זוכרים איך כינה בן גוריון את גולדה מאיר "הגבר היחיד בממשלה"?, ומה בנוגע ל'אשת הברזל' מרגרט ת'אצר, שעליה נהגו לומר שאין בהתנהלותה דבר נשי. האם גם היום אנו בוחנים את מושג המנהיגות הנשית, בעסקים, באקדמיה ובפוליטיקה, על פי מדדים הנלקחים בלעדית מתוך תפיסת עולמם של הגברים ומתוך נקודת מבטם?

הגדרת מושג המנהיגות על פי אמות המידה הגבריות, אינו מאפשר לנשים להציג את קולן הייחודי ואת הערך המוסף שנוכחותם יכולה לתרום לתחום המנהיגות. יכולת ההכלה, ההקשבה והאמפטיה, היעדר השיפוטיות, היכולת ליישב סכסוכים, ההיכרות העמוקה עם מאפייניו וצרכיו של הגרעין המשפחתי, יכולת ההתבוננות על התמונה הרחבה והעשייה של מספר מטלות במקביל – כל התכונות הללו הנחשבות לנשיות, יכלו למנף את הנשים בתחום המנהיגות באופן משמעותי, אך מושגי המנהיגות הקיימים אינם מאפשרים לנשים להביא לידי ביטוי תכונות אלו באופן הראוי והנכון.

 

עוד באון לייף:

 

 

"למה בכלל אנחנו שואלות מהי מנהיגות נשית? משום שברוב שנות ההיסטוריה, גברים לקחו לעצמם והמציאו לעצמם את תפקידי ההנהגה וכך, בעולם פטריארכלי ובתרבות גברית, מנהיגות היא גברים וגברים הם מנהיגים", אומרת ח"כ מרב מיכאלי – חברת ועדת חוץ ובטחון, שתשתתף בפאנל 'מנהיגות נשית ויתרונותיה'. "למעשה, אם ננסה לחשוב מהי בעינינו 'מנהיגות' נגלה שהתכונות שעולות בדעתנו הן תכונות כמו "סמכותיות",  "נחישות", "החלטיות, "כוח", מקצועיות" - תכונות שמתארות בדרך כלל 'גבריות'. "נשיות" מתוארת בדרך כלל כ"רכות", "עדינות", "הכלה", "אימהות", "יופי" ו"מיניות" - ממש לא תכונות שמתארות מנהיגות. לכן אנחנו בכלל במקום הזה שצריך לחפש ולהגדיר "מנהיגות נשית". או במלים אחרות, כיצד תהיי בעמדת הנהגה ותחשבי מנהיגה ולא כוחנית; תוקפנית או ביצ'ית. לכן אין לי  עניין לנסות להגדיר מנהיגות נשית. יש לי עניין ביצירת תנאים לכך שיותר ויותר נשים תהינה בעמדות הנהגה ויותר ויותר נשים תתפוסנה את עצמן כמנהיגות. קודם כל, פשוט כי מגיעה לנו חלוקה שווה של הנכסים והמשאבים. קודם כל כי יש לי עניין בחלוקה שוויונית של הכח. אחר כך אני מקווה שנשים גם תבאנה להנהגה ולמנהיגות ערכים פמיניסטיים, לא בהכרח "נשיים". ערכים של שוויון ושלום. פחות כוחנות ויותר הקשבה, פחות משחק סכום אפס ויותר עבודה לטובת הכלל. פחות אלימות ויותר אחריות של כל אחת ואחד על עצמה או עצמו. צריכים לקרות הרבה מאד דברים כדי שזה יקרה. שלושת הדברים המרכזיים הם אחת, הכלכלה חייבת להתחיל לכלול את עבודת הטיפול שנשים עושות היום בחינם - בהורות וילדים, בבני הזוג, בקשישות וקשישים ובבית; שתיים, שתקיפה, פגיעה, הטרדה וניצול מיני ימוגרו באופן דרמטי; שלוש, שנפסיק לפחד מלא להיות "נשיות" וניקח לעצמנו מנהיגות. כל אלה יקרו הרבה יותר בקלות, כמובן, כשיותר נשים תהיינה מנהיגות, אלה ביצים ותרנגולות. אבל זה כבר קורה, כל הזמן. לכל אחת מאתנו יש אחריות לעשות את חלקה ולעזור לאחרות כדי שכל זה אכן יקרה, מהר יותר ממה שאנחנו חושבות".

 

