תחום הטיפול הפסיכדלי נתפס במשך שנים כזר לחלוטין לזה של בריאות הנפש ואף נתפס כמעודד התפתחות של הפרעות כאלה ואחרות, אך כעת המצב הזה עומד בפני מבחן. לאט לאט הטיפול השנוי במחלוקת עושה את דרכו ללב המיינסטרים של עולם הרפואה המערבי, באופן מעורר השתאות וגם מעט ציני יש לומר. המחקר הקליני בסמי הזיה לא התחיל היום ומפזר שלוחות בכל העולם (כן, גם בישראל). אוכלוסיות פגועות טראומה הפכו לכר מחקרי אודות השפעתם של חומרים לא חוקיים בעליל, בתוך בתי החולים עצמם.

עמותת "חוף מבטחים", הפועלת להנגשת טיפול מיידי לנפגעי סמים פסיכדליים במסיבות טבע, קיימה בשבוע שעבר ערב התרמה. בניגוד למה שאתם בטח חושבים, הפעם התמקדה העמותה דווקא בצד הטיפולי של השימוש בסמי ההזיה. והאירוע התרכז במחקר הפסיכדלי בתחום בריאות הנפש.

קצת היסטוריה

"המחקר" הפסיכדלי קיים באופן מתועד עוד מימי האדם הקדמון שליקט פטריות פסילוסילבין כחלק מתזונתו היום יומית. עדויות נוספות לשימוש בפטריות נמצאו בהרבה מקומות בעולם בין היתר במרכז אמריקה בדמות ציורים ופסלי פטריות שונים המייצגים את המקום של הפטרייה בתרבות דאז. בדרך כלל בטקסים שמאנים עם ניחוחות עמוקים של פסיכדליה וריפוי. בשנות ה-50 החל מחקר מדעי אודות LSD שנמשך באופן לא רציף עד היום. לא מעט אוניברסיטאות מקדמות את התחום שמוצא מקום בכנסי פסיכיאטריה כאילו מדובר בציפרלקס של ממש. הפטריות היו כאן מאז ומתמיד בעצם, מה שהתעדכן בתפאורה אלו בתי החולים ודוקטורים למיניהם שהיו צריכים לאשרר עבור עצמם את מה שנכון עבור האנושות כולה מאז ועד היום.

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock

אחד מהקשרים הישראלים הוא ד"ר ליאור רוזמן, דוקטורנט באימפירייל קולג' לונדון. רוזמן עובד בחמש וחצי השנים האחרונות תחת הנחייתם של רובין קראהרט-האריס ודיוויד נאט, כחלק מצוות מעבדה בתחום מחקר הסמים הפסיכדליים. הצוות חוקר את ההשפעה של סמי ההזיה על המוח ואת הפוטנציאל הטיפולי שלהם. כחלק מהמחקר, ד"ר רוזמן ועמיתיו בחנו נפגעי דיכאון קליני וטיפלו בהם באמצעות קסילוסיבין – החומר הפעיל בפטריות הזיה (כן, בדיוק זה שאתם לוקחים באמסטרדם). השימוש במשנה תודעה כאלמנט מהותי בטיפול מוכר, מן הסתם, גם ברפואה הקונבנציונלית בדמות כדורים כאלה ואחרים, ואכן גם כאן מדובר על מינונים מדויקים. השונה הוא בין היתר הדגש הניתן למרחב הפיזי שבו הטיפול מתקיים (שני מטפלים ומטופל, מוזיקה ומגע), וגם מסגרת הזמן שמוגבלת לעשרה מפגשים במהלכם יש היכרות והכנה. שני מפגשים עם החומרים במינונים שונים ובסביבה אינטימית ומחבקת, ואינטגרציה אחרי. 

החוויה המיסטית

התוצאות של המחקר הראו ירידה של 50% בדיכאון בתוך שבועיים לטווח של כחצי שנה. כלומר, חלה הפוגה שלאחריה ניתן היה להמשיך לשקול טיפול זה או אחר. השינויים שנבדקו נמדדו ב-MRI שבחן קשר בין אזורים שונים במוח. אותה תוצאה שמושגת על ידי כדורים פסיכיאטרים בדיוק – רק מהטבע. המטופלים דיברו רבות על תחושת התעלות, וחוויה רגשית משמעותית וחד פעמית, במהלכה הם פגשו בעצמם רגשות נשכחים. תגובה שהיה בה כדי לשכך כאב ולעמעם אותו. בדיוק כפי שאירוע טראומטי משאיר סימנים בנפש, כך גם אירועים חיוביים מאד והם ניכרים לאורך תקופה. ומהסיבה הזו החוויה הזאת היא מאד משמעותית ובעלת אפקט ממושך לאחר מכן.

היום אנחנו גם יכולים להבין את החשיבות של החוויה המיסטית ולהתמודד איתה מבלי לפחד כפי שפחדו בעבר. לחוויה המנתקת אותך מהמקום האמיתי, החי והקיים, יש לא פחות חשיבות מחוויית ההימצאות ברגע הזה, האופנתית לא פחות אף היא. בעבר חוויות פסיכואקטיביות התפרשו כהתפרצות של מחלת נפש ולא ניתנה לחוויה כולה פרשנות לאורך זמן. עם המחקר המתקדם ניתן להבין שלא בכדי החומרים האלה מלווים את האנושות כל כך הרבה שנים. ובסך הכל מדובר בשילוב מושלם בין סגולות תרפויטיות טבעיות לתפאורה של צימר, מה יכול להיות כזה רע?