ניצן לוטרינגר – מנהלת חוות הגידול והריבוי של ספקית הקנאביס הרפואי - "שיח"

איך התחלת?

"הגעתי לתחום במקרה לפני 6 שנים, עבדתי בעבודה שהייתה רחוקה וחיפשתי משהו יותר קרוב לבית והאנשים מ"שיח" הגיעו אלי על סמך היכרות קודמת. תכננתי להישאר פה חצי שנה ואז להמשיך הלאה אבל אני עדיין כאן. למדתי לתואר ראשון בביולוגיה ותואר שני במנהל עסקים, אני מגיעה ממשפחה חקלאית של פרחנים וכך למעשה השילוב נוצר. בזמנו אבא שלי חלה בסרטן וחלק מהעניין היה גם כדי לעזור לו ולחברים ומכרים, לנסות להתאים להם משהו שיכול לסייע בריפוי או לפחות במתן הקלה".

 

למה דווקא קנאביס?

"קודם כל הצמח הזה מאד מעניין. אני חושבת שהבנתי משהו ואז מבינה משהו אחר לגמרי, למשל היה לנו זן ניסויי אחד, שהניב פרח סגול לגמרי שהריח שלו היה סביר ולא היו בו אחוזי THC גבוהים אבל מטופלת שלנו חולת אפילפסיה שניסתה אותו, אמרה שדווקא הפרח הזה הפסיק לה לגמרי את ההתקפים. אז אנחנו מגדלים שני שיחים של הזן הזה - אחד עבורה ואחד למטופל נוסף שהצמח הזה מתאים ספציפית לשניהם. יש קו הדוק בין האספקט החקלאי והרפואי וזה משהו שקשה למצוא במקום אחר. זה תחום קשה, אבל יש סיפוק אדיר בלעזור לאנשים באופן כל כך ישיר ואני חושבת שחלק מהשינוי התפיסתי ביחס לקנאביס בארץ קורה כי אנשים רואים שהצמח עוזר לחולים ומשנה את מצבם לעיתים אף בצורה קריטית. המדינה חייבת לעשות כל דבר כדי לעזור למטופלים ולא להעביר חולים מדורי גיהנום עד שהם "זוכים" לאישור קנאביס רפואי. זה עוול עצום לחולים וגם למשפחות שלהם".

 

יש שאומרים שתחום הגידול מתממשק עם תכונות נשיות, מה את חושבת על אמירה כזו?

"יש בזה לא מעט. גידול קנאביס הוא דבר מורכב, אנחנו עובדים לפי מפרטים טכניים מורכבים, לוקחים מדדים ועובדים בצורה מאד מדויקת. אבל בה בעת, חשוב מאד גם לשים לב לפרטים הקטנים, צריך טאץ' ותחושות בטן, למשל לשים לב להבדלי צבעים קטנים, לראות אם הצמח שמח או לא, מעבר לנתונים היבשים. חשוב גם לציין שזו עבודה לא קלה כי מדובר בעבודה בפיזית בחום ובקור עם בגדי חקלאי. בד"כ אני גם חוזרת עם ריח חריף של קנאביס הביתה".

 

איפה עומד המחקר? הנדסת הצמח?

"יש התקדמות במחקר ובסופו של דבר אנחנו רוצים להבין למה הצמח משפיע על פרקינסון ועל כאב, אבל בגלל שזה צמח כל כך מורכב זה כמו פאזל גדול שצריך להרכיב. יש היום בטכניון פרויקט שמנסה ליצור ממש דאטא בייס של כל מרכיבי הצמח ולמפות את ההשפעות שלו על גוף האדם".

 

"סיפוק אדיר בלעזור לאנשים באופן כל כך ישיר". ניצן לוטריגר

"סיפוק אדיר בלעזור לאנשים באופן כל כך ישיר". ניצן לוטריגר

 

 

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר ועדת הכנסת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

מה נק' המוצא האישית שלך ביחס לקנאביס?

"האישי שלי הוא הפוליטי. התמודדתי לכנסת ב- 2013 ואז התחייבתי לקדם לגליזציה ואי ההפללה שהיו במצע של מרצ כבר עשור קודם, אבל לא הייתה פעילות קונקרטית בתחום. כשנבחרתי התחלתי ללמוד אותו ונחשפתי לכל הרבדים והמורכבויות שלו. לקראת הקדנציה הנוכחית שמתי לי למטרה להתמודד על ראשות הועדה למלחמה בסמים, אליה נבחרתי ומאז אני פועלת כדי לקדם את הנושא".

 

מה קורה במסגרת פעילות הועדה ביחס לקנאביס? מה על הפרק כרגע?

