מדי יום מתפרסמים בעולם מחקרים רבים וכל אחד מהם מלמד אותנו משהו חדש, גם אם הוא קטן אבל כדי לגלות אותו לא מספיק לקרוא את הכותרת ולפעמים אפילו לא את כל המאמר.

לפני כמה שנים פורסם מחקר שבדק השפעה של קפאין על מבנה החומר התורשתי (DNA) של שמרים. החוקרים הוסיפו קפאין לתמיסת הגידול של השמרים וראו שינויים מבניים בחומר התורשתי, שהזכירו במידה מסוימת תהליכי הזדקנות. מחקר קטן ומעניין בסך הכול.

אולם הפער בין משמעותו האמיתית של המחקר לבין הכותרות שקיבל היה עצום. היו מי שדיווחו שקפה מעודד הזדקנות, ואחרים אמרו דווקא שהוא מונע סרטן. האמת האפורה היא שאי אפשר להסיק שום דבר כזה מהמחקר. ראשית, בשביל לחשוף את התאים שלנו לכמות כזאת של קפאין עלינו לקבל אותו בעירוי לווריד (ואז הזדקנות תהיה הבעיה האחרונה שלנו) ומעבר לזה, שמרים אינם בני אדם והפיזיולוגיה שלהם שונה משלנו כמעט בכל מובן, למשל אנחנו איננו יצורים חד-תאיים.

מדי יום אנחנו מופצצים בכותרות ובפרסומות שמצטטות מחקרים מדעיים ומבטיחות לנו חיי נצח או מוות בייסורים. איך קפה יכול להיות גם בריא וגם מזיק, גם טוב לעור הפנים וגם מעודד הזדקנות, גם ממריץ וגם מסרטן?

השיטה המדעית מבוססת על ניסויים ותצפיות שמהם מפתחים מודלים להסביר תהליכים שונים. ככל שמצטברות ראיות ותוצאות התומכות במודל מסוים כך הוא מתגבש לתיאוריה מדעית, וככל שהן מתרבות יהיה קשה יותר לשלול אותה. תוצאות מצטברות יכולות לחזק, להחליש או לשנות תיאוריות מדעיות.

ככה המדע עובד – הוא משתנה ללא הרף על בסיס הראיות שמצטברות. בדיוק בגלל זה אין שום טעם לקחת מחקר בודד, ללא הקשר ולנסות להסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת על חיינו. כשקוראים כתבות בעיתונות הפופולרית ובאינטרנט על מחקרים מדעיים, חשוב לשים לב למספר כשלים שעשויים להופיע.

מתאם ללא סיבתיות

האבולוציה פיתחה בנו יכולת להסיק מסקנות על בסיס סמיכות זמנים בין שתי תופעות. כך יכלו אבותינו לסטות הצידה כששמעו רשרוש בעשב וניצלו מהכשת נחש, גם אם פעמים רבות התברר שזו רק ארנבת.

במדע, כשמגלים קשר כזה של קירבה בין שתי תופעות, קוראים לו "מִתְאָם". כשמגלים אותו, חשוב לזכור שאיננו יכולים לדעת אם שתי תופעות הסמוכות נובעות זו מזו – יכול להיות שהקשר מקרי, או שיש גורם שלישי שאחראי בנפרד לשתי התופעות. לדוגמה, כשחלה עלייה דרמטית בשיעור אבחון האוטיזם ובמקביל עלייה דרמטית במכירות המזון האורגני, אין סיבה להסיק שהם קשורים.

כדי לקבוע קשר בין שני גורמים צריך לבודד את המשתנים ולערוך מחקרים על אוכלוסיות גדולות. בנוסף צריך לשאוף לזהות את מנגנון הפעולה העומד בבסיס התופעה. כך קרה עם הקשר בין סיגריות לסרטן ריאות. תחילה נמצא מתאם משמעותי בין עישון סיגריות לתחלואה בסרטן. בהמשך נמצאו ראיות ממשיות במודלים שונים שהדגימו את התופעה. בניגוד למחקרי הסיגריות, מעטים הם המקרים שמחקר בודד על מתאם העיד על בעיה בריאותית בהיקף גדול ולכן כדאי לקחת מחקרים מסוג זה בעירבון מוגבל.

אנקדוטות (מישהו סיפר ש...)

