ח"כ מירי רגב הגישה תלונה במשטרה נגד גולש שקילל אותה (או לפחות כך מנסחים את זה באתרי החדשות, כי איכשהו המילה "זונה" הפכה לקללה, וגם די נפוצה), בגין העלבת עובד ציבור. יתכן שהאירוניה גדולה מדי על עמודי החדשות, כי חלק מהדיווחים הם ציניים לא פחות מהשימוש הפלואידי של רגב בעקרון חופש הביטוי.

 

פוליטיקאיות בתקשורת: מפגן של גזענות 

 וסקסיזם

דו"ח מסכם חושף כיצד מוצגות

.הפוליטיקאיות הישראליות בתקשורת

התוצאה: עגומה למדי

לכתבה המלאה

 

בתחילת השבוע כתבה חברת הכנסת, הידועה בלשונה הבוטה, ביקורת על דבריו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, שטען כי המבצע בעזה מיצה את עצמו, וטענה כי פרס הוא שמיצה את עצמו. גולש רהוט וחינני במיוחד בשם גילי גולן כנראה לא היה מרוצה מדבריה של רגב, וכתב לה את הפיוט הבא: "מירי רגב! אני אגיד לך משהו! מי את בכלל שתלכלכי על שמעון פרס??? את בסך הכל זונה עם פה ג'ורה!!! עפת על עצמך מעל ומעבר יא אנאלפביתית עלובת נפש!!! שקופצת מאולפן לאולפן. אני בז לך! רפש אנושי עלוב!".

 

על פי הדיווחים, אתמול (ג') זומן הגולש גולן לתחנת המשטרה, בחשד כי העליב עובד ציבור, ושוחרר בסוף החקירה בערבות של 5,000 שקל ונדרש שלא להתקרב ולא לפנות למירי רגב למשך 14 יום. לאחר ששוחרר כתב גולן, משורר שכמוהו, בעמוד הפייסבוק שלו: "אז מירי רגב - את מתוקה, נשית, עדינת נפש, פיך מפיק מרגליות ואני אוהב אותך. פעם הבאה תתקשרי אלי נפתור את זה בינינו, מה את רצה למשטרה?? נעלבתי. עכשיו אני ברוגז איתך וגם אחרי שיעברו ה-14 יום לא תשמעי ממני".

 

המשורר שנוזף בחברת הכנסת (צילום מסך)

 

לא מעט יקומים קורסים לתוך עצמם בסיפור הזה. קשה שלא להיות קצת סרקסטיים כשדווקא ח"כ הכנסת רגב, אישה שאופן הביטוי שלה הוא מהאלימים שנשמעים על בימת הכנסת (או בכלל ברחוב), מתרעמת כשמדברים אליה באלימות, אני מבינה את זה. כשראש הממשלה בנימין נתניהו ציין שרגב ודני דנון עושים מהליכוד שוק (כאילו שעד שהיא הגיעה הליכוד היה מוזיאון לאמנות קלאסית), ציינה רגב כי "עמדה אחרת צריך לדעת לקבל", וקשה שלא להתפעל מהעיוורון של מי שממהרת להוציא מהכנסת ולשלוח לעזה א/נשים שעם דעתם היא לא מסכימה, אבל לא מאמינה שיש מי שמעביר עליה ביקורת. בנוסף, אני גם סולדת בכלל מקיומה של העבירה המפוקפקת הזאת, "העלבת עובד ציבור", חושבת שעושים בה שימוש שגובל בפגיעה בדמוקרטיה ובחופש הביטוי, ועל פניו אני לגמרי אמורה להיות בצד של האזרח גילי גולן.

 

אבל אני דווקא מאד שמחה על התלונה של רגב. לא אכפת לי מי הראשונה שתעשה את הצעד, אבל אני ממש בשלה להפסיק לשמוע את הביטוי "זונה", על כל נגזרותיו והטיותיו, מכוון לכל אישה שמישהו לא מסכים עם דעתה. השיח הציבורי בישראל, שמלכתחילה לא היה בדיוק משהו להתגאות בו, צלל בשבועות האחרונים לתהומות מחליאים, שנותר רק לקוות שנצליח יום אחד להתרומם מהם. כמו תמיד, האלימות נגד נשים היא גדולה יותר, ובהכרח עם ניחוח מיני וסקסיסטי.

 

מוקדם יותר השנה ביקשה חברת הכנסת תמר זנדברג מאחת המתמחות שלה לבדוק תגובות בעמודי פייסבוק של שני חברי כנסת ושתי חברות כנסת. בעוד הגברים זכו לביקורת עניינית על דבריהם, הנשים, כמה לא מפתיע, זכו לקללות וסקסיזם. המילה "זונה", כמובן, נזרקה באופן חופשי על הבר לגמרי. למעשה, הגולש גולן, כשזומן לחקירת המשטרה, באמת לא הבין מה בכלל הבעיה במה שכתב. גם התגובה שכתב מאוחר יותר בעמוד שלו נגועה בסקסיזם, כי הרי נשים הן עדינות, מי שלא – זונה, ומי שמעיזה להתלונן על זה היא פתטית.

 

די, השיח הפך לבלתי נסבל. מבצע צוק איתן שחרר את הרסן לכל בריוני הרחוב העלובים, שפתאום הרגישו כמו אדוני הארץ, מעניקים ושוללים אזרחות, מגדירים מיהו יהודי, מי ראוי למיתה ומי ראויה לאונס קבוצתי. מספיק. סוף סוף הוגש כתב אישום ראשון נגד הסתה, ואני מקווה שעוד מהם ימצאו את דרכם לכל אחד מאלה שהרגישו שהם מעל החוק.

 

הגיעה השעה שאנשים במדינה הזאת ילמדו לדבר כמו בני אדם ולנסח טיעון או ביקורת באופן ענייני, ואין ספק שגם לחברת הכנסת רגב לא יזיק להשתפר בתחום. אבל האצבע על הדק ה"זונה" (יום אחד נצטרך לדון בעובדה שזה הפך להיות קללה, ומהגרועות שיש, אבל לא היום) הפכה להיות כל כך קלה, כל כך התרגלנו לשמוע איחולי אונס מתובלים ב"שרמוטה זונה", שלחלקנו ממש קשה לזהות מה הבעיה, ואנחנו מעדיפים לצחוק מהאירוניה מאשר לשמוח מהעובדה שמישהי מתחילה להציב גבול. הלוואי שיותר ינהגו כמוה, לפחות בהקשר הזה. כפיים, אי אפשר בלי.