"הועדה עוקבת אחרי כמה עניינים מרכזים – הצהרת גלעד ארדן בנוגע לאי הפללה, הייתה ישיבה עם השר, אנחנו עוקבות לראות אם ואיך ההצהרה באה לידי ביטוי באופן מיטבי וכזה שלא יפגע בצרכנים. בינתיים העניין מתעכב, לא ברור למה. בתחום הקנאביס הרפואי – רפורמת ליצמן, שמתקדמת גם היא אם כי לא בשיא המהירות והיעילות, עד כה הסתיימו ארבעה קורסים לרופאים (בכל אחד השתתפו כ 30 רופאים) שהוכשרו לספק מרשמים לקנאביס רפואי. בנוסף יש את תחום הייצוא שביחס אליו הוגש לפני שבועיים דו"ח מטעם מנכ"ל משרד האוצר שממליץ לפתוח את השוק לייצוא. עד כה הוגשו כ - 100 בקשות לגידול לצרכי ייצוא ובמסגרת הרפורמה הם יעברו למסלול הייצוא ומתוכם יבחרו כמה עשרות, נקווה שזה יקרה כבר השנה. מעבר לכל אלו, הועדה לומדת כל העת את תחום הקנאביס המתפתח ושואפת להתוות מדיניות מתקדמת ביחס לצמח גם בישראל".

 

על פניו לא מעט קורה

"אחת הסיבות לתנופה הזו היא ההד התקשורתי נרחב. השיח הציבורי עוזר ונותן דחיפה כי פוליטיקאים לפעמים נגררים אחרי הציבור וזו דוגמא קלאסית לכך - הציבור נמצא שם כבר המון זמן והשדה הפוליטי נשרך מאחור".

 

האם הייצוא המדובר של קנאביס לחו"ל יצא לפועל לדעתך?

"לדעתי זה הולך לקרות, זה נראה ככה, משרד האוצר עבד מדהים ותוך חצי שנה מהקמת הועדה כבר הוגשו מסקנות, גם משרד הבריאות שתומך ומקדם מצידו. אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות מהותי בהקשר הזה מבחינה כלכלית, האם ישראל תמנף את עצמה ואת המשאבים שלה ותהפוך לשחקנית מרכזית בתחום, או שנתמהמה ומדינות אחרות ידביקו את הפער וחבל".

 

מה מטרתך הסופית בהקשר זה ואיפה אנחנו נמצאים ביחס אליה?

"המטרה הסופית היא לגליזציה מלאה, כמובן. ברגע שכל המגבלות יוסרו אנחנו נראה עוד ועוד פריצות דרך בכל התחומים, בין היתר ברפואה ובתעשייה ונוכל להרחיב את תחומי הידע והעשייה בתחום. הסרת מעטה הבורות והסטריאוטיפים הוא חלק מאד חשוב ומהותי בתהליך הזה ובשנתיים האחרונות חלה קפיצה משמעותית בדעת הקהל. אני מקווה ומאמינה שבקרוב".

 

"לשמחתי הרבה יוצא לי לראות נשים בתחום אבל כמו בכל תחום - גם כאן הרוב הוא גברי. צילום: אתר הכנסת.

"לשמחתי הרבה יוצא לי לראות נשים בתחום אבל כמו בכל תחום - גם כאן הרוב הוא גברי. צילום: אתר הכנסת.

 

עדינה ולרשטיין, יועצת זנים, מדריכה ומלווה מטופלים

איך התחלת?

"זה התחיל בשנת 2011, אז קיבלתי רישיון לצריכת קנאביס רפואי. באותה תקופה הייתי בין עבודות וביקשתי להתנדב בחברת "שיח". לשמחתי הם הסכימו ונתנו לי לענות לטלפונים של מטופלים שהתקשרו לחברה לקבל יעוץ וגם נפגשתי איתם במידת הצורך. בהמשך הייתי נוסעת לנקודת החלוקה בביה"ח אבארבנל פעם בשבוע במשך תקופה ארוכה לעזור למטופלים בימי החלוקה. ואז גם זנים חדשים היו מגיעים אלי לבדיקה וטעימה ומתוך כל הידע הזה שצברתי נולד התפקיד. היום אני כבר עובדת מן המניין".

 

תפקיד החלומות

"זה לא תמיד כיף אגב, כמו שאוכל לא תמיד טעים ככה גם הפרח לא תמיד מוצלח ויכול לעשות לא נעים. אני יכולה לבדוק את ההשפעות גם עלי משום לצערי נכנסתי לכמה התוויות שלפיהן אפשר לאבחן ולראות מה טוב לכל אחד".

 

איך מפתחים את המודעות הזו להשפעת הצמח על הגוף?

"ברגע שאני טועמת זן מסוים אני לא מעשנת יום קודם ובנוסף מעשנת רק אותו ועושה רישומים תוך כמה זמן זה משפיע, משך זמן ההשפעה, אופני ההשפעה וכו'. אני אוכלת לפני ואחרי והכל מסודר לפי שעות ממש בטבלה. חיה את חיי הרגילים ושמה לב מה מתעורר בגוף, או נרדם".

 

מי המטופלים שמגיעים אליך בד"כ?

"רוב המטופלים שלי הם מהגיל השלישי ומגיעים בעיקר על רקע כאבים חזקים כמו גם צריכת תרופות מרובה לאורך שנים שאיבדה מהאפקטיביות שלה, או טיפולים קונבנציונליים שלא צלחו. אנשים מגיבים לתרופות פחות ופחות, וכמובן ששואפים לצרוך פחות או להפסיק לגמרי עם אופייאטיים וגם לחיות יותר בכיף, כי זה בכל זאת גיל מאתגר".

