אני לא מאמינה בדיאטות. זה אף פעם לא עבד לי ולאורך השנים למדתי להשלים עם מי שאני ולזנוח את הניסיונות לשנות את הרגלי התזונה שלי, עד לפרויקט הזה. מי שעקב אחריו יודע בדיוק מה גרם לי במאה אחוז ללכת על הדבר הזה, אבל היום אני יכולה לגלות לכם שזה לא כמו מה שכולם מספרים לכם. זה לא אפס או מאה, דיאטה או כלום. אפשר לעשות שינוי בתזונה ובאורח חיים בלי לספור קלוריות ובלי להשתגע. וכשלא משתגעים, זה גם עובד.

עניין של תודעה

אז מסתבר שכשמתחילים לשנות את הרגלי התזונה, משתנים המון דברים שלא חשבתם עליהם בכלל: זו לא הרצאה של נזירה בתנוחת יוגה מהרי ההימלאיה. הנה המשנה הקצרה שלי על הדברים שאימצתי מאז שהתחלתי את הפרויקט הזה. ואם אתם תנסו, זה כנראה יעבוד גם לכם.

1#: ישיבה:

כחלק משינוי אורח החיים וההתנהלות שלי סביב תזונה, למדתי לאכול בישיבה. לתת כבוד לזמן האוכל , לא חוטפת בהליכה, לא מנשנשת בעמידה מול המקרר, לא "גונבת" חטיפים בדרך. למה זה טוב? כי כשאוכלים בישיבה הופכים הרבה יותר מודעים למה שמכניסים לפה, והופכים את האכילה לטקס של ממש: סידור הצלחת, הנחת המזונות, מודעות לכמויות. ככה אני יודעת בדיוק כמה מוצרי חלב אכלתי, כמה פחמימות ומאיזה סוג הכנסתי לגוף, כמה ירקות וכמה פירות. הישיבה גם מאפשרת איזו רגיעה. אני לא אוכלת על אוטומט, אני עושה את זה בכיף. מעבר לכך שזה מיטיב עם הגוף שלי , זה ממש עושה טוב לנפש. ארוחה הפכה לזמן משפחה, הישיבה מאפשרת לי לאכול את מה שאני צריכה ולא סתם לטרוף בלי שום מודעות. כשאתם אוכלים – שבו. לרוץ אפשר אחר כך וזה אפילו רצוי.

2#: כושר ואושר:

אז כן, אני עדיין מסתלבטת על כל מכורי הטייץ ומגרגרי החלבונים למיניהם. אבל יחד עם זאת, אני לגמרי מתמידה בפינה שמצאתי לי, עם כמה פעילויות גופניות שעושות לי כיף. זה די קשה להקים את עצמי כל פעם מחדש, לספור את הדקות כדי להיות בטוחה שהגעתי ל-120 שבועיות ולגלות שלא עבר אפילו חצי (מי אמר שהזמן עובר מהר כשנהנים?). רוב הזמן אני עדיין מעדיפה להיות בטטת כורסא ולא לזוז יותר מדי. אבל לאמץ את ניב הבת שלי כפרטנרית לאימונים עוזרת לי לדעת שאני לא רק שם בשביל עצמי. וכשאני לא מצליחה לקום – היא שם כדי לגרור אותי לתוך זה. בסוף אני אף פעם לא מצטערת על זה.

ותאכלס? זה גם קצת כיף לעוף על עצמך אחרי אימון. ההרגשה הזו שהצלחת להתגבר על משהו מאד קשה פיזית זה הדבר הכי מספק בעולם. נכון, בהתחלה השרירים תפוסים, ובא למות. אבל אחרי שבוע זה כבר עובר ופתאום הרבה יותר קל. אני פחות מתנשמת כשאני עולה מדרגות, אני יכולה לנוע הרבה יותר בקלילות (טווח תנועה זה דבר שלומדים להעריך אחרי שהוא עוזב), ומספרים שזה עושה פלאים בגיל השלישי. לא יכולה לחכות כבר לפנסיה.