משתתפת נוספת בפאנל 'מנהיגות נשית ויתרונותיה' היא ורד כהן ברזילי – מייסדת מרכז 'מדיה נשים' ומומחית בנושאי מנהיגות ויזמות בעדשה מגדרית: "למושג 'מנהיגות פמיניסטית' קשה לקבל ביטוי עקב תקרת הזכוכית המאוד עבה הקיימת עבור נשים רבות", אומרת כהן ברזילי. "גם אלו המצליחות לפרוץ אותה, נאלצות להניח בצד את המנהיגות הפמיניסטית ונשארות רק עם המנהיגות, וכך הקול הנשי נשמע זהה במדויק לקול הגברי. המטרה היא ליצור שיח שונה שאינו מיישר קו עם המנהיגות הקיימת אלא כזה המשלים אותה, חותר תחתיה במידת הצורך ומביא צבע אחר. קול זה חסר לטעמי במיוחד בהגדרת המושג 'ביטחון', המדוברר כולו על ידי גנרלים ומונע כולו על ידי שיקולים צבאיים. כיום, כאשר מרבית הלחימה מתבצעת בעורף, גם מושגי הביטחון חייבים לעבור רפורמה. אי אפשר לקחת את ההיבט הביטחוני הצר ולהתייחס אליו כאילו הוא חזות הכול. הנשים מכירות את העורף, חיות את העורף ומשלמות מחיר כבד ולכן קולן חשוב יותר. גם בנוגע לקידום תהליך השלום, לנשים חייב להיות תפקיד משמעותי הרבה יותר. הנשים מאמינות יותר בשלום כחלק מטבען ומתפיסת עולמן – לאורך ההיסטוריה, הנשים הצליחו יותר ביישוב סכסוכים ובפתרונן מאשר הגברים שלרוב רק מלבים את הסכסוך, ושיקול זה חייב להילקח בחשבון בדיונים לקראת יציאה למלחמה או לחילופין לפני תהליך שלום".

 

אחד מהקולות הייחודיים ויוצאי הדופן בנופה של הועידה, יהיה קולה של עדינה בר שלום – מייסדת 'המכללה החרדית בירושלים' וכלת פרס ישראל. בר שלום תציג בפאנל את הדילמות, הקשיים וכמובן גם הפתרונות העומדים בפני נשות המגזר הדתי והחרדי, השואפות לפלס את דרכן להצלחה בעולם העסקים, הפוליטיקה והאקדמיה. "ברמת העיקרון, איני רואה הבדל מהותי בין נשים לגברים, למעט התבונה היתרה שנתן הקב"ה לנשים, בהקשר ליכולתנו להתבונן מתוך ראייה רחבה יותר על המציאות ולבצע מספר מטלות במקביל", אומרת בר שלום. "החסם המרכזי העומד בפני נשות המגזר הדתי והחרדי היא הגדרת מהותן והווייתן כנשות משפחה, ולצערי, כולנו מפסידים בשל כך מנהיגות יוצאת דופן. עד לאחרונה, נשים חרדיות הנהיגו את הקהילה רק מאחורי הקלעים, אך בשנים האחרונות הנשים הדתיות והחרדיות מתחילות להשמיע את קולן, לא מצטנעות, לא פוחדות יותר מפרסום, ומתחילות לבצע את אותן הפעילויות שהן רואות כחשובות ויקרות, אשר היו עד היום נחלתן של הגברים בלבד, ללא פשרות וללא ויתורים. המציאות שאליה נקלעות נשים אלו אינה פשוטה כלל, משום שהן נאלצות לשלם מחיר יקר בתוך קהילה שלא מפרגנת להן, אבל הרצון האדיר שלהן לפעול, מנצח את הפחד שלהן מלהיפגע. במציאות זו, חייבות הנשים עצמן לסייע האחת לשנייה, לחזק ולתת כתף. הנטוורקינג החברתי מאוד עוזר במקרים כאלה, במיוחד בחברה החרדית שאינה בקיאה בנבכי העולם המודרני והפוליטי, ובעלת אפשרויות מצומצמות מאוד לצאת מחוץ למסגרת המגבילה והנוקשה. חשוב גם ללמד ולחנך את בני המשפחה להפנים שכאשר אם הבית יוצאת לפוליטיקה, לאקדמיה או לעסקים, על כולם להירתם לעניין ולסייע לה, כדי לאפשר לה למצות את הפוטנציאל הגלום בה".

 

ועידת ישראל לנשים ועסקים מבית מידע כנסים תתקיים ב-29 לאוקטובר בתיאטרון הלאומי הבימה, ת"א

הועידה נועדה לשמש כאמצעי להעצמה עבור נשים, להעשיר את עולם הידע שלהן בנוגע לתחום, לספק דוגמא ומודל לאן לשאוף, ובעיקר, להעניק כלים מעשיים כיצד להתקדם ולהתבסס בעולם העסקי. סדר יומה של הועידה כולל מגוון רחב ועשיר של הרצאות ופאנלים הדנים בקשת רחבה של נושאים, בהשתתפות תמהיל הטרוגני של בכירות נשות העסקים, האקדמיה, התקשורת והפוליטיקה בישראל. הועידה מתאימה לקהלי יעד מגוונים הכוללים שכירות בדרגים גבוהים, מנהלות , מקבלות החלטות בארגונים, סמנכ"ליות, מנכ"ליות, עצמאיות בעלות עסקים, יזמיות, פרילנסיות, סטארטפיסטיות ועוד

 

ועידת ישראל לנשים ועסקים מבית מידע כנסים תתקיים ב-29 לאוקטובר בתיאטרון הלאומי הבימה, ת"א

 

הטבה מיוחדת תינתן לקוראות און לייף: הנחה של 100 ? עבור כרטיס לוועידת ישראל לנשים ועסקים.

בכדי ליהנות מההטבה, כנסי ללינק מטה והכניסי קוד קופון 2222 באתר הרישום.

http://www.eventi.co.il/Events/event.aspx?eID=803470692