תמיד ידעתי שאני ריאלית. הקושי בספרות ובתנ"ך היו ההיפך המוחלט ממה שחוויתי בפיזיקה, מתמטיקה וגם בשפות. לשמחתי הרבה, גם אבא שלי הבין יפה מאד מה אני אוהבת. לא בטוח אם מדובר במודעות פמיניסטית, או שפשוט מדובר באבא שרוצה שיהיה לילדה שלו טוב, אבל בכל הזדמנות קבלתי את מה שהייתי צריכה כדי לפתח את האהבה שלי למדע ודיוק: בנייה במשחקי "לגו", "מכאנו" "פליימוביל" ומשחקי מחשב (שבזמני היו טכניים למדי). לפני גיל 14 קבלתי ממנו במתנה ספר פסיכומטרי כדי שאתרגל בשביל הכיף מתמטיקה ולוגיקה. גדלתי יחד עם שלושה אחים בסביבה שאפשרה לי לאהוב ולהתעניין במה שהלב בחר, מבלי שאמרו לי "זה לא בשבילך". בהמשך ישיר לכך, בסוף כיתה ח', אבא שלי אמר לי ' בואי ננסה בית הספר להנדסאים, נראה לי שזה יעניין אותך, לומדים שם המון פיזיקה ומתמטיקה", וכך עשיתי. הבחירה הזו, במקום להמשיך באופן טבעי עם החברות שלי לתיכון בעיר מגורנו, הייתה מאד משמעותית בהתפתחות שלי. היא סללה לי את הדרך ללימודי מחשבים ופיזיקה באוניברסיטה ומשם להיי טק; תחום שהיה בחיתוליו בתחילת דרכי המקצועית.
 

ראייה רחבה והוליסטית, אנחנו פשוט טובות בזה

ככל שהתחום מתפתח ומשתכלל, ברור לי מה היתרונות שלנו כנשים: יש לנו את היכולת להבין את התפקיד בצורה הרחבה שלו מעבר להגדרה הטכנית שלו אנחנו יותר פתוחות ורכות בהגדרת התפקיד שלנו. לא מדובר בעובדה שנשים נוטות לעשות עבודות שקופות ולא מוערכות, אלא מדובר ביכולת שלנו (שאני רואה אותה כנשית) לראות יותר, ולכן לעשות יותר ומכך להבין יותר ולשלוט יותר בכל המרכיבים של תהליכי העבודה, ולראות את הפרויקט בצורה הוליסטית, מה שתמיד הקל עלי להבין לאיזה כיוון לקחת את הפרויקט.

 

הנה דוגמה: במקום עבודה קודם, הגעתי ופניתי לניהול מוצר בפעם ראשונה, חסרת ניסיון בתחום לחלוטין. אחרי שנה, מנכ"ל החברה ההיא רצה לקדם אותי לתפקיד סמנכ"ל מוצרים. כששאלתי אותו, בהמשך, למה הוא עשה את זה, כשיכול היה לקחת משהו עם ניסיון, הוא אמר לי שבזמן מאד קצר הפכתי להיות מישהי שיודעת הכול. יש לי, ולעוד הרבה נשים שרוצות להתקדם, את הראייה המאוד רחבה והוליסטית של דברים שאנחנו עושות. אנחנו יודעות לחבר את הכול ביחד, וזה שם אותנו במקום מאד מרכזי ומאפשר לנו לפעמים קידום מהיר. אנחנו מחזיקות בהבנה של הצד הטכני מצד אחד, ומצד שני את הידע של כל העולם שמתחבר אליו, ולכן קל לנו להפוך את כל זה למוצר; לאישה שמביאה את היכולות האלה יש יתרון מול הגברים. ויש לא מעט כאלה: ניהול פרויקטים וניהול מוצר, לדוגמה, הם תפקידים עתירי נשים (ומתגמלים, שלא כמו תפקידים אחרים שנחשבים נשיים). אנחנו פשוט טובות בזה; אצלנו באינטל, לדוגמה, מתוך חמש משרות של מנהל/ות מוצר במחלקה, ארבע מאוישות על ידי נשים.

 

נשים טובות להייטק – והוא להן

דבר נוסף: היכולת של נשים לתקשר עם הסביבה היא מאד טובה, ובהיי טק התקשורת מול קבוצות אחרות היא מהותית בהתחשב בעובדה שרוב החברות בארץ מתעסקות עם חו"ל. אני רואה את זה אצלי: יש לנו את היכולת להתאים את עצמנו לתרבויות שונות ולדאוג לשיתופי פעולה שיעבדו טוב. אחד הדברים שהיו מאד בולטים זה היכולת להסתדר עם האנשים היותר מורכבים (ובהיי טק יש הרבה כאלה) ולהתמודד אתם. צריך לדעת לגשר על הקשיים האלה ולא ליפול להתכסחויות. אני רואה שנשים יודעות לקחת צעד אחורה, להעריך את הסיטואציה ולהבין איך לפתור את זה. הדברים האלה מאד חשובים במיוחד היום, כשהשכבות שמוצר צריך לעבור כל כך מורכבות כדי שהוא יראה אור, ושיתוף פעולה עם צוותים  אחרים כל כך חשוב כדי שזה יקרה. אני יכולה לומר שנשים הן מנהלות צוותים מצוינות ויעילות. הרי זה לא כמו פעם, שתהליך העבודה היה "וואן מאן שואו" ואז זה לא משנה שאתה גאון-טכנולוגי-מחשבים שלא מתקשר.

 

האמת היא, כשאני חושבת על זה, גם פעם, כשהכול היה התחלתי קטן ואוונגרדי יותר והיינו צריכות לדעת הכול ולעשות הכול ולהשתמש בכישורי המולטי טאסקינג שלנו, היו לנו יתרונות. אז אולי פשוט אפשר להגיד שנשים מצוינות להיי טק, והיי טק מצוין להן?