בואו נעשה ניסוי קטן. מה יותר מפחיד אותך, איום הטילים האיראני או ללכת בלילה בגינה החשוכה הסמוכה לביתך? פעילות דעא"ש בגבול הסורי או המינוס ההולך וגדל בבנק והאיומים בעיקולים? מה מדיר שינה מעיניך, היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית בעקבות נאום נתניהו בקונגרס בתחילת מארס או העובדה שלבנך הקטן יש רק סייעת אחת בגן העירייה?

 

איפה הנשים בדיון הזה?

מחקרים וסקרים (כמו זה) מראים כי רוב הנשים מוטרדות ומאוימות הרבה יותר מהתשובות שהופיעו בחלק השני של כל משפט לעומת החלק הראשון. אז למה אנחנו לא שומעות על כך בימים האלה יותר מדי מהמועמדים והמועמדות בבחירות הנוכחיות?  מדוע הדיון עדיין מתרכז כמעט רק בסוגיות שלא מעסיקות את מחצית הציבור ביום-יום שלהן? הביטחון של הפוליטיקאים הוא הביטחון המסורתי, זה שמדבר על טילים, מנהרות, מיגון ונשק. הביטחון של הציבור הוא רחב בהרבה, וכולל ביטחון תעסוקתי, ביטחון תזונתי, ביטחון מאלימות מינית ועוד.

 

גם כשמדברות ומדברים על ביטחון לאומי, איפה הנשים בשיח הזה? הדרת הנשים, לא רק בקהילות חרדיות בישראל, באה לידי ביטוי בהיעדר נקודת מבט מגדרית ביחס למצב הביטחוני. בעולם כבר הבינו מזמן את הקשר ההדוק הקיים בין אלימות גואה כלפי נשים לבין חיים בסכסוך מלחמתי ממושך. זה בא לידי ביטוי בנשים שרצות עם ילדיהן למקלטים לקול האזעקות ונפילות הטילים, בנשים שמאבדות את בתיהן בהפגזות, וזה בא לידי ביטוי גם באלימות במשפחה, אלימות ברחוב, סביבה עוינת בעבודה או הטרדות מיניות על ידי בכירי המשטרה. כל אלה הם חלק מהפנים הרבות שיש למילה הנפיצה הזו.

 

הבחירות - הזדמנות פז לשינוי

בהחלטה 1325 משנת 2000, קראה מועצת הביטחון של האו"ם לכל המדינות להגן על נשים מפני כל סוגי האלימות המופנים נגדן ולשלבן במוקדי קבלת החלטות, במיוחד בענייני שלום וביטחון. זאת מתוך ההכרה בכך שנשים מושפעות באופן ייחודי ממצבי סכסוך מתמשכים וכי יש ביכולתן להביא לשולחן פרספקטיבות מגדריות, ולהוביל לפתרונות ברי קיימא.מדינות רבות בעולם אימצו את החלטה 1325, ונשים החלו להוביל שינויים דרמטיים ומהלכים לפתרון סכסוכים.

 

ישראל עשתה כמה צעדים בכיוון הזה. הצעד האחרון היה לפני פחות מחודשיים - כשרק החלה סערת הבחירות הדו שנתית: ממשלת ישראל העבירה החלטה היסטורית להקים צוות ממשלתי שיגבש תכנית פעולה כוללת לשוויון מגדרי, על פי עקרונות החלטה מספר 1325. החלטת הממשלה הזו שהובילה הרשות לקידום מעמד האישה הינה היסטורית במיוחד על רקע המהלך הפמיניסטי רחב ההיקף שהוביל אליה: במשך למעלה מ- 3 שנים חברו עשרות ארגוני זכויות, ארגוני נשים, פמיניסטיות ונשות אקדמיה, יחדיו לכתיבת תכנית פעולה כוללת ליישום החלטה 1325 בישראל. תכנית פעולה מפורטת המתרגמת תפיסת ביטחון הוליסטית ליעדים קונקרטיים, פעולות, הצעות חוק, נהלים, הנחיות פנימיות בשירות המדינה ובמשטרה, ועוד.

 

המהלך המורכב והרב תרבותי שהובילה החברה האזרחית כלל אינו מובן מאליו, ומגלם בחובו את הפונציאל האדיר שיש להחלטה 1325 ולהטמעת חשיבה מגדרית לקידום מהלכים היסטוריים ופריצות דרך. כעת הכדור מתגלגל לידיהם של המועמדים והמועמדות בבחירות 2015 להבין את כוחה של תכנית הפעולה ליישום 1325 – לטפל בביטחון של המצביעות שלהם - על כל רבדיו. על חברות הכנסת, השרות והשרים הבאים תוטל האחריות לעשות שימוש בהחלטת הממשלה ולתרגם אותה לצעדים קונקרטיים.

 

כצעד ראשון יש לפעול להקים במהרה צוות מגוון אשר יגבש תכנית שתהיה ברוח התכנית שחיברה החברה האזרחית. סביב תקופת הבחירות עולה העיסוק בנושא של ייצוג נשים ברשימות ובכנסת. הנושא חשוב מאין כמותו כמובן אולם חשוב לא פחות שהייצוג המגדרי לא יהיה רק מספרי. על הממשלה הבאה תוטל האחריות לתרגם את המקומות הגבוהים שקיבלו נשים ברשימות המפלגות לתיקים משמעותיים ולניהול ועדות מרכזיות של הכנסת, כמו גם ייצוג נשים גבוה בוועדת חוץ וביטחון ובקבינט המדיני ביטחוני, וגם בכל צוות מו"מ מדיני – לכשיוקם. כל אלה הם תרגום להרחבת מושג הביטחון.

 

הכללת נשים בסוגיות של ביטחון לאומי והכללת סוגיות "של נשים" בתוך שיח הביטחון, תמנע לא רק את "צוק איתן" הבא, אלא גם את ההטרדה המינית הבאה במשטרה. כי גם לזה – אדוני, או גברתי ראשת הממשלה הבאה – אנחנו קוראות "ביטחון".