כשמדברים על אקולוגיה, איכות הסביבה, צדק סביבתי והמאבקים שקשורים בזה יש לי הרגשה שלמרות שזה נושא חזק בתקשורת ומובילי דעת קהל מובילים את הנושא הזה, הציבור לא ממש מבין מה זה אומר. אנשים חושבים שאקולוגיה היא עיסוק בירוק ומחזור ונראות, שזה חשוב אבל זה לא העניין, וצריך לנצל את הבחירות הקרובות כי שזה ישתנה.

 

עוד באון לייף:

 

מה זה צדק סביבתי?

כשאני מדברת על צדק סביבתי אני מדברת על חוליים בחברה שלנו, על תפיסת עולם שלטת וגורפת בעולם המערבי בה בעלי הכוח, ההון והיכולת רומסים את בריאותנו, את הפנסיות שלנו, את הזכויות שלנו והבריאות שלנו, את איכות חיינו ואת עתיד ילדנו. האם זה מקרי שבאזור מפרץ חיפה והקריות יש בממוצע בין 30% 40% יותר מחלות ריאה בקרב ילדים בדיוק בסביבת המפעלים, בתי הזיקוק ומחסני הדלק שהאחים עופר קנו בשקל מהמדינה? לא צריך להיות מומחית באקולוגיה כדי להבין מה איכות האוויר באזור הזה. הסביבה הזו כל כך מזוהמת שחבר מהאזור סיפר לי שעד גיל 16 הוא לא ידע שהים בצבע כחול אלא חשב שהוא אמור להיות בצבע הזה, העכור.

 

אומר זאת בפשטות, מפרץ חיפה יושב על סוג מסוים של אדמה. במקרה של רעידת אדמה - הקרקע הזו תתחיל להיסחף לכיוון הים. על אותה קרקע ובריכוז אוכלוסייה של מיליון איש בנו בתי זיקוק לצד מחסני דלק, כך שפיצוץ אחד קטן יכול להביא לאסון. אני נוסעת בכביש הזה המון, והסירחון הזה שאני מריחה במעבר בכביש הזה כל ערב, מרתיח לי את הדם. אני שואלת את עצמי איך אנשים לא מדברים?! אף אחד לא מדבר על המחדל הלאומי הזה ויש מאגר נתונים רחב.

 

כשאנחנו יורדים לטבול בים המלח בחופשה, אנחנו טובלים בבריכות של המפעלים, ולא בים עצמו. המפעלים שואבים את הים, מוציאים את כל המינרלים שהם צריכים ושופכים את השפכים לכיוון בתי המלון, ואלו המים שאנו טובלים בהם. אלו המים שגורמים מחלות ריאה לילדים וסרטן. אנשים לא יודעים את זה, ונראה שגם לא ממש אכפת להם.

 

כשאני מדברת על צדק סביבתי אני מדברת על העובדה שהאגודה למלחמה בסרטן מתעסקת בעישון ובחשיפה לשמש כשברמת חובב נפלטת כמות כזו של כימיקליים שהבדואים עוד שניה מגדלים אוזן שלישית. כשהרוח נושבת לכיוון הלא נכון תושבי באר שבע מקבלים ענן של ריח מטורף ולאף אחד לא אכפת מכלום. בהולנד יש את אותם מפעלים ובתי זיקוק ולפי עדויות ששמעתי, אפשר לעמוד מחוץ למפעל מבלי לדעת שיש שם חומרים כימיים. למה? כי יש שם חוקים ואכיפה ופוליטיקאים שאכפת להם. בישראל לעומת זאת, גם במרחק של ק"מ רבים, עדיין תריחי את זה. ולא מדובר באי נעימות מהריח, אלא בבריאות שלנו.

 

האנשים עם הכסף מנהלים את העולם

אני אוהבת את הביטוי "צדק סביבתי" שיוצא נגד התפיסה שזה בסדר לרמוס את העניים, החלשים וחסרי הכול לטובת עוד מיליון או מיליארד. כשהערך המרכזי בעולם הוא כסף וצרכנות שרק גורמת לך לקנות עוד ועוד כדי שמשהו אחר ירוויח, והשלטון לא מגביל והעם לא זועק, המשטר לא נבהל והאנשים עם הכסף מנהלים את העולם, (אפילו את ברק אובמה) על חשבון החלשים. אף אחד לא עוצר את המעגל הזה וכולם עושים הכול כדי שתקני עוד קצת. נותנים לך תחושה שאיכות החיים שלך והאושר שלך נקבעים לפי מה שיש לך.

 

התפיסה הזו הורסת לנו את החיים, אנחנו הופכים לאנשים מדוכאים וזה גורם לילדים שלנו לחשוב שאנחנו הורים לא טובים ולא מסוגלים אם אנחנו קונים להם אייפון 4 ולא 6. אין לנו מה להתפלא, ככה זה כשהערכים שלנו מעוותים בכל האספקטים. כשמוכרים אותך, ואת חיה בחברה שלמנהיגים שלך ולמעסיקים שלך לא אכפת, גם לך לא יהיה אכפת מאנשים שקטנים ממך. זה מוביל לכיבוש ולגזענות ולזה שלהיות היום אדם ליברלי הומני זו בושה ולכן כשאשה של טייס אומרת בזמן מלחמה שכואב לה על ילדים מתים, כל הבסיס החרים אותה. אנחנו הולכים למקומות אפלים.

 

ישנן מדינות כמו גרמניה ודנמרק בהן המפלגות הירוקות הן הכי חשובות, ובהן יש הבנה שירוק זה לא מחזור כי מחזור בקבוקים לא יציל אף אחד, אלא אקולוגיה. יש הבנה של הקשר הבלתי נגמר האינסופי של כל הרכיבים הקיימים בכדור הארץ – בני אדם, חיות, מחצבים, אוויר, מים, אדמה.

 

הקשר בין היותנו רודפי בצע לעתיד של הילדים שלנו הוא ישיר. עד שלא יהיו פוליטיקאים שיבינו מה זה צדק אמתי, ושלתושבי דימונה מגיעה אותה איכות חיים כמו של תושבי קיסריה, המצב לא ישתנה.