כשאת נראית כמו שרליז ת'רון יש לך שתי ברירות - להשתעבד לסטריאוטיפ הנשי של היפה והשתוקה, או למחוץ אותו משל היה יתוש טורדני. עד כמה שיכלה בקלות לעפעף בעיניה התכולות וגזרתה ה(ח)טובה בכל סשן ליהוק, ולמצב את עצמה כעוד יפהפייה הוליוודית עם רזומה של קומדיות רומנטיות טיפשיות או תפקידי פאם פאטל חסרי תוכן אמיתי, ת'רון העדיפה לסלול לעצמה את הדרך למגרש של האמזונות - אותו קומץ נבחר של שחקניות הוליוודיות עם אג'נדה נשית ומקצועית ברורה וחזקה, המסרבות להתאים עצמן לשבלונות המקובעות של הביצה ומתוות לעצמן את דרכן המקצועית, גם כשזה אומר

להתלכלך, להילחם, לצעוק, ולנהוג באופן שייחשב כהכי לא נשי ומקובל.

עוד באון לייף: 

אף שהיא האחרונה שתסכים שיכנו אותה קלישאה הוליוודית, הביוגרפיה שלה מכילה בתוכה את אותם המרכיבים מהם מיוצרים שוברי קופות. ת'רון (39) הדרום אפריקאית, סוחבת על גבה שק שרצים משפחתי - בהיותה בת 16, ירתה אימה למוות באביה השיכור והאלים לנגד עיניה. אף שיכלה בקלות ליפול לרחמים עצמיים ולמצוא עצמה ממלצרת בדיינר שכונתי או מככבת באיזה ריאליטי טראש, ת'רון לא נתנה לחוויה המטלטלת הזו למוטט את עולמה.

קריירת דוגמנות קצרה ופציעות בברכיים שקטעו את חלום הפרימה בלרינה, גרמו לת'רון להבין כי התשוקה האמיתית שלה היא משחק. את טבילת האש הראשונה שלה עשתה בסרט "מלכודת לפרקליט" לצד אל פאצ'ינו וקיאנו ריבס. ארבע שנים אחרי זה, כבר זכתה לאחוז בידיה פסלון אוסקר על תפקידה כאיילין וורנוס, הזונה והרוצחת הסדרתית בסרט "מונסטר", תפקיד שדרש ממנה להעלות עשרות קילוגרמים במשקלה ולטייח את פניה המושלמים באיפור כבד ששיווה לה מראה כעור. מאותו הרגע, כולם בהוליווד הבינו כי ת'רון היא כוח נשי שאין להתעסק איתו. "אם הייתי עוברת את החיים בהרגשה שהכל מושתת רק על החיצוניות שלי, זה היה מקום קשה ובודד לחיות בו", סיפרה בראיונות והעניקה לעצמה סופית את חותמת האיכות.

ת'רון באוסקר 2004. תמונה: Shutterstock

ובתפקיד שהביא לה את הפסלון

ת'רון היא הפמיניסטית הקלאסית המודרנית שהוליווד מפחדת ממנה, אך באותה נשימה מורידה בפניה את הכובע. זו שלא מפחדת להשמיע את קולה ולדרוש את אשר מגיע לה (כפי שעשתה כשדרשה להשוות את שכרה לשכר הכוכבים הגבריים שלצידה), אבל לא תעשה שימוש בטקטיקות נגועות בקלישאתיות מעוררת זעם. אך אליה וקוץ בה - ת'רון  אומנם מצליחה להעביר את המסר שאת יכולה להיות אישה יפה ולהוביל סרט בתפקיד דרמטי או רחמנא ליצלן כזה שדורש שתלכלכי את המניקור ותפעילי שריר שהוא יותר מחיוך או העברת כרטיס אשראי בקופה, אך מאידך בוחרת לעצמה לעיתים תפקידים שיש בהם כמעט התרסה מכוונת כנגד גברים, כמו זה של פיוריסה, הדמות הנשית הראשית שהיא מגלמת באחד הסרטים המדוברים של התקופה האחרונה "מקס הזועם".

