בשבוע שעבר, לאחר הפסד בזירת הטניס העולמית, הצהירה הטניסאית הבריטית הת'ר ווטסון כי ביצועיה המאכזבים נבעו מתחושות של סחרחורת ובחילה שנלוו ל"עניינים-הנשיים" שלה. הצהרתה, אשר נדמית אגבית אולי בשמיעה ראשונה, הציתה דיון פומבי כמעט חסר תקדים. אתרים שונים ברחבי הרשת מיהרו לצטט את דבריה, והכתירו אותה כמי ש"שברה את הטאבו האחרון בעולם הספורט הנשי". ספורטאיות מוערכות מהעולם כולו הצטרפו לדיון והודו כי הנטייה הרווחת היא לטאטא את הנושא מתחת לשטיח: "כיום, אנחנו מדברים על סקס בפתיחות רבה כל כך, אבל כשזה מגיע למחזור הנשי – זה נהיה סוד מאוד גדול", סיפרה טניסאית העבר המעוטרת אנאבל קרופט.

הת'ר ווטסון. הציתה דיון בנושא לא מדובר. צילום ארכיון: אסף יקואל, ויקיפדיה

ההימנעות מלדבר על המחזור ותופעות הלוואי שלו איננה בלעדית לספורטאיות. נשים חוות קושי לעסוק בו, והטאבו שאופף את העניין חוצה גילאים ותרבויות. הוא מתבטא, למשל, בחשש של לא מעט נשים 'להיתפס' בעת קנייה של מוצרי היגיינה, בנטייה "להחביא את הטמפון בתוך השרוול" בדרך לשירותים, בהימנעות מלשוחח על הסימפטומים של המחזור (ודאי כשיש גבר בחדר) וכמובן – בחרדה 'להילכד', חלילה, עם כתם-דם על הבגדים. "אני בהחלט מודאגת מלדמם על המדים שלי", הודתה גם הטניסאית טארה מור בהתייחסותה למדי הטניס הלבנים המסורתיים. "אם משהו כזה יקרה זה מבעית, זה סיוט. היו לי סיוטים מזה בעבר".

ההסתרה של המחזור החודשי מעסיקה בימים אלה גם את החברה ההודית. שם, קיבל הצו להתבייש בדימום צורה אלימה למדי: לפני כשבועיים, דווח כי עשרות נשים במפעל בעיר קוצ'י הופשטו ועברו חיפוש גופני לאחר שתחבושת היגיינית משומשת נמצאה בשירותי המפעל. לדברי פעילים מקומיים למען זכויות-אדם "מדובר בנושא חמור שנשים מתמודדות איתו על בסיס יומי", וכי "לא אחת נשים מואשמות ב'זיהום' ו'ביזוי' של מקומות ציבוריים וקדושים בנוכחותן". בעמוד הפייסבוק שפתחו כנגד האירוע, "Red Alert" שמו, קוראות הפעילות לגולשות לשלוח למפעל תחבושת-היגיינית כאות הזדהות עם הפועלות המותקפות: "שלחו למפעל תחבושת-היגיינית, משומשת או לא, והכריזו על מחאתכן כנגד המעשה הלא-אנושי הזה!", כתבו.

מתוך דף הפייסבוק "Red Alert: You've got a napkin"

הווסת, כאחד הסממנים המובהקים של נשיות, יצרה לאורך הדורות פחד מצד גברים, והשתלבה עם אמונות קדומות שרואות בגוף המדמם מקור לזיהום, מוות או מחלה. סביב הוסת נוצרה מוסכמה שלא רואה בתופעה דבר חיובי, שמעיד על פוריות האישה, אלא    תופסת אותה כפסולת שיש להסתירה?. גם ביהדות הנידה נחשבת טמאה, ולכן יש להתרחק מאישה בזמן הווסת ולהישמר ממנה.

ואכן, המודעות לפוליטיקה המגדרית שעומדת בבסיס הבושה מן המחזור, שמה אותו לא-אחת על סדר היום הפמיניסטי. לפני כשנתיים, קבוצת פעילות ספרדיות בשם Sangre Menstrual זעזעה עוברים ושבים כשיצאה לרחובות עם מכנסיים לבנים מוכתמים בדם, במטרה להגביר את הנראות הציבורית שלו. ב"מניפסט למען הנראות של המחזור" שניסחו האקטיביסטיות, הן הבהירו כי מדובר במיצג אומנותי שנועד לשנות את התפיסה שרואה בו מקור לסלידה; גם ארגון הנשים The Red Web Foundation מבקש לקדם גישה חיובית יותר כלפי מחזור: באמצעות יצירת מאגר-מידע אלטרנטיבי ותמיכה ביוזמות שמעודדות גישה בריאה יותר כלפי הנושא, מקוות המייסדות לחתור נגד האמונות שרואות בה תופעה מגונה.

מניפסט למען הנראות של המחזור. קבוצת הפעילות Sangre Menstrual

החנות המקוונת של היזמית האמריקנית נעמה בלום היא דוגמה נוספת למיזם שמבקש לשבור את הטאבו הזה. באתר שייסדה, HelloFlo, כמו-גם בקמפיין המשעשע שליווה את השקתו, היא חותרת נגד מכבסת המילים שמאפיינת את היחס הציבורי למחזור ומקפידה להשתמש בשפה 'בוטה' והומוריסטית כדי לנתץ אותו. בחנות היא מציעה לנשים שירות משלוחים עד הבית של מוצרי היגיינה מכל העולם, ומעודדת נשים לפתח דיון ער, חסר עקבות, על המחזור שלהן: "אנחנו אומרים לנשים לשאוף לשלמות ולהיות מנומסות, ולדבר על הדם שיוצא לך מהנרתיק בכל חודש נחשב לא-מנומס", היא אומרת בישירות. "אבל אם לא נלמד ילדה לדבר בפתיחות על גופה, כיצד נצפה ממנה לבקש עזרה אם משהו משתבש ולנהל את הפוריות שלה"? היא שואלת.

בהמשך, יצרה בלום גם את ההאשטאג #tamponliberation שמזמין נערות ונשים להעלות לרשת תצלומים שלהן לצד טמפונים כדי "להפסיק להחביא אותם בתוך השרוול", להתנכר לגוף ולהיגעל ממנו. "נשים פשוט צריכות להתחיל לדבר בפתיחות ובכנות על גופן כדי להאבק בסטיגמות האלה", היא מסכמת. "אם למדתי משהו מהניהול של האתר, זה שאם נותנים לנשים את החופש לדבר בגלוי, הן חשות הקלה ושמחות לעשות זאת". ייתכן, ונשים סוף-סוף מתחילות לדבר.

מזמינים נשים להפסיק להחביא טמפונים. מתוך הקמפיין בטוויטר