למרות שיפורים רבים ומשמעותיים במעמד האישה במגוון תחומים, נראה שהפער המגדרי נשמר ולעתים אף מתרחב. בשנות התשעים של המאה הקודמת הייתה התקדמות ניכרת במיגור ההפליה כלפי נשים בחברה הישראלית באמצעות חקיקה. ואמנם, בעקבות זאת נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה הגיעו להישגים בהיבטים רבים, החל מהשתתפות בשוק העבודה, עבור ברמת ההכנסה וכלה בייצוג בחיים הציבוריים. עם זאת, קצב השיפור אצל הגברים לא נפל מקצב השיפור אצל הנשים, ולכן אי השוויון המגדרי לא הצטמצם באופן ניכר.

 

לרגל ועידת ישראל לנשים ועסקים מבית מידע כנסים, שתתקיים ב-29 לאוקטובר, נחשפים ממצאי המחקר שנוהל על ידי ד"ר הגר צמרת-קרצ'ר, חוקרת במכון ון ליר, שתשתתף בוועידה בפאנל משפטי שנושאו הפרת זכויות הנשים בשוק העבודה. 'מדד המגדר 2014 – אי שוויון מגדרי בישראל', הוא מחקר מקיף הנפרס על פני 145 עמודים שבוצע על ידי מרכז 'שוות' שבמכון ון ליר, לקידום נשים בזירה הציבורית. המחקר התבסס על כל מאגרי הנתונים והסקרים המעודכנים והמקיפים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ונציבות שירות המדינה.

 

מהמחקר עלו ממצאים מעניינים ומדאיגים בנוגע לאי השוויון המגדרי בישראל. בהשוואה לשנה שעברה, במדד הנוכחי חלה עלייה באי-שוויון המגדרי בארבעה מהממדים המרכיבים את המדד: בממד שוק העבודה חלה עלייה של 2.6%, בממד העוני של 1.5%, בממד העוצמה של 3.1%, ובממד הפריפריה של 0.7%. מדד המגדר העלה כמה ממצאים נוספים בולטים: הפרדת העיסוקים המגדרית ( כלומר קיומם של מקצועות נפרדים לנשים וגברים) גבוהה ונמצאת במגמת ירידה אטית ביותר, וכך, כדי להגיע לשוויון בין המינים, 47% מהעובדים במשק צריכים להחליף מקצוע. עוד נמצא כי נשים עניות יותר מגברים לאורך כל השנים והפער ביניהם כמעט אינו משתנה.

 

כמו כן, אמנם נשים רוכשות השכלה גבוהה בשיעורים הולכים וגדלים והן אף משכילות יותר מגברים (48.1% מהנשים הן בעלות 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת 45.2% מהגברים), אך מצבן בשוק העבודה אינו משתנה: לפי שכר ברוטו לשעה, נשים משתכרות רק 85% משכר הגברים, ושיעור הנשים במשרות חלקיות הוא פי 1.9 משיעור הגברים. כלומר, הישגי הנשים בתחום ההשכלה אינם מיתרגמים לשיפור במצבן בשוק העבודה, וגם לא בתחום העוצמה. מבחינת העוצמה הפוליטית, ייצוגן של הנשים בכנסת, בממשלה ובראשות ערים ומועצות מקומיות נמוך מאוד משיעורן באוכלוסייה והוא עומד על 20%, 10% ו-2% בהתאמה (נכון ללפני הבחירות של 2013 שבהן נרשם שיפור קל בייצוגן בכנסת).

 

בנוסף, המדדים בנוגע לשוק העבודה מצביעים על עומק הפער המגדרי: השכר החודשי הממוצע של הנשים הוא בשיעור של %66 בלבד משכר הגברים והשכר החציוני של הנשים הוא בשיעור של 71% משכר הגברים. שיעור ההשתתפות של הנשים בשוק העבודה עומד על 84% משיעור ההשתתפות של הגברים ושיעור הנשים העובדות דרך חברות כוח אדם גבוה ב-%3 משיעור הגברים, שיעור הנשים העובדות במשרה חלקית גבוה ב-89% משיעור הגברים.

 

וכך נכתב בין השאר במחקר : "נתונים אלה קשורים קשר הדוק לחלוקת העבודה המסורתית בין גברים לנשים, שלפיה נשים ממשיכות להיות האחראיות העיקריות לטיפול בבית ובמשפחה (עבור רבות מהן זוהי 'משמרת שנייה'). להבנתנו, הדבר נעוץ הן בגורמים מבניים-מוסדיים (המבנה הממוגדר של שוק העבודה בפרט ושל המרחב הציבורי בכלל), והן בגורמים תרבותיים (בעיקר ההיררכיה הממוגדרת המתמשכת בין הפרטי/הנשי לבין הציבורי/הגברי). החיבור בין שני גורמי היסוד הללו מסביר את התמשכות הפערים המגדריים, על התפיסות העומדות בבסיסם, לאורך זמן.  אפשר לומר אפוא כי מערך קבלת ההחלטות והקצאת המשאבים בישראל נושא אופי ממוגדר, הזוכה לגיבוי תרבותי. ללא התערבות ישירה המבוססת על תפיסת השוויון המגדרי כערך אוניברסלי, ספק אם יחול שינוי במבני עומק אלה".

 

*מנהלת המחקר, ד"ר הגר צמרת-קרצ'ר, תשתתף בפאנל בועידת ישראל לנשים ועסקים מבית מידע כנסים שתתקיים ב- 29.10.2014  בתיאטרון הלאומי הבימה, ת"א

 

הטבה מיוחדת תינתן לקוראות און לייף: הנחה של 100 ? עבור כרטיס לוועידת ישראל לנשים ועסקים.

בכדי ליהנות מההטבה, כנסי ללינק מטה והכנסי קוד קופון 2222 באתר הרישום.

http://www.eventi.co.il/Events/event.aspx?eID=803470692