"כל נושא הביטחון העצמי אצל התינוק מתחיל בשלבים מאוד מוקדמים לחייו", אומרת  ד"ר סוזי קגן, מומחית בהתפתחות הילד ויועצת למותג פמפרס, "רואים את זה בין גיל חצי שנה לגיל שנה. בחלון הזמן הזה מתפתחת קשת רחבה של רגשות". לדברי קגן, סביב גיל שנה, לצד היכולת להיעמד ובהמשך לצעוד, מתפתח הרצון, אף הוא קשור להתפתחות הרגשית של התינוק שהופך לפעוט.

 

איך מפתחים את הביטחון העצמי של הפעוט?

"לפעמים תפיסת ההורה את הילד לא תואמת את היכולות שלו באמת. הילד כבר התקדם וההורה עוד לא שם, כך שראשית אני מציעה להתבונן בהתפתחות של הילד ולהתרשם מהיכולות שלו. בהבנה של ההורה את ההתפתחות של הילד טמון הבסיס לביטחון העצמי", אומרת ד"ר קגן, "הורים שמאפשרים לילד להתנסות ולחוות – מגדלים ילד עם ביטחון עצמי".

 

 

איך המכנסונים של פמפרס מסייעים לחיזוק הביטחון העצמי אצל התינוק שלך?

הפחתת ההפרעה לפעילות הילד, התחשבות ברצונו לשלוט בפעולותיו, חיזוק הקשר בין ההורה לילד שמעתה יכולים לעבוד כצוות והעלאת הדימוי העצמי של הילד שמעתה הוא "שייך לעולם הגדולים" הינם נדבך הכרחי. המשך>>

 

 

איך זה בא לידי ביטוי?

"אם הילד כבר יודע לעשות משהו בעצמו, לא לעשות זאת עבורו. אם הילד, בגיל יותר מבוגר מגיל שנה כמובן, יכול למזוג לעצמו כוס מים - לא לעשות זאת עבורו. כשההורים עושים עבור הילד משהו שהוא כבר יודע לעשות לבד זה מכונה 'שירותים מיותרים', אבל במקום לעזור ולקדם אותם אנחנו בעצם מעבירים מסר מקטין של 'אתה חלש, אתה לא יכול, אתה לא מסוגל'", מסבירה ד"ר קגן. זה הדין לגבי כל פעולה שהילד יכול לבצע בעצמו, כמו להתלבש, לשרוך שרוכים, לחתוך את השניצל, להתקלח וכך הלאה.

 

מה לגבי מסר מילולי?

"יש שורה של מסרים מילוליים להעצמה", אומרת ד"ר קגן, "מסרים כמו 'אתה גדול' או 'אתה יכול' הם מסרים מחזקים ומחמיאים, ומומלץ להשתמש בהם סביב גיל שנה ואילך, מהרגע שהפעוטות מבינים את השפה. שבחו את התהליך ולאו דווקא את התוצאה. חשוב לשבח את המאמץ, את ההשתדלות כדי להעביר מסר שמה שחשוב הוא התהליך ולא התוצאה. מצד שני, לא להגזים במחמאות כי בדור שלנו הפכנו להורים שמגזימים במחמאות בסגנון 'אתה נסיך', 'אתה אלוף' וכדומה. יש מושג כזה שנקרא העצמת יתר, הקיים עד כדי יצירת מציאות שגויה אצל הילד. תהליך של העצמת יתר ועודף מחמאות שאינן מעוגנות במציאות יגרום למפח נפש אצל הילד במפגש עם העולם האמיתי, ותהליך כזה פוגע בביטחון העצמי של הילד ומשיג תוצאה הפוכה".