 

"תחום הגידול שייך לנשים. יד נשית מגדלת צמח טוב יותר". עדינה ולרשטיין

"תחום הגידול שייך לנשים. יד נשית מגדלת צמח טוב יותר". עדינה ולרשטיין

 

ד"ר ברקת שיף קרן – רופאת כאב

מתי ובאיזו מסגרת נחשפת לראשונה לסגולות הצמח?

בשנת 1990, הגיע אלי חולה שטיפל בעצמו בקנאביס ושם התחלתי להבין את השפעת הצמח בטיפול בחולים. מאז פגשתי עוד מאות חולים ואני רואה את התרומה של הצמח לטיפול כל הזמן.

 

לאיזה סוגי מחלות כאב את ממליצה לצריכת הצמח?

כל סוגי מחלות הכאב. כל כאב כרוני מגיע בסוף גם לטיפול בקנאביס רפואי, שלדעתי צריך להיות בשורה הראשונה של הטיפול ולא בשורה האחרונה כמו היום. קנאביס צריך זמין לכל חולה ולצערי הרב יש מגוון רחב מאד של מחלות ובעיות בהן ניתן וכדאי להסתייע בקנאביס רפואי, שאינן מופיעות ברשימת ההתוויות של משרד הבריאות.

 

למה?

כי רשימת ההתוויות נועדה לשמש "כסת"ח" מטעם משרד הבריאות, כלי הפרד ומשול שהמהות שלו בפועל היא יותר לשלול קנאביס רפואי ממטופלים, מאשר באמת לעזור להם. למשל בהתווית קרוהן, האופציה היחידה שחולה יקבל מרשם היא אם הוא אינו יכול לגשת לניתוח, זוהי ברירת המחדל היחידה שלו, וכל היתר - שיסבלו. גם היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) הוא גוף מיותר בעייני. אין צורך לפקח על רופאים ומטופלים, אלא לפקח על הקנאביס שהחולים צורכים שלא יהיו בו מזיקים, שיגדל בתנאים מעולים וללא ריסוס מיותר, שהמנה תהיה אכן מדודה כמו שצריך ושריכוזי החומרים הפעילים בו יהיו מדויקים. בזה היק"ר צריך לטפל אבל הם לא נוגעים בזה בכלל. הם כן דורשים למשל שהקנאביס יימכר בשקיות אטומות, אבל כשחולה מקבל מנה מלאה בענפים ועלים במקום פרחים הוא לא יכול להחזיר אותה כי הוא כבר פתח את השקית. אבסורד.

 

מבחינת התהליך אותו כנ"ל, אני כרופאה פוגשת את החולה ונניח מוצאת שהטיפול מתאים לו, ממני הוא עובר לקבוצת רופאים מצומצמת שעובדת מטעם היק"ר, הם עוברים על התיק וברוב המקרים התשובה שלהם היא לא בטענה שהאיש לא מיצה טיפול תרופתי או לא מספיק חולה, או לחילופין צריך חוות דעת של פסיכיאטר (רפואת כאב במקרים מסוימים מתכתבת עם בריאות הנפש). ככה עובד זה אצלנו. לעומת זאת במדינות כמו קולורדו, אורגון וקליפורניה, אנשים פשוט נכנסים לדיספנסרי וקונים את הזן שמתאים להם, בדיוק כמו להיכנס לבית מרקחת ולקחת אקמול.

 

מדוע החלוקה הדיכוטומית בין רופאים שממליצים על שימוש בקנאביס רפואי, לעומת כאלו שמתנגדים לצמח?

רופאים לא למדו על קנאביס בבתי ספר לרפואה וההתעסקות בטיפול בו נכון להיום, גם לכאלה שמאמינים שהוא עוזר - קשה. גם הקורס שנפתח מטעם משרד הבריאות עבור הרופאים בו השתתפתי, הוא בעייני לא מספיק מעמיק ומתמקד בעיקר באספקטים הטכניים של הפעילות הבירוקרטית ולאו דווקא בצמח, באופני הטיפול באמצעותו ובהשפעה על החולים.

 

האם הטיפול בקנאביס רפואי הוא חלק מטיפול משולב או שהוא עומד בפני עצמו?

קנאביס יכול להיות חלק מטיפול משולב בהחלט, אבל במקרים מסוימים הוא ממלא את כל הפונקציות שצריך. הקנאביס לא מפסיק כאב, הוא מאפשר לחיות איתו. בפיברומיאלגיה למשל, התחושה של החולים היא שהכאב נמצא בכל מקום, הם לא מסוגלים לשאת מגע ומרגישים כאילו כל הגוף הוא עצב חשוף ושהם פגיעים מאד. הקנאביס מאפשר להם לא לסבול כל הזמן, ז"א הכאב ישנו, אבל מקל על הצורך במגננה.

 

רואה את התרומה של הצמח לטיפול. ד"ר ברקת שיף- קרן. צילום מסך

רואה את התרומה של הצמח לטיפול. ד"ר ברקת שיף- קרן. צילום מסך