הספר "את לא נולדת אשה" מאגד 100 יצירות חזקות, נוקבות ופמיניסטיות של נשים על נשיות. בין היצירות ישנם גם מספר צילומים חריפים של צלמות שעלו לארץ מרוסיה.

 

בצילום של סשה קורבטוב, "מיס אובייקט" מוצגת מלכת היופי ועליה השלט האלכסוני המוכר, רק שבמקום "מלכת היופי" כתוב שם  "מיס אובייקט". המצולמת שמה יד על פיה בתנועה ההופכת את הצילום לפרודיה על התחרות המחפיצה. בהתייחס לציטוט של ההוגה הפמיניסטית סימון דה בובואר שהיווה את ההשראה לספר, "את לא נולדת אשה, את נעשית אשה", היא מצטטת משפט אחר של ההוגה המציג את עמדתה: "זו לא נחיתותן של הנשים שגרמה לחוסר החשיבות שלהן בהיסטוריה. זה חוסר החשיבות ההיסטורית שלהן שחרץ את דינן כנחותות".

 

 

קורבטוב היא סטודנטית לתואר שני בעיצוב בשנקר. סדרת העבודות שלה שתופיע בספר היא מעין זעקה על מקומה של האשה בחברה. המודל מול נתחי הבשר המדממים הוא מטפורה ישירה, אולי מדי, והאשה החובשת את כובע האפיפיור היא מחאה על הדת שבה נשים נחותות ביחס לגברים.

 

 

גם הצלמת אניה קרופאיקוב מעבירה בצילומיה סאבטקסט מחאתי. היא בוגרת תואר ראשון בפקולטה לאמנויות המדרשה, בית ברל וכבר הציגה תערוכת יחיד "מיתולוגיה של עולם מודרני" (אוצר: דורון רבינא) בגלרית המדרשה שזכתה לסיקור נרחב. כמו כן, נכללה בפרויקט 80 הצלמים המבטיחים בעולם, מטעם מוזיאון לוזאן שבשוויץ. הצילום "ללא כותרת_2007" - התפרסם כבר מספר פעמים, בין היתר על שער של עיתון הארץ ומקושר לכוח נשי בגלל הדימיון לפוסטר המפורסם מ- We Can Do It"  1934". הצילום השני מתכתב עם "אמא, המולדת קוראת לך" פוסטר פרופוגאנדה רוסי. 

 

 

"התחלתי לדבר בגיל שלוש", מספרת קרופאיקוב, "רבים מהאנשים בסביבה של אימי חשבו שאני אוטיסטית בגלל שהתחלתי כל כך מאוחר. המילה הראשונה שאמרתי הייתה "גשם". הדבר השני שאמרתי  לאמא שלי זה: "אני אישה"  "A YA ZENSHINA". נהגתי לברוח לכביש המהיר ולצעוק "אני אישה אני אישה". עד היום אמא שלי צוחקת על זה.

 

צילמתי את עצמי, דמות נטולת זמן היסטוריה ומקום. בדימוי מתגלים שרידים ארכיטקטונים שאינם בונים משפט שלם, לא זמן מוגדר וגם לא אמירה. הדמות משתלבת עם אורנומנטיקה מקומית שבה משתזרים סממנים מהתרבות הרוסית, הצמה, דמות האשה המפתה, החזקה.

 

 

אני מאוד מתחברת למשפט היפיפה של סימון דה בובואר: "את לא נולדת אשה את נעשית אשה" אני חושבת שמקום האשה בכל תרבות משתנה עם הזמן בו אנו חיים ומשנה את תפקידינו באופן תמידי.

 

אשה היא מקום חזק, היא יכולה להיות האם המגינה, האם המובילה, האשה המפתה. "אשה בונה אשה הורסת" שמעתי משפט כזה לא פעם בחיי. עבורי אשה זה מקום של אמת, מקום שמאמת אותך מול עצמך, מקום שנלחם. אני מאמינה שעם כל התכונות האלה את לא באמת נולדת יש מסע ארוך אותו עלייך לעבור גם מבחינה מגדרית וגם מבחינה נפשית עד שיום אחד את יודעת שאת אשה.