וואו. איך הזמן טס כשנהנים. בתחילת החודש חגגה הקומדיה הרומנטית "אישה יפה" (שנקראה במקור "3,000 דולר" על שם הסכום שויויאן לוקחת ללילה) 25 שנה וגרמה לכולנו קצת להתרגש. הסרט, שצולם ויצא לאקרנים ב-11 במרץ 1990, הוא אחד מהסרטים המצליחים ביותר שהנפיקה הוליווד ומי שהטיס את הקריירה של אחת, ג'וליה רוברטס, למועדון המצומצם של שחקניות שיכולות לדרוש עבור עבודתן מספר דו ספרתי (פלוס שישה אפסים, כמובן). לצד העטיפה הנוסטלגית והעלילה העל זמנית, הסרט משמש גם כקפסולת זמן מהודקת היטב שמתעדת תקופה פרה-טכנולוגית, לפני האינטרנט, הבלוטות' והסמארטפונים. מה שנחשב בזמנו כתענוג לעשירים בלבד (תראו! לריצ'רד גיר יש סלולר בגודל בניין קטן! ופקס!) נראה היום מגוחך וארכאי. נותר רק לדמיין איך הסרט היה נראה אם הוא היה מצולם כיום. אז זה בדיוק מה שעשינו:

 

1.    גבר הולך לאיבוד? – המפגש הראשוני והבלתי אפשרי של אדוארד (גיר) וויואן נוצר כשהראשון הולך לו לאיבוד ברחובות לוס אנג'לס והאחרונה בדיוק יושבת על הברזלים באפס מעשה, מחכה ללקוח הבא. בכך כולנו צריכים להאמין שאל"ף- אי שם יש גבר שמבקש הכוונה שהוא הולך לאיבוד ובי"ת – הוא מוכן לקבל הכוונות מאישה. אבל היי, כל הסרט הזה הוא ממילא לא הגיוני. והיום? היום אדוארד היה מפעיל וויז, צועק לעבר הסלולרי את היעד ונותן למכונית האוטומטית של גוגל לנווט את עצמה היישר לחנייה התת קרקעית. הוא וויויאן כנראה לא היו נפגשים מעולם.

 

2.    מכירה תחנת טעינה? בסרט גיר נוהג בלוטוס, מכונית יוקרה מטורפת שזכתה להופיע בסרט אחרי שפורשה ופרארי ויתרו על התענוג. בתמורה זכתה לוטוס ליחסי ציבור מטורפים ולקפיצה של פי שלוש במכירות לאורך שנות התשעים. והיום? חדשות ABCהציעו שגיר ינהג בטסלה, המכונית החשמלית של ההיפר בורגנים מודעים אקולוגית בארצות הברית. אנחנו חושבים שהוא היה אוסף אותה באופניים חשמליים עם שלדת מתכת קלה והמון פוזה.

 

3.    הכל בענן – אדוארד הוא איש עסקים חשוב. יש לו חליפות. יש לו סלולרי (!) ויש לו מחשב ענקי והוא סוגר עסקאות שבהן חברות ענק נמכרות ומתפרקות לרסיסים. אבל מה, את המכונית היוקרתית שלו הוא לא מצליח להעביר לרוורס והטלפון שלו מתסכל אותו עד כדי כך שהוא נזקק לעזרתה של זונה טובת לב. היום, במקום ללמד אותו להעביר הילוכים, היא בטח הייתה מגבה לו את כל הקבצים בענן בהינף מקלדת וסוגרת לו עסקאות באפליקציה של לאומי.

 

 

4.    פרינס באמבטיה – ג'וליה רוברטס באמבטיה, עם ווקמן עמיד למים והיא שרה בקול את האמן שהיה ידוע בשם פרינס. איזו סצנה אייקונית שבה אגב, השתמשו בכפילת הגוף של רוברטס. היום גם ווקמן וגם פרינס הם כמעט פריטים מוזיאונים (שלא לומר היפסטרים להחריד). סביר להניח שאם רוברטס הייתה מתפנקת לה באמבט של מלון יוקרתי היא רק הייתה צריכה להפעיל את מערכת השמע שמסתכרנת עם הוי-פי של המלון ומורידה את רשימת השירים שבסלולר שלה.

