על הקשר שבין נשים וצמחי מרפא לא רק שנכתבו ספרים רבים אלא אפילו קמו מיתוסים שמחזיקים מעמד עד היום. מהמוכרים שביניהם היא סיפור המצביאה הצרפתייה ז'אן דארק שהועלתה על המוקד לאחר שהואשמה בין היתר בכישוף והכנת שיקויי קסמים. בתנ"ך זו האלה עשתורת (אישתר, אשת הבעל והאלה העליונה של ארץ כנען), שערכה טקסי פולחן במקדשים בהם העלתה באש קטורת - קנה בושם, קנאביס בימי קדם. במאה ה-18 נפוליאון כבש את מצרים וצבאו גילה את החשיש שעד מהרה נדד לאירופה ומצא אוהדים רבים, ביניהם גם הסבתא-רבה של קייט מידלטון (כן, כן) הארייט מארטיניו שהייתה סוציולוגית פמיניסטית אקטיביסטית וכתבה בין היתר על זכויות נשים, נגד גזענות וגם בעד קנאביס.

אבל מאז כבר עברו הרבה מים בתמזה. למעשה אם פספסתן, במאי האחרון הוחלט במדינת ניו יורק שנשים שסובלות מתסמונת קדם וסתית (שהן כחמישית מאוכלוסיית הנשים) יוכלו לקבל אישור לשימוש בקנאביס רפואי מרופא/ת המשפחה. ולמה לעצור שם? במקומות אחרים בארה"ב כבר פועלות חברות שמייצרות שמנים ומיצויי קנאביס למטרה זו בדיוק, עם הפרדה בין C.B.D ל-T.H.C (החומרים הפעילים בצמח), וזאת על מנת לשווק את המוצר עם ובלי ההשפעה הפסיכו-אקטיבית, אלא כמטפל בתסמונת בלבד.

לא רק לכאבי מחזור  

העדויות ההיסטוריות משקפות את התהליך המעניין שעוברת ההתייחסות כלפי צמח הקנאביס מאמצעי פולחן בעבר, לסם חמור וממכר במאה שעברה ועד לתרופה טבעית שעושה פלאים למיליוני אנשים ברחבי העולם. בהקשר הזה, ישראל אמנם נשרכת מעט מאחור, אך גם כאן נראה שהחומה הבצורה אט אט הולכת ונשחקת. שינוי נוסף ומרענן לא פחות  שקורה במקביל הוא עניין הולך וגובר בנושא הרפואה המגדרית שפורסת בפנינו את הפרספקטיבה המתבקשת לפיה גוף הגבר וגוף האישה הם שונים, ועל כן יש לטפל בהם אחרת מבחינה רפואית.

קנאביס ונשים

האם לגברים ונשים יש צריכת קנאביס אחרת?

התשובה היא כן. לגברים ונשים ישנם נתונים פיזיולוגיים שונים, מערכת הורמונאלית ועצבית שונה, מסת גוף ואיברים אחרים, לכן מטבע הדברים גם צריכת קנאביס והשפעתו עליהם תהיה שונה. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בנושא המחזור החודשי, אלא גם בדיווחים של נשים שצרכו קנאביס רפואי (באישור טרטולוגי ובאמצעות מכשיר אידוי) במהלך חודשי ההיריון וחשו הקלה בבחילות, בהקאות, בתחושת הסטרס והכאבים, ובנוסף, לפי עדויותיהן, לא נגרמו נזקים לילדים.

גם בהתייחס למחלת האנדומטריוזיס התוקפת כעשרה אחוז מכלל הנשים, ונגרמת כאשר תאי רירית נודדים אל מחוץ לרחם וגורמים להצטלקות של איברי מערכת הרבייה, נעשה טיפול בקנאביס רפואי על מנת להקל על הכאב. בעתיד הלא רחוק, וזאת לפי מחקרים שנסמכים על תכונותיו הפרמקולוגיות של הקנאביס, יתכן ותמצא היכולת לטפל גם באי הפוריות שנגרמת בשל המחלה הקשה.

זאת ועוד, במחקר שנעשה בשנת 2015 באוניברסיטה העברית בירושלים נמצא כי ביחס למבנה העצם ויכולת שיקום העצמות, ל-C.B.D יש השפעה משמעותית מאד על ריפוי עצם, דבר שעשוי פורץ דרך במיצוי תרופה לאוסטיאופורוזיס, מחלה התוקפת גברים ונשים ביחס של 3/1 בערך, וממנה סובלת כל אישה שלישית.

מעבר לכל אלו, עדויות ומחקרים מראים שגם בגיל המעבר בו נשים סובלות מירידה ברמות האסטרוגן, מופיעים שלל תסמינים שעשויים להיות מטופלים גם הם על ידי קנאביס רפואי.

מה בין קמפיין METOO# לקנאביס?

גם הקמפיין של השנה מאפשר הצצה מעניינת על רוחבו ועומקו של הספקטרום הפוסט טראומטי, כמו גם על הצורך האמיתי בהקלה על צריכת קנאביס נשית. לפי הסטטיסטיקה של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות אונס אחת מתוך אחת הוטרדה, אחת מתוך שלוש הותקפה ואחת מתוך שבע נשים בישראל נאנסה. המקרים האלה קורים לעיתים יותר מפעם אחת בחייה של אישה ורבים מהם בתוך מסגרת משפחתית או קרובה, בגילאים שונים. כל סיטואציה כזו טומנת בחובה וגם לאחריה לתחושות חרדה, ניתוק, דכאון, אובדנות ועוד שלל תסמינים שמרכיבים את ההפרעה הפוסט טראומטית, ברמות שונות.

למרות הנתונים האלו, האבחון הפסיכיאטרי הפוסט טראומטי בקרב נשים לא מאד נפוץ, בלשון המעטה. המערכת לא מכירה ברוחבו ועומקו של הספקטרום וניתן רק לשער לגבי תפוצתה הנרחבת של ההפרעה הפוסט טראומטית בקרב האוכלוסייה הנשית, והשלכותיה על חיי היום יום.

הטיפול בפוסט טראומה על רקע תקיפה מינית באמצעות קנאביס רפואי מוכר על ידי משרד הבריאות וניתן לנפגעות תקיפה ונמצא כעוזר מאד לתסמיני ההפרעה. למרות זאת, הרישיונות ניתנים במשורה ויש נפגעות רבות שידן בשלב זה ולמרות הצורך, אינה משגת.

 

הכותבת היא מנהלת קהילת נשים בירוק בפייסבוק