השבוע בעלי זיו ואני חגגנו יום נישואין 13. בניגוד לשנים קודמות בהן הסתפקנו בלחגוג את המאורע בארוחת טובה במסעדה, השנה החלטנו להשקיע בעצמנו והזמנו סוף שבוע במלון הרודס הרצליה

 

אז השארנו בבית סבתא אמיצה במיוחד עם הוראות הפעלה לשלושה ילדים מופרעים במיוחד ויצאנו לדרך (בעצם לא יפה להגיד על הילדים שלנו שהם מופרעים, נקרא להם "מלאי חיות").

 

בכל הלילות אצלנו בבית זה ממש "כסאות מוזיקליים" רק עם מיטות. לרוב אנחנו יודעים איפה נרדמנו, אבל כל בוקר בעלי ואני מתעוררים במיטה אחרת. בגלל שהקטנים עדיין מגיעים אלינו באמצע הלילה למיטה, אבל הם כבר לא כל כך קטנים וגם גונבים את השמיכה, תמיד אחד מאיתנו עובר לישון בחדר אחר, לרוב שנינו מוצאים עצמנו בבוקר אחד על הספה בסלון ואחד במיטת הקומתיים.

 

לכן הדבר הראשון שהרשים אותי כשנכנסתי לחדר הוא גודל המיטה. מדובר במיטה גדולה ומרווחת, נוחה במיוחד, שבקלות יכולים לישון בה ארבעה אנשים. אבל טוב שהשארנו אותם בבית והלילה נישן במיטה הזו רק שנינו..

 

 

כשהגענו למלון ניסיתי להדחיק את המחשבות על הפוגרום שבטח ישאירו לי בבית, ואיך סבתא בוודאי הורסת לנו עכשיו את החינוך עם שעות של טלוויזיה וממתקים בלי הגבלה, והתמקדתי בלבחון את הסוויטה המפנקת שחיכתה לנו, שהיתה לא פחות ממושלמת: סלון רחב ידיים, נוף למרינה, מכונת אספרסו והפתעה שחיכתה לנו על השולחן עם ברכה ליום הנישואין, יין ופינוקים מתוקים.

 

 

אגב, אמנם אנחנו חוגגים 13 שנות נישואין, אבל זיו ואני ביחד כבר 21 שנים. זה די מדהים כשאני חושבת על זה, שאני יותר שנים ביחד עם זיו מאשר בלעדיו.

 

הנוף המדהים מחלון הסוויטה

 

כשהכרתי אותו לראשונה, הוא היה ממש רחוק מלעמוד בסטנדרטים שהצבתי לעצמי לבעלי העתידי. קיבוצניק בלי גרוש על התחת, ששונא לימודים ושונה לקרוא, יכול לצפות שעות בשידורי ספורט בטלוויזיה, והגרוע מכל – שונא תאטרון. מצד שני במהלך השנים מצאתי שיש לנו המון תחומי עניין משותפים: שנינו מאוד אוהבים לטייל, חובבים ספורט אקסטרים ויודעים להעריך אוכל משובח.

 

 

אז אם באוכל משובח עסקינן, זיו ואני חובבי גבינות מושבעים. כמה שהגבינה יותר שמנה ויותר מסריחה – ככה לטעמנו היא טובה יותר. בארוחת הבוקר במלון הוגשה בהקפדה יתרה על מגוון, איכות ולא פחות חשוב -  פרזנטציה מרהיבה ומיוחדת. לחובבי הגבינות, כמונו, הוגש היצע של שפע גבינות בוטיק שלא היו מבייש  מסעדה צרפתית משובחת.  לצד הגבינות הקשות והרכות, מוגש מבחר מסחרר של דגים מעושנים, דברי מאפה טריים, חביתות וביצים לפי הזמנה אישית.

 

 

מכיוון שהיה ממש בלתי אפשרי ממש לבחור מהמגוון הרחב,  לא טרחנו לבחור- פשוט מילאנו צלחת בכמות שערורייתית של גבינות, והוספנו כמה פרוסות לחם כפרי חם שהרגע יצא מהתנור - עונג צרוף!

 

 

אנקדוטה לסיום: בגלל שזיו לא אוהב ללמוד, מצאתי את עצמי במשך השנים רוכשת עוד תואר ועוד תואר ומתקדמת בקריירה, בעוד שהוא תופס בבית את תפקיד ההורה האחראי. זיו הוא זה שמכין עם הילדים את השיעורים ולוקח לרופא כשצריך, הוא זה שדואג להכין את התיקים לבית הספר, והקטנים מוכנים ללכת לישון רק כשאבא מרדים אותם, מה שמאפשר לי לשבת בזמן ההרדמות בסלון ולצפות ב"אנטומיה של גריי" או ב"אישה הטובה". בקיצור – מצאתי לי זוגיות מושלמת!

 

 

אני יכולה רק לאחל לעצמנו עוד הרבה הרבה שנים של נישואין מאושרים ועוד הרבה סופי שבוע מפנקים כמו סוף השבוע המושלם האחרון

_______________________________________________________

למלון הרודס הרצליה באתר רשת מלונות פתאל: http://www.fattal.co.il/herods-herzliya-hotel