10491267_591659264288219_8978108829330475545_n

זה קרה ביולי 2010. איריס קראה לי למקלחת ואמרה לי "אני מרגישה גוש, אתה יכול לבדוק ולראות אם זה נראה לך גם לא בסדר?". "עזבי", אמרתי לה, "אני לא מבין בזה. תקבעי תור לרופא". האמת שפחדתי נורא מהעניין הזה וקיוויתי שאם אתעלם ולא אגע בגוש, הוא לא יהיה שם. אחר כך איריס מיששה עוד פעם ואמרה לי "יש לי גם גוש בבית השחי".

כמה ימים אחר כך, במרפאה של ד"ר מיכל רביד בעזריאלי, הבדיקה אישרה את מה שאיריס הרגישה. סרטן שד, גוש אחד בגודל סנטימטר בשד שמאל, ובלוטות לימפה נגועות בבית השחי. "זה עדיין נחשב סרטן מקומי בשד, כי בלוטות הלימפה בבית השחי קשורות לשד, זה לא נחשב גרורות", הסבירו לנו. עושים ניתוח ואחר כך כימותרפיה וחוזרים לחיים הרגילים.

יאללה מלחמה

בתחילה הכל נראה בסדר. הגילוי היה מוקדם, ויש 92% החלמה בגילוי מוקדם. עושים ניתוח, מוציאים את הגידול, אחר כך כמה חודשי כימותרפיה כדי לוודא שכל התאים הסרטניים שמסתובבים בגוף יושמדו, ואפשר להמשיך עם החיים. איריס חישבה מתי היא אמורה לסיים את הכימותרפיה ומתי הרופא מרשה לה לנסות להכנס להיריון שני. יצא שיש לנו תקופה של חצי שנה טיפולים ועוד כמה חודשים.

התחלנו בשימור פריון. הטיפולים הכימותרפיים פוגעים בפוריות ולכן המליצו לנו להקפיא עוברים לפני תחילת הטיפול. עברנו כמה חודשים מתישים של טיפולים באסותא שכללו שאיבת ביציות והפריות. בסופו של דבר הוקפאו שלושה עוברים.

לאחר מכן פנינו לניתוח להסרת הגידול. הניתוח היה קל יחסית, עבר בשלום, הגידולים הוצאו והדיווח היה שהשוליים נמצאו נקיים - הכוונה שהגידול הוצא בשלמותו ושולי הגידול נקיים מסרטן. זה היה סימן מעודד. איריס נהנתה בחדר VIP שלה באסותא, ורק התלוננה על צבע הפיג'מות:

vip

אסותא

לאחר הניתוח פנינו לטיפולים הכימותרפיים, במחלקת אשפוז יום אונקולוגי באיכילוב. לטיפול הראשון הגעתי עם איריס. היא ישבה בכורסא וחיברו אותו לאינפוזיה שהכילה את החומר הכימותרפי. בכל פעם שהסתיימה שקית, הגיעה אחות והחליפה אותה באחרת, כי נותנים שילוב של שלושה חומרים ביחד. הטיפול הראשון עבר בשלום כמעט ללא תופעות לוואי. כבר חשדנו שסתם נתנו לה מים.

למנאיק

 

לאחר כמה סבבים של טיפולים, השיער החל לנשור, כצפוי. זו תופעת לוואי מוכרת של חלק מהתרופות הכימותרפיות. הכימותרפיה פוגעת ברקמות מתחדשות של הגוף, ולעיתים פוגעת גם בשורשי השיער. כשלאיריס נמאס לראות שערות נושרות על הכרית, היא ביקשה ממני לגלח לה את השיער.

מחצית

סכיןעוד לפני כן, איריס החלה לקצר את השיער בהדרגה, כדי שדר תתחיל להתרגל לשיער הקצר ולקרחת. היא קיצצה את הרעמה הארוכה בתחילה לקארה קצר יחסית ולאחר מכן הגיעה הקרחת הנוצצת. זה מאוד שעשע את דר כל פעם להגיע "לאמא יש קרחת נוצצת". היו לאיריס עוד תלונות בענייני שיער:

גבות

החשש העיקרי לפני כל טיפול היה למצוא וריד טוב להכניס את העירוי. הורידים התכווצו מאוד מכל הטיפולים ובדיקות הדם, וכבר היה קשה למצוא וריד טוב. בכל פעם היו צריכים להזעיק אחות או אח מומחה למצוא ורידים.

ורידים יקרים

 

בינואר 2012, לאחר כמה סבבים של טיפול, העניינים החלו להשתבש. גושים נוספים החלו להופיע בשד.

שרימפסיםהרופאים הודיעו על הפסקת הטיפול הכימותרפי והחלפת התרופה בתרופה אחרת. "ננסה פרוטוקול טיפול אחר", הם אמרו. בדיקת סי טי איששה את חששות הרופאים. גידולים נוספים הופיעו בשד, בכבד ובריאות. איריס עברה לססטוס חדש, "גרורתית". הכוונה לסרטן שד גרורתי, מחלה שאין לה ריפוי אלא רק טיפול במטרה להאריך חיים עד כמה שאפשר. ישבנו אצל פרופ' ענבר, ואיריס שאלה:

"אז כמה זמן נשאר לי לחיות?

- אם לא נמצא תרופה שעובדת, שנה וחצי – שנתיים. אם נמצא תרופה שעובדת – תוחלת החיים שלך כיום היא עוד 10 שנים. אבל זה במצב התרופות הידועות לנו כיום. אם יפותחו תרופות חדשות בעשור הקרוב, תוחלת החיים שלך יכולה לגדול.

- ומתי מפסיקים את הטיפול הכימותרפי?

- בשני מקרים: או שהטיפול מפסיק לעבוד, או שהטיפול עובד אבל החולה בא ואומר שהוא לא יכול יותר לעמוד בכימותרפיה"

קראתי לזה אז "תאריך תפוגה". היה ברור לי אז, שאיריס לא תחיה הרבה. לימים הבנתי שבאותו יום איריס מתה בשבילי. כאילו המוח התחיל להתרגל לכך שהיא תמות, כמנגנון הגנה לקראת מה שהולך לקרות.

281402_10150267071392838_3276536_n262896_10150272161452838_450749_n