אנחנו כבר לא מרימים גבה כשמישהו מספר שהוא הומו, או כשמישהי מספרת שהיא לסבית, אפילו את הטרנסג'נדרים התחלנו לקבל טוב יותר, בעקבות סלבים כמו קייטלין (לשעבר ברוס) ג'נר או לוורן קוקס. אבל כנראה שבין כל הפתיחות החדשה שלנו – או לפחות כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לזה – נראה שהעדפנו להדחיק נטייה שעדיין לא קיבלה מספיק במה – הביסקסואליות.

 

עוד באון לייף: 

 

אנשים ביסקסואלים הם כאלו הנמשכים ליותר ממין אחד (לא בהכרח באותו הזמן או באותו האופן), ולמרות שיש יותר ויותר אנשים המצהירים על עצמם ככאלו, הם עדיין זוכים כמעט תמיד להתעלמות כאשר מדברים על זכויות הקהילה, פשוט בגלל העובדה שהרבה אנשים עדיין מתקשים להבין מדוע הם לא יכולים לבחור כבר צד ולהתביית עליו. רק בשבוע שעבר, כוכב היוטיוב שיין דוסון הוציא סרטון בן 14 דקות, בו הוא "יצא מהארון" והודה שהוא בי. הוא סיפר שבשנה האחרונה הוא היה מבולבל מתמיד. אם הייתי רק הומו "זה היה אומר שאני יודע מי אני וזה היה יותר קל לאנשים לקבל אותי", הוא הודה.  

 

 

גם בקרב הקהילה עצמה, מוצאים עצמם הביסקסואלים נופלים בין הכיסאות. כך, למשל, בעוד שהומואים, לסביות וטרנסג'נדרים שיבחו את הבחירה של המגזין Entertainment Weekly להקדיש למענם את הגיליון האחרון, הביסקסואלים נאלצו לעמוד עם הסלקטור בחוץ. ניקול קריסטל, אקסטיביסטית, סופרת והמייסדת של המחאה הרשתית Still Bisexual (שמטרתה לעשות שינויים באופן שבו מתייחסים לביסקסואלים), הגיבה לנושא ואמרה "זו מחיקת הבי...בכל פעם שקבוצה שלמה מודרת משיחה על נושאים שקשורים אליה, זו פשוט צרות אופקים". קריסטל סיפרה כי יחס כזה הוא שגרם לה במשך שנים לנסות למחוק את הזהות שלה ושל אנשים כמוה "לא האמנתי שביסקסואליות זו אופציה אפשרית".

 

אז כמו שאתם רואים, גם בקרב הקהילה עצמה, הביסקסואלים משתרכים איפשהו מאחור, בין השאר בגלל שיש להם "בחירה". בכתבה בנושא שנערכה באתר styleite, הסבירה אלכסנדרה הנסון, בת 30 הנשואה לגבר ומגדירה את עצמה כבי, כי "הרבה מהתנועה לזכויות ההומואים והלסביות מבוססת על הקונספט של 'ככה נולדתי' – שלהיות גיי זו לא בחירה. אם עכשיו ביסקסואלים יציגו את המושג של בחירה, זה עלול לערער את כל היסודות". הנסון הדגישה שגם במקרים של הבי מושג הבחירה הוא נזיל, "כי לביסקסואלים  אין את הבחירה במי להתאהב".

 

לאחרונה היינו עדים ללא מעט מקרים של יחס מזלזל כלפי קהילת הבי. השבוע שעבר הרשת התעצבנה על ה"ווג", משום שהם תיארו את מערכת היחסים של הדוגמנית קארה דלווין עם הזמרת אנני קלארק כ"רק שלב". בעקבות הציטוט הזה קמה, כמובן, עצומה שכבר חתמו עליה למעלה מ-20 אלף איש, שכולם דורשים להספיק לראות בנטייה מינית כ"רק שלב". עוד אירוע שעיצבן לאחרונה היה התדהמה שאחזה את מנחה הטלוויזיה לארי קינג כשאנה פקווין (מהסדרה "דם אמיתי") אמרה לו שהיא עדיין מגדירה את עצמה כביסקסואלית למרות שהיא נשואה לגבר. בשנה שעברה, ה- New York Times פרסם מאמר שכותרתו היתה "המסע המדעי להוכיח שביסקסואליות באמת קיימת". כאילו שאנשים ביסקסואלים צריכים הוכחה לקיומם.

אבל כנראה שבכל זאת יש מי שזקוק להוכחה הזו, כמו למשל אחד מהמגיבים לסרטון של דוסון, שכתב לו: "ביסקסואלים הם לא אמתיים. בסוף תמיד מסתבר שהם או הומואים או סטרייטים. אתה שקרן".

 

 

עם יחס כזה, כנראה שאין ממש פלא שהמרכז ללחימה ולשליטה במחלות בארצות הברית (CDC) פרסם נתונים מזעזעים, שבין השאר חושפים כי ביסקסואלים יסבלו מהתעללות על רקע מיני יותר מהומואים ולסביות ואחוזי ההתאבדות בקרב ביסקסואלים גדולים יותר.

 

כאמור, הקמפיין Still Bisexual מבקש לצמצם את הנתונים הללו, באמצעות סרטונים שמעלים אנשים ביסקסואלים, בהם הם משתפים בסיפורים שלהם, בתגובות וביחס שהם מקבלים מהחברה – בין אם מסטרייטים ובין אם מהקהילה הגאה. הנסון, שגם העלתה סרטון שלה כחלק מהקמפיין, אמרה כי "הסיפורים שלנו הם הכלי החזק ביותר כדי לשנות את הנרטיב. לפני שהחלטתי לצאת מהארון, התחבטתי עם השאלה – בשביל מה? הרי אני אישה בת 30 שנשואה באושר, למה זה כבר משנה? אבל הגעתי למסקנה שזה כן משנה. ככל שביסקסואלים יותר התעקשו להציג את כל המצבים הקיימים, ככה יהיה לעולם יותר קשה להתעלם מאתנו או לדבוק בסטריאוטיפים".