ה- 1 בדצמבר 2014. יונתן היילו מובל לדיון בבית המשפט העליון. היילו, צעיר שנידון ל- 20 שנות מאסר בגין רצח הגבר שאנס וסחט אותו, מערער על גזר-דינו בטענה כי פעל מתוך הגנה עצמית. פעילים חברתיים שונים מתייצבים לצדו של היילו, וקוראים לבית המשפט להפחית בעונשו. בכירים מעולם המשפט, האקדמיה וקידום זכויות-הנשים נרתמים גם הם, ומבקשים מבית המשפט להתחשב בקשר השתיקה האופף את נושא הפגיעה המינית בגברים.

עוד באון לייף:

 

בינתיים, עשרים סטודנטים באקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" שבירושלים מתכנסים לקורס האקטואליה השבועי שלהם. הם נדרשים לבחור נושא עכשווי ולטפל בו בצורה יצירתית, ומתלבטים במה לבחור. מרצה הקורס, המעצב הגראפי המוערך להב הלוי, מציע את "תרבות האונס" כנושא, ומעורר התרגשות רבתי; שבועיים לאחר מכן, מתפרסם דבר-מותה של ורד לב – צעירה ששמה קץ לחייה לאחר שנכשלה במאבק להעמיד-לדין את אביה על מעשי-האונס שביצע בה לכאורה בילדותה. הדיונים על אודות היחס החברתי כלפי אונס שוב מתעצמים, ומוכיחים: הדחקה של הנושא גובה עוד ועוד קורבנות, ודורשת את תשומת-הלב של הציבור כולו – בין אם אתה פעיל פמיניסטי, אשת-משפט, מרצה באקדמיה או סטודנט שנה ג' לעיצוב.

כיצד, אפוא, התייחסו לתרבות הזו אמנים צעירים שלומדים עדיין את רזי המקצוע ונדרשים לטפל בנושא כה-טעון? אילו מן כוחות קריאטיביים הם הפעילו כדי לחולל השפעה על תודעת הציבור? האם הצליחו להתחמק מהתבניות השגורות, הסטריאוטיפיות, המוכרות לנו על נשים, גברים, קורבנות ותוקפים?

התוצאות לפניכן. כך או כך, עבור יונתן היילו, ורד לב ואלפי הנשים והגברים שנאנסים בישראל בכל שנה – כל כתובת, על כל קיר, היא חיונית. גם אם רבים מאיתנו עדיין רואים דרכה.

1 מתוך 5

כרטיס גירוד

VIP

Waiting for you

A worng myth

308 נשים נאנסות כל חודש בממוצע בישראל

אם פעם תהיי צוחקת

תשתקי כבר סימה

שמלה אדומה

יש דברים שאנחנו לא רואים ביומיום

לעבודות נוספות בעמוד הפייסבוק של הקורס "ה?א?ח?רו?ן ש??י?ו?צ?א, ש??י?כ?ב??ה א?ת ה?או?ר"