"500 הדולרים של ההתחלה ו-50 השקלים שבסוף יוצרים את אותה תחושת גועל והשפלה"

-רונית (שם בדוי), שורדת זנות ופעילה חברתית 

 

הנעדרים מהתמונה הכללית – הלקוחות, ופרספקטיבה היסטורית

רבות מדובר על הניתוק שעושות נשים בזנות כדי לשרוד, בין אם באמצעות חומרים מאלחשים כמו סמים או אלכוהול, בין אם באמצעים פסיכולוגיים. בסרטה הבועט של נירית אהרוני, "בת זונה", שזכה בפרס הבימוי ופרס המוזיקה הטובה ביותר בתחרות סרטי התעודה של פסטיבל ירושלים, אסטרטגיית ההישרדות בזנות שמשוקפת בצורה אבסולוטית ועירומה היא ההתמכרות הקטלנית לסמים. אלה מזינים את תופת הזנות בקשרי גומלין הדוקים.

 

עוד באון לייף:

 

אולם הניתוק שאני רוצה לעמוד עליו, שעולה בזעקה דווקא מתוך העדרו בסרט, הוא זה של אלו המשלמים על הזנות, ונהנים מהכינוי המכובס "לקוחות". תמונה רודפת תמונה, שחורות-לבנות ומגורענות אולם אינטימיות להכאיב, מוקדשות לסיפורי הגבורה וההפסד של הנשים, ואילו הלקוחות נעדרים מהן, וגם קיומם הרגעי מטושטש לגמרי, כאילו היו בחזקת תורם שולי לכל הדעות. מהפריימים המחוספסים של נשים שמפרפרות בין חיים ומוות ובין תודעה צלולה להכחשה מודעת, עולה השאלה בצורה בוטה ומוחצת – מי אלו שמשלמים על "מין" עם הנשים הללו? ומדוע?

 

 

אדם שצורך זנות מראש יוצר הבחנה ברורה, מלאכותית, בין האשה לה הוא משלם, לבין מישהי שהיא בת משפחתו, או ידידתו. למעשה זוהי הפרדה פסיכולוגית (וקולקטיבית) שיש לה שורשים היסטוריים חברתיים עמוקים. בתרבויות עתיקות, כמו באתונה שביוון העתיקה, למשל, ההבחנה בין נשים בזנות לבין נשים "רגילות" שירתה צורך חברתי ותרבותי, ועיגנה את "הזכות" לפורקן מיני באמצעות אישה בזנות כזכות אזרחית גברית. מחקרים רבים על זנות בעת העתיקה תומכים בכך ומדגישים שאין שחר למיתוס לפיו בחברות עבר הייתה זנות משוחררת שהובילה לכאורה לעלייה מעמדית (למשל – הלפרין, 1990; אוסטינובה, 2005; גרובר, 2005; ועוד).

 

 

זנות: מבט מבפנים

 

לא שווה את הכסף, משתפת פעולה בדיבור מלוכלך וצייתנית - הם רק חלק מהציטוטים שמקבץ אתר חדש שיצאו מפיהם של גברים על זונות שהם ביקרו אצלן. האתר, שהוקם על ידי מתנדבת של מכון תודעה לחקר הזנות, מספק הצצה לעולמם של גברים שצורכים שירותי מין. אזהרת בחילה

לכתבה המלאה

 

נויה רימלט במאמרה עומדת על ההבחנה הזו - "מצד אחד, מאז ומתמיד ניתנה לגיטימציה לצריכה גברית של שירותי מין, והזנות קושרה ליצר המיני הגברי הטבעי, שנתפס בהקשר זה כחלק בלתי נפרד ממהותה של הגבריות. ומן הצד האחר, החברה כולה הייתה שותפה לגינוי של העיסוק הנשי בזנות, שהוצג כפחות ערך, כלא מוסרי וכלא מהוגן. בין הרפורמות המיוחסות בתקופה זו לסולון, הנחשב לאדריכל הדמוקרטיה האתונאית, אפשר למצוא את הקמתם של בתי זונות מסודרים בפיקוח מדינתי, אשר אוישו בעיקר בשפחות, במחיר שווה לכל נפש. גם גברים צעירים ונערים היו בזנות, והעיסוק הגברי בזנות היה כרוך בסנקציה דרקונית: מגבר אתונאי בעל מעמד אזרחי שגופו הושכר לצורך שימוש מיני נשללה הזכות האזרחית ליטול חלק בחיי המדינה והדת של אתונה.

 

מעשה הזנות לא רק קושר עם נשיות אלא תויג כהשפלה החמורה ביותר שאזרח יכול להתנסות בה, להוציא מכירה לעבדות. המקורות מלמדים כי גם זונות ששירתו את המעמדות הגבוהים, דוגמת ההטאירות (hetaera)  סבלו השפלות ומעשי אונס, וכי באופן  כללי היו חייהן של רוב הזונות קשים מנשוא. כל זאת בזמן שהנשים "המהוגנות" שימשו כרעיות וכמולידות ילדים בלבד. "התפיסה החברתית המקובלת הייתה כי הזנות הינה למעשה מוסד הכרחי המשלים את חיי הנישואין. "החקיקה גם התוותה את ההבחנה באמצעות סימון: נשים בזנות חויבו ללבוש בגדים מיוחדים, להתהלך ברובעים מוגדרים, ונאסר עליהן להשתתף בטקסים דתיים וקהילתיים".