3#: שנת היופי:

אני מודעת לכך שאני היפר אקטיבית, טסה על אלף קמ"ש ומלהטטת בין מיליון דברים בו זמנית. שינה? אני מובטלת ולא סיפרו לי? אני לא האמנתי מעולם בקונספט הזה. של לעצור הכל ולכבות את עצמך לכמה שעות. זה היתרון היחיד שיש לנו על irobot. לפחות ככה חשבתי עד שהתחלתי בפרויקט. כל המודעות הזו לתזונה והכושר הגופני מביאים אותי למצב לא נורמלי בו אני חייבת לישון. ולא רק זה. אני גם לא מתעוררת כל חצי שעה בלילה! אומרים שזה נקרא לישון טוב יותר, אני אומרת לכם – זו קונספירציה של הממסד לשלוט בנו.

אני קמה בבוקר ערנית, מרגישה אפקטיבית יותר. אומרים לכם לאכול טוב ובריא יותר, לשמור על ארוחות מאוזנות, לעשות פעילות גופנית. הם לא יעבד עלי. למרות שרן, התזונאי והמאמן האישי שמלווה אותי בתהליך, הסביר לי שזה מדעי. שמצאו קשר ישיר בין תזונה לאיכות השינה, לעומת תזונה עתירת שומנים ומעוררים (כמו קפאין ואלכוהול) שמפריעה ופוגעת בה.

אני לא הוזה! רן הסביר שאפילו ארוחה קטנה שמשלבת בין פחמימות למזונות שמכילים טריפטופן וסידן מסייעת לשינה. טריפטופן זו חומצת אמינו שניתן לצרוך ממזון בלבד ומעבר להרפיית מתח היא מפחיתה חרדות ודיכאון. מאחר שמוצרי חלב מכילים גם טריפטופן וגם סידן, וחלקם גם פחמימות, הם נמצאים בראש הרשימה של המזונות המעודדים שינה.

 

 

בקיצור, הם הגיעו גם לדבר שאני הכי אוהבת. הם הגיעו לי לקוטג'.

4#: חדה כתער 

אתם יודעים מה? לא אכפת לי. תביאו לי טריפטופן! הכל ברור פתאום (או יותר נכון, רן ברור יותר): המוח שלנו הוא צרכן מזון וכדי למצות את יכולותיו אנחנו צריכים להאכיל אותו במזון בריא. צריכה של מוצרי חלב (B12, טריפטופן), דגים (אומגה 3) ירקות ופירות (ויטמינים) משפרים את התפקוד של המוח, את הזיכרון ואת הקשב והריכוז. אז אם אני מרגישה יותר מפוקסת באופן כללי על החיים שלי מאז שהתחלתי לאכול בריא, זה בגלל שאני לוקחת NZT. כלומר, בגלל שזה עובד.

5#: הורות למופת

בסוף, אחד הבונוסים הגדולים של השינוי באורח החיים שלי הוא שהפכתי בלי לשים לב לאחלה מודל לחיקוי לילדים שלי, ובעיקר לבת שלי ניב, שממנה החל כל פרויקט הזה. ההרגלים החדשים הביאו איתם הרבה שינויים טובים שמשליכים גם על הסביבה שלי ובעיקר על הילדים. כשהם רואים אותי יושבת לאכול כמו בנאדם (בשונה מהשד הטזמני שהייתי), עושה פעילות גופנית, ישנה טוב, רגועה יותר ומפוקסת באופן כללי - הם מקבלים מודל לאורח חיים נכון יותר, ומרוויחים גם על הדרך אימא שמחה ורגועה יותר.

אז עזבו אתכם מדיאטות, תחיו נכון. תאמצו הרגלים בריאים (כן, כמו שאתם בטח מדמיינים, אני אומרת לכם את זה תוך כדי ישיבה על כרית עם רגליים משולבות וידיים בתנוחת חץ למעלה).