עד גיל 16 היתה עדי שטיין ילדה טובה מפתח תקווה. היא גדלה בבית דתי ולאורך כל ילדותה ניסו לגרום לה להתאים את עצמה בכוח למסגרת ולצניעות המצופה מתלמידת אולפנה. אך אז היא החליטה שהיא לא מוכנה יותר להקטין את עצמה ולהחביא את מי שהיא, " אני ג'ינג'ית גם באופי", היא מספרת, "לא רוצה לא לתפוס מקום, רוצה לתפוס מקום".

 

תמיד הרגישה שטיין גמלונית ומגושמת, אבל אחרי המשבר של גיל 16, היא יצאה למסע של חיפוש עצמי. "צבעתי את השיער לוורוד, עשיתי גלח", היא משחזרת, ואף מספרת על השנים בהם חוותה את שיא החופש והחילוניות, כאשר גרה עם שני שותפים גברים.

היום, בגיל 29, שטיין מצאה את הדרך שלה ואף גילתה את היהדות שמתאימה לאופי שלה. אחרי חקירות פנימיות ובעקבות תודעה נשית ופמיניסטית, היא היום חלק מהתנועה הקונסרבטיבית. היא עובדת בתנועה המסורתית, ומנהלת את מכון "על משמר הכנסת" שעוקב אחרי פעילות הכנסת בנושאי דת ומדינה, למעת קידום חופש דת ושיוויון.

 

עדי שטיין אז והיום 

 

לפני כשנתיים התחתנה שטיין עם בן זוגה בטקס שיוויוני, וכעת היא בהריון. כשהיא חושבת על אתגר חינוך הילדים בדרך שוויונית, היא מחייכת ומודה שהיא "רוצה להעביר לבת שלי שפתוחות בפניה כל האפשרויות".  

 

במקביל למהלך הרוחני שעברה שטיין, היא גם עברה תהליך של קבלה עצמית, שבמהלכו למדה לאהוב את עצמה כפי שהיא. "אני מתה על עצמי היום", היא מודה ומברכת על התהליך שעברה כדי שתוכל להגיד את זה בלב שלם. לכן, כחלק מהפרויקט המיוחד החוזר אל רגעים משמעותיים בחיים, ביקשה שטיין לשחזר תמונה מגיל 16, תקופה בה קצת התביישה בגופה והרגישה גדולה ולא שייכת, על מנת להביא לאותו הרגע את מי שהיא היום – אישה חזקה, פמיניסטית ועצמאית, ששלמה עם עצמה ואוהבת את עצמה.