנפגע.

תגיות