העיתונות הפופולרית מתבססת במידה רבה על סיפורים אישיים מעניינים, אך פעמים רבות הפרט אינו מעיד על הכלל. כשאדם מחלים ממחלה קשה זה סיפור טוב, ובאותה מידה מעניין לשמוע שהוא נוהג לאכול שלושה אננסים ביום. כשהוא טוען שבזכות האננס הוא החלים זאת כבר כותרת מוכרת, אפילו שהיא לא נכונה.

בסיפור כזה מופיע רק חלק קטן אחד של התמונה. לא פעם מושמטים ממנו פרטים חשובים אחרים, למשל שאותו אדם טופל גם בתרופה ביולוגית חדשנית, עבר ניתוח להסרת הגידול וכו'. הסיפור העיתונאי יהיה האננס. גם אם התמזל מזלו והוא החלים מהמחלה ללא טיפול, יש עוד מיליוני סיפורים של אנשים שלא החלימו והם לא זוכים לכותרת – וחלקם בוודאי גם אוכלים אננס באופן יומיומי.

כדי לקבוע אם אכילת אננס מועילה נגד סרטן צריך לערוך ניסויים מבוקרים: לקחת אוכלוסייה של חולים, לתת לחלקם אננס ולאחרים מאכל דמוי אננס, בלי שיידעו מי קיבל מה, ולעקוב לאורך זמן אחר התקדמות המחלה. למחקרים כאלו קוראים ניסויים קליניים.

לפני כשנתיים התפרסם סיפורה העצוב של נערה שקיבלה חיסון נגד פפילומה ובאותו יום אושפזה בגלל שיתוק פתאומי. המקרה שלה מוגן, כמובן, בחיסיון רפואי כך שקשה לדעת מה באמת קרה אבל מהסיפור בעיתונות עלה שחיסון הפפילומה עלול לגרום לשיתוק. לעומת זאת, מבדיקת משרד הבריאות ומפרסומי עורכי הדין של המשפחה ברור שאין קשר בין השיתוק לבין החיסון. כך גם מהמחקרים הרבים שבדקו את יעילות ובטיחות החיסון. אולם, לא משנה כמה מחקרים נערכו בתחום וכמה מיליוני נערות נבדקו, הסיפור הזה הפחיד הורים רבים ודרבן אותם לא לחסן את ילדיהם – ללא הצדקה.

כשנתקלים בסיפור כזה ייתכן שמדובר בתופעת לוואי אמיתית, אבל גם יכול להיות שלא. יכול להיות שמדובר באמת ברגישות לאחד ממרכיבי החיסון, יכול להיות שמדובר בתגובה בין תרופתית ויכול להיות גם שמדובר בביש מזל. אין ספק שמשרד הבריאות צריך לבדוק כל מקרה כזה, אך כדאי גם לקחת בחשבון שהפרט לא מעיד על הכלל.

איכות המחקר

ממחקר בודד קשה להגיע למסקנות משמעותיות – למשל מחקר הקפאין שבו פתחנו. כשאנחנו קוראים כותרת שאומרת שנמצא כי מאכל מסוים מסרטן, מרפא מסרטן, מונע סרטן או כל הכללה גורפת אחרת, מוטב שניקח זאת בעירבון מוגבל. רשויות הבריאות מוציאות את המלצותיהן רק על סמך אוסף של מחקרים שמראים מגמה מסוימת. נדיר שאפשר לקבוע מגמה על סמך מחקר בודד, ואם כן עליו להיות גדול ומקיף במיוחד, והתוצאות שלו צריכות להיות משמעותיות במיוחד – למשל הרעלה המונית של אנשים שאכלו זן מסוים של תפוחי אדמה.

כשאנחנו נתקלים בידיעה שמבוססת על מחקר מדעי, לא יזיק אם נחפש את המחקר עצמו, או לפחות דיווח מהימן עליו – כתבה במקור מדעי אמין, חוות דעת של מומחית בתחומה וכו'. חשוב לבדוק למשל אם מדובר בניסוי קליני שנערך על אוכלוסייה גדולה או שמא נבדק רק המתאם בין שני מאפיינים? האם נבדקו בני אדם חיים, או אולי רק עכברים או תאים במעבדה?

וטיפ קטן לחיים – לפני שאתם משנים הרגלי חיים בהשפעת כתבה בעיתון או בטלוויזיה, צאו וקראו עוד. בידקו מה אומרות רשויות הבריאות בנושא והתייעצו עם רופאה או דיאטנית. בכלל, תמיד מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך המעודכן בספרות המדעית העדכנית.