 

אין הבדל מהותי בין זנות רחוב ל"זנות צמרת"

לא פחות חזקה היא ההבחנה בקרב הציבור, הניזונה מבורות, בין זנות "רחוב" לזנות "צמרת". גם היום מוכח מעל לכל ספק שהפגיעה האימננטית בזנות קיימת בכל הרצף שלה, מדירות דיסקרטיות, זנות רחוב, ליווי, מועדוני חשפנות, בורדלים, וזנות עצמאית.

אפשר לטעות ולהסיק מהצפייה בסרט כי יש חיץ מוחלט בין הזנות העכורה המוצגת בו לבין "ליווי". אבל המציאות מראה שזה גבול שבעיקרו מלאכותי ותפקידו להנציח את הזנות ואת עסקת החבילה שבה אישה – או גבר, או קטינים, או טרנסג'נדרים, אך בעיקר נשים – תוכל להימכר לכל המרבה במחיר או לכל המפחית בו. רויטל ברדוגו, שמתנדבת בתכנית סלעית כבר למעלה מחמש שנים, מספרת – "בניגוד למה שחושבים, המסלול הישיר הוא כמעט אף פעם לא ישירות לרחוב. בדרך לזנות רחוב עוצרים בדירות דיסקרטיות, במועדוני חשפנות, ובמכוני עיסוי, אבל ההשפלה היא לעולם זהה. למעשה חלק מהבנות ש?חוו? כמה סוגי זנות סיפרו שדווקא בזנות הרחוב היו מקרים בהם הן ?רק? הפשילו את המכנסיים עד הברכיים, ואולם בזנות "יוקרה" הלקוח דרש כמה שעות מזמנן - לקוחות שמשלמים יותר דורשים יותר. הזנות היא עוולה בכל פלטפורמה, גם כשהיא מתרחשת על מיטת קינג סייז של מלון בוטיק וגם במושב האחורי של סובארו חבוטה".

 

 

בקמפיין של "כשהוא משלם" (WHEN HE PAYS) ישנם ציטוטים המאשרים את המציאות הזאת. הקמפיין מצטט טקסטים שכתבו גברים ששילמו על זנות, מתוך הפורומים של סקס אדיר, שם הם מחולקים לפי קטגוריות – מזנות רחוב, עבור בחשפנות ועד לליווי. הציטוטים חושפים את אופייה של הזנות שנשמר בכל הזירות שלה. כך למשל כתבו גברים בפורום בנושא "ליווי ועצמאיות" –

 

* התמונות אמתיות ויש לה גוף נהדר ושדיים מדהימים אבל פה זה נגמר. היא לא הבחורה הכי יפה שאי פעם ראיתי, הזכירה לי מכשפה מספר ילדים. היא הגיעה ורצתה ללכת מיד לחדר השינה, להתפשט ולהתחיל עניינים. מההתחלה הבנתי שזה לא הולך להלהיב אותי. היא הייתה ביישנית מאוד ולא אמרה כלום אלא אם שאלתי. לא היה GFE(='חווית בת זוג'), מציצה עם קונדום, ותכלס פשוט שכבה שם בלי שום תזוזה מצדה. אז לסיכום: גוף/חזה – 9, פנים – 5, מציצה – 0, סקס – מינוס 2. אחרי רבע שעה של הסקס הכי משעמם בחיי שלחתי אותה החוצה.

 

* כשזונה מנסה לשים קונדום אחרי 2-3 דקות, קח את האריזה ממנה, שים ליד ראשך ותאמר לה:  "אני אומר לך מתי לשים קונדום". באסרטיביות, בלי בושה, ובלי להיות חנון...

 

* גם לי היו מקרים של downers  מעין אלה. ולכן, כאשר הבחורה נוקטת בגישה כזו - עליך להעמיד אותה במקומה. מתישהו גם לך יעמוד שוב - ותזיין אותה תרתי משמע! אל תיפול רוחך בגלל זונה עם חרא של גישה!

 

לא כי היא אמא – כי היא בת אדם

מה שהוביל את נירית אהרוני ליצירת המסמך התיעודי הופך הקרביים הוא הבערה הפנימית למלא את החלל שהותירה בה הנטישה של אמה הביולוגית, שחילחל אצלה אינטואיטיבית כבר בצעירותה. לעולם הזנות הפצוע הגיעה מתוך הרצון להתוודע לעולמה של אמה באמצעות סיפוריהן של הנשים. התוצר הוא מסמך אנושי שלא משאיר עין אחת יבשה. במקביל לחווייתה האישית של אהרוני באודיסיאת הזנות מתוך סיפורה המשפחתי, אני מבקשת להתחשב בחייהן של הנשים בזנות גם אם הן לא אמותינו או אחיותינו או בנותינו. אני מבקשת להפנות מבט לחייהן קודם כל בגלל שהן בנות אדם, ולזכור שהן ראויות ליחס ולזכויות בתור מי שהן. אני מבקשת למגר את הניתוק בין אשה "זונה" לבין אשה "מהוגנת", ניתוק שמשומר היסטורית ונטוע בתפיסת צרכני הזנות ובתפיסת כולנו.

 

בעיניי הגדרה קולעת לנושא היא זו של שורדת זנות שמתנדבת במכון תודעה, שמנסחת זאת בפשטות – זנות היא אלימות מינית כלפי נשים.