 

5.    גבר נאה, עשיר ונטול מחויבות בין חברות – ויויאן מתקשרת להתייעץ עם חברתה למקצוע לגבי ההצעה האטרקטיבית שקיבלה וגם לקבל עצות בנושא התעריף. ואנחנו אומרות – רק חברה אחת? חובבנית. היום בטח היא הייתה מעלה פוסט התלבטות בעמוק הפייסבוק "בחורים שווים בין חברות", שבטח היה מועתק במלואו לקבוצת "שיח פמיניסטי" עם טריגר ניצול ואז וואלה-טק היו מעלים כתבה על "הפוסט ששבר את האינטרנט". אגב, השמלה שלה לגמרי הייתה כחולה.

 

 

6.    נייר או פלסטיק? אדוארד מגשים לויויאן את החלום הנשי האולטימטיבי – שופינג נטול רגשי אשם. הוא מפקיד בידיה ערימת מזומנים מטורפת ושולח אותה לג'ונגל הרודיאו דרייב. היא בתגובה מפצירה בו לשקול המחאות נוסעים. היום צ'קים שמורים רק לבעלת בית נוקשה במיוחד וכמעט אף אחד לא מסתובב עם מזומנים. במקום זה מוטב שהיה שולף את כרטיס הפלטינה של אמריקן אקספרס או משאיל לה את הסלולר שלו כארנק אלקטרוני.

 

7.    משלוחים חינם – הו ויויאן המסכנה, מכתתת את רגליה בין חנויות הרודיאו דרייב, נעלבת ממוכרות וסוחבת הביתה (באמצעות שליח) עשרות חבילות עטופות היטב. היום, במידה שטרם הצטיידת בסטייליסטית אישית שעושה זאת בשבילך, היא בטח הייתה יושבת עם האייפד וגולשת בין כל אתרי האון ליין, מזמינה משלוח אקספרס למלון ומקבלת 10% הנחה בהרשמה לניוזלטר.

 

 

8.    יש טבעוני? – במסע הקניות המטורף של ויויאן מגיעה פתאום הפיצה ומשלימה בעצם את השילוש הקדוש של שופינג-נעליים-פחמימות שכולנו כמהות אליו משנות התשעים. היום לעומת זאת, אף אחד לא היה מעז להזמין פיצה, אלא אם כן היא טבעונית מהמקום ההוא באבן גבירול. במקום זאת ויויאן בטח הייתה נאלצת לנשנש צ'יפס קייל ולסיים בשייק ירוק.

 

9.    לא עשית סלפי, לא קרה – "קח יום חופש", היא מפצירה בו. "אתה הבוס של עצמך, מה אכפת לך?", וגוררת אותו לאיזה עץ עלוב בשדרה, שם יחלצו נעליים ויתבצבצו להם לנצח. היום, יום חופש הוא יום שכולל תיוגים, זויות מחמיאות, לוקיישן איכותי וכמובן הסלפי הנצחי. ויאומרו בני ישראל – לא עשית סלפי? כאילו לא יצאת לחופש בכלל.

 

 

10.  נשיקה לסיום – הו ויויאן, את וקווי המוסר הנוקשים שלך. עושה הכל חוץ מלהתנשק על הפה, כי הרי נשיקות על הפה הם-הם הסמל לאינטימיות מלאה ולא לשנות את הסטטוס שלך בפייסבוק ל"אין א-רילישנשיפ" ואז לעלות סלפי (ע"ע) מצהרים אצל אמא שלו. היום, ויוי, הסטנדרטים הרבה יותר נוקשים. היום הקווים האדומים הם סרטוני סקס חושפניים שהעלת לענן בטעות. נשיקות? ביג מיסטייק. יוג'.