הגיע הזמן להפסיק לפחד משומן
בימים האחרונים נדמה כי השומנים - הטובים, הרעים, הרווים ומה שביניהם – תופסים מקום נכבד בשיח התזונתי. לצד ההוראה של מינהל המזון והתרופות האמריקאי לאסור את השימוש בשומן טראנס החל מ-2018, מהלך שכיכב לאחרונה בכל הכותרות הראשיות, מחקר חדש מציג לנו טענות נוספות הנוגעות לשומנים.
עוד באון לייף:
האם פרוביוטיקה מסייעת במלחמה בהשמנת יתר?
קייל: מה אנחנו יודעים על מזון העל החדש?
במאמר שפורסם בכתב העת של איגוד הבריאות האמריקאי נטען כי לאור הידוע על שומנים כיום, יש צורך בעדכון ההמלצות התזונתיות. על פי דעת מחברי המאמר, ד"ר דריוש מוזפריאן, דיקן בית הספר למדעי התזונה באוניברסיטת טאפטס וד"ר דיוויד לודוויג, מנהל קרן למניעת השמנת ילדים בבוסטון, יש לשנות את ההוראה על הגבלת צריכת השומנים (שכיום עומדת על 25 עד 35 אחוזים מכלל הקלוריות בתפריט), שכן ישנן ראיות הנוגעות לכך ששומנים בריאים יכולים להגן עלינו מפני מחלות מסוימות, כמו למשל מחלות לב. כך שבמקום להגביל את כמות השומנים המועילים, הם ממליצים להימנע כליל מהשומנים המתועשים כדוגמת שומן טראנס, ובמקביל גם להימנע ממוצרים ללא שומן או מופחתי שומן עם אחוזים גבוהים של פחמימות פשוטות ומעובדות. ובמילים אחרות: במקום לחפש חלופות דלות בשומן, להוסיף לתפריט שומנים בעלי השפעה מיטיבה.
בין המאכלים המכילים את השומנים בעלי השפעה מיטיבה נכללים האגוזים, האבוקדו, שמן זית וגם שמן מדגים. על פי כותבי המאמר, כבר הוכח במשך זמן רב כי לשומנים חד בלתי רוויים וחומצות השומן מסוג אומגה 3 השפעה טובה על בריאותנו.
משרד החקלאות האמריקאי, המוציא המלצות תזונתיות כדוגמת פירמידת המזון, נוהג להיוועץ בוועדה עצמאית ולחדש את המלצותיו מעת לעת. וכעת שוקלת הוועדה המייעצת אפשרות להתייחס לשומן באופן שונה מזה שהתרגלנו לו - להפריד בין השומנים אשר נמצאו מועילים וטובים לבריאותנו, ועליהם להמליץ ללא ההגבלה כמותית.
החבר'ה הטובים. תמונה: Shutterstock
אז מה בין שומנים "טובים" ו"רעים", ומהי כמות השומן שמומלץ להכניס לתפריט שלנו? אסנת בוברוב, דיאטנית לייף מבית סופר-פארם, עושה לנו סדר בדברים.
"ראשית כל, כדאי שנבין מהם אותם שומנים 'טובים' – אלו שומנים מועילים, בעלי השפעה חיובית. השומנים הנחשבים ל'רעים', כפי שנוהגים לקרוא להם, הם אלו המתועשים, המגיעים ממקורות מלאכותיים", מסבירה בוברוב.
"ישנם שלושה סוגים עיקריים של מקורות שומן: שומן רווי – נמצא בעיקר במזונות מן החי כמו חלב, חמאה, בשר. לשומן רווי קשרים כימיים חזקים בין חומצות השומן. המשמעות היא שהשומן קרוב למוצק, בשונה משומן בלתי רווי שהוא יותר נוזלי. השומנים בלתי רוויים נחלקים לשניים: שומן חד בלתי רווי, כלומר בעל קשר כימי אחד והוא נמצא בשמן זית, אבוקדו, שקדים ועוד, ושומן רב בלתי רווי, הנמצא בדגים, זרעים, שמן חמניות ועוד. לצד השומן הרווי והבלתי רווי קיים שומן טרנס, הנוצר באופן תעשייתי ומלאכותי וקיים בעיקר במזונות מעובדים שונים. ברשימת הרכיבים התזונתיים ניתן לזהות אותו כשומן מוקשה מהצומח".
בוברוב מגלה כי בארץ גדלה המודעות בשנים האחרונות בכל הנוגע לסוגי השומנים. "בתעשייה הישראלית, שקרובה לתעשיית המזון האירופית, הבינו כבר קודם את גודל ההשפעה של שומן הטרנס בתזונה. גם המוצרים שמיובאים לישראל הם עם כמות זניחה של טרנס או ללא טרנס כלל".
האם צריכה להיות הגבלה על כמות השומן הנצרכת, כאשר מדובר בשומנים מועילים?
"המחקר על השפעת השומנים טרם הסתיים, אבל מה שאנחנו כבר יודעים הוא שכאשר מגבילים את צריכת השומנים – את מקום השומנים תופסות הפחמימות ובעיקר הפחמימות הפשוטות כמו סוכר. עמותת הדיאטנים הישראלית ואיגוד הקרדיולוגים העבירו את המלצותיהם לשנה הקרובה, וגם הם, כמו במחקר שהתפרסם בארצות הברית, מאמינים שיש להעלות את צריכת השומנים בתפריט לכמות של בין 35% עד 40%. ההמלצה היא על שומן בלתי רווי ממקור צמחי, כמו שמן זית, אגוזים ואבוקדו ובמקביל להגביר את צריכת אומגה 3 המצוי בדגים. אם בכל זאת מפחיתים את כמות השומן, ההמלצה היא לא להחליפה בפחמימות פשוטות כמו סוכר אלא בפחמימות מורכבות כמו דגנים מלאים".
מה לגבי מזונות דלי שומן?
"מוצרים כמו יוגורטים ורטבים דלי שומן מכילים בדרך כלל כמויות גבוהות של סוכר כדי 'לחפות' על היעדר השומן. מאכלים עתירי שומן צמחי, כמו למשל אגוזי מלך או שקדים בצורתם הטבעית (לא מומלחים או קלויים), עשויים להפחית את הסיכון למחלות לב ולשפר את אחוזי השומן בדם. לכן על אף היותם עתירי שומן, הם עדיפים בהרבה על מזונות דלי שומן".
אז לסיכומו של עניין, שומן הוא לא כל כך גרוע כפי שחשבנו. כדי להפוך את התפריט שלכם לבריא יותר, ראשית הבחינו אילו שומנים קיימים במזונות שאתם צורכים. וחשבו שוב לפני שאתם מחליפים את המזונות עתירי השומן הרווי והבלתי רווי באופציות המכילות פחמימות פשוטות, או אפילו בכאלו הדלות בשומן.