רטוריקת האיזון

כחלק משיטת העבודה העיתונאית אנו רואים פעמים רבות בטלוויזיה שני אנשים עם דעות מנוגדות מביעים את עמדתם בנושא מסוים. מול דתי יושיבו חילוני, מול ימני שמאלני, מול ליברל שמרן, והכול על מנת לחשוף אותנו לסך הדעות הדרוש לנו לקבל החלטה.

הבעיה היא שבמדע זה לא עובד ככה. כשקיים קונצנזוס מדעי רחב בנושא מסוים, לדעה המנוגדת אין שום משמעות – מדובר בעובדות, לא בדעות. כשאנחנו מביאים מומחה שמסביר שהעולם פחות או יותר כדורי, אין טעם להביא מולו מישהו שיגיד שכדור הארץ שטוח. זה לא רציני, ויוצר את האשליה שמשקלן של שתי הדעות שווה.

כשאתם צופים בדיון או בריאיון בנושא רפואי, שימו לב לרלוונטיות של כל מרואיין. האם יש לו השכלה מדעית פורמלית בתחום? האם הוא עוסק בתחום? עם כל האהדה להורה מודאג שמספר על דברים שקרו לבנו בעקבות טיפול מסוים, סיפורו לעולם לא יהיה שווה ערך למומחה בתחומו שבקיא בספרות המדעית, לרבות תופעות הלוואי הנדירות, ויודע להעמיד את הדברים בפרופורציה הנכונה.

קטיף דובדבנים

לא פעם אנחנו נתקלים בכתבה שאוספת נתונים משורה של מחקרים שמובילים לאותה מסקנה. יכול מאוד להיות שזו אכן סקירת ספרות יסודית שמתארת את הידע המדעי העדכני, אך לא תמיד זה המצב. יכול להיות גם שהמחברת החליטה מראש על המסקנה ובחרה את המחקרים שמחזקים את טענותיה, בהתעלמות ממחקרים שטוענים אחרת.

לכשל כזה קוראים "קטיף דובדבנים" וקשה מאוד לזהות אותו. הרי לא נעשה בעצמנו סקירת ספרות כדי לבדוק את המידע. עם זאת, אפשר לבדוק את איכות המחקרים המצוטטים ולראות מה יש לאחרים לומר על זה. מה רשויות הבריאות אומרות? מה עמדת אתרי המדע והרפואה המובילים בנושא, ולא יזיק לבחון גם אתרים מוסמכים בחו"ל. שימו לב – חשוב מאוד להסתמך רק על אתרים שהכתבות בהם נכתבו בידי אנשי מקצוע מהתחום הרלוונטי – מדענים, רופאים ותזונאים קליניים.

תוכן שיווקי

להרבה אתרים מסחריים יש הסכמים עם גופים פרטיים שמפרסמים תוכן ממומן הקשור לתחום עיסוקם. לפעמים אלה אנשי מקצוע אמיתיים שמבקשים לפרסם את שירותיהם על ידי תוכן הנוגע לתחום עיסוקם – למשל דיאטנית מומחית שכותבת על תחום התמחותה. במקרים אחרים התוכן הזה נועד לקדם מוצר.

על פי החוק, חובה בישראל לסמן בבירור תוכן שיווקי בצורה שתאפשר לזהות אותו, ובדרך כלל יוזכר גם תחום עיסוקו של הכותב. כאן כדאי לבחון את הדברים בעין ביקורתית. מי שמבקשים למכור דיאטה כלשהי או מוצר, לא יחשפו את חסרונותיו. לפני שאתם מתחילים דיאטה מסוימת או רוכשים מוצר על סמך כתבה שקראתם, עשו חיפוש נוסף ובדקו מה יש לאנשי מקצוע אחרים לומר בנושא. התייעצו עם גורם רפואי מוסמך ושוב וכמובן אל תשנו את הרגליכם או תקבלו החלטות משמעותיות על סמך כתבה אחת או מחקר אחד.

************

התכנית "ד"ר גוגל" של "על המשמר" תעסוק בהפיכת הרשת למקור מידע לחולים ומחלות ותשודר ביום שני בשעה 21:00 ב"כאן 11", תאגיד השידור הציבורי