הסרט אומנם מכונה מקס הזועם על שם מי שאמור להיות הכוכב הראשי, אך נוכחותה של ת'רון על המסך כה עוצמתית וכובשת, עד כי לא משנה כמה שרירי, שואג ולוחם ללא חת השחקן שלצידה (תום הארדי), במקום להוביל הוא מובל, ונאלץ לעכל הררי אבק שת'רון מותירה מאחוריה, כאילו נולדה להיות מעין רובוקופ נשית. עם קרחת ופרוטזה, כשהאיפור היחיד שלפניה הוא שמן מנועים וחולות מדבריים, ת'רון כובשת את המסך ורומסת כל סיכוי להאפלה גברית עליה. קולות נשיים וגבריים כאחד קראו חמס לנוכח דמותה של ת'רון, שמצטיירת כדמות עוצמתית וכוחנית אך הופשטה לטענתם מכל סממן נשי באופן הרומז כי אישה יכולה להיות חזקה ולהוות תחרות ראויה לגבר, רק אם למעשה תהפוך לכזה בעצמה.

למעשה, נוכחתה של ת'רון כל כך דומיננטית, עד כי מספר ארגוני גברים חשו כי מאגרי הטסטוסטרון שלהם מסורסים והקימו קול זעקה רמה שקראה להחרמת הסרט בתואנה לפרופגנדה פמיניסטית הנדחפת בכוח ובעורמה לגרונם, במסווה של סרט אקשן.
ת'רון עצמה לא התרגשה מהביקורות על הגבריות שבדמותה או על הניסיונות לקטלג את הסרט כקמפיין פמיניסטי. כשנשאלה בפסטיבל קאן האחרון האם במאי הסרט, ג'ורג' מילר, הפך אותו במודע למעין מסע צלב פמיניסטי להאדרת נשים, השיבה ת'רון כי מילר פשוט חיפש דמות נשית שתוכל להיות שווה בעוצמתה לזו של מקס ולא תיבלע ברקע. "הוא השכיל להבין כי דמות נשית יכולה להיות מעניינת ומורכבת לא פחות מזו של עמיתה הגברי", אמרה. עוד הוסיפה בראיון למגזין "אל" הבריטי, כי עכשיו זה זמן מצוין להיות פמינסטית. "נשים צריכות לדעת שלהיות פמיניסטית זה דבר טוב. זה לא אומר לשנוא גברים, זה אומר להיות שוות זכויות".

עם הבויפרנד שון פן. תמונה: Shutterstock

באשר למראה החיצוני של דמותה, ת'רון סיפרה למגזין הרכילות "נטרטיינמנט וויקלי" כי הרעיון לקרחת בכלל הגיע ממנה. "הדמות של פיוריסה הייתה צריכה להיטמע ברקע כדי להצליח במשימתה. לא יכולתי לדמיין את עצמי עושה את זה עם קוקו מתנפנף וממילא השיער שלי היה שרוף כולו, אז פשוט החלטתי ללכת על זה". היא הוסיפה שעשתה את זה ללא ידיעתו של מילר, וכששלחה לו את התמונה הוא פשוט אמר לה "זהו. מצאת את פיוריסה".

מי שעוקב אחר הקריירה של ת'רון, מבין כי מדובר בשחקנית של איכות ולא של כמות. היא תעדיף תמיד ללכת עם האמת המקצועית שלה ולבחור בסרטים שהיא מאמינה בהם באמת, ולא בהכרח בשוברי הקופות הבטוחים עתירי התקציב ומנופחי יחסי הציבור. גם בחירת הדמויות שלה (בסרט "ערבה בוערת", לדוגמא)  היא לא פעם של דמויות נשיות מורכבות הסוחבות על גבן טרגדיות אישיות (בדומה לזו שלה).

 

בקמפיין לבושם ז'אדור של דיור 

 

גם בכל הנוגע לחייה האישיים, ת'רון היא דמות נשית חזקה ועצמאית. אחרי מערכת יחסים ארוכת שנים עם השחקן האירי סטיוארט טאוסנד שהסתיימה בפרידה ללא נישואים, אימצה לבדה ילד מאפריקה, וכיום היא נמצאת בזוגיות עם השחקן שון פן.
למרות, ואולי בגלל הביקורת הרבה לה זוכה סרטה האחרון, הנשמות הטובות בהוליווד כבר מלהגות על מועמדות נוספת (שלישית במספר,עם זכייה אחת) לפרס האוסקר לת'רון, שנחשבת כיום לא רק לאחת השחקניות היפות בביצה אלא גם למוכשרות, הדעתניות והאיכותיות ביותר. העצמה נשית בלונדינית במיטבה.