המעגל של ג'רמי: "היה לנו חשוב להקים ארגון שיתמוך בילדים הגדלים במשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן"
פמלה בקר, יו"ר וממייסדות ארגון "המעגל של ג'רמי", מספרת על הארגון שהיא ובעלה ג'רמי קולמן החליטו להקים רגע לפני שנפטר ממחלת הסרטן: "כשמישהו במשפחה חולה הילדים נדחקים הצידה. מתוך ההתמודדות שלנו התחלנו לחשוב איך אנחנו יכולים לעזור למשפחות אחרות"
לפעמים אנו עושים מעשים בלתי אנוכיים לכאורה מסיבות אנוכיות. ג'רמי, בעלי, שהה בבית במשך יותר משנה ונאבק במחלת הסרטן, לאחר שבמאי 2007 הוא אובחן כחולה סרטן קיבה בדרגה 4. בתקופה הזו עבדתי מהבית כפרילאנסרית. כשהוא נפטר, שלושת ילדינו, אז בני 7, 5 ושנה ושמונה חודשים, היו רגילים ששני ההורים נמצאים כמעט כל הזמן בבית. ביום אחד הם מצאו עצמם עם בקושי חצי הורה, כשאני מתמודדת עם האובדן.
לאחר מותו הצטרפתי לקבוצת תמיכה לאלמנות כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם האובדן, אבל לא ידעתי כיצד לעזור לילדים שלי. הם אומנם הלכו לטיפול פסיכולוגי אבל זה לא היה הפתרון שהתאים להם. ילדיי ידעו שמשהו נורא קרה, אך הם היו צעירים מדי מכדי להבין את העניין במלואו. שלושים יום לאחר שקברנו את ג'רמי עלינו לקבר שלו לגילוי המצבה, אליו הוצמד אגרטל מיוחד שהבאנו מטיול בסין שנים קודם לכן. כאשר בני בן ה-5 שמע שאביו טמון מתחת למצבה, הוא קירב את שפתיו לשפת האגרטל כדי לדבר איתו.
החיים המשותפים שלנו
ג'רמי ואני הכרנו כשנה לאחר שכל אחד מאיתנו עלה לישראל. הוא עבר מלונדון לתל אביב בשנת 1994 כדי להתחיל את לימודי ה MBA שלו באוניברסיטת תל אביב. אני עליתי לישראל באותה השנה, ממדינת ניו יורק במסגרת פרויקט אומנים ערד ובהמשך גם למדתי MBA באוניברסיטת תל אביב. את ג'רמי פגשתי באירוע של חבר משותף, ג'ונתן אלבום (היום חבר בועד המנהל של "המעגל של ג'רמי"). אני עבדתי באותה התקופה עם ג'ונתן וג'רמי היה חבר שלו מימי תנועת הנוער הציוני בלונדון. כארבע שנים לאחר היכרותנו התחתנו והשתקענו בתל אביב.
בחיינו המשותפים שילבנו חיי משפחה ועבודה. הקמנו משרד ייעוץ משותף ולאחר מכן הצטרפנו ביחד להנהלת סטארט-אפ. גידלנו את שלושת ילדינו – זואי, ליאו וגיל בהנאה משותפת. בסופי שבוע יצאנו לטייל עם חבריו של ג'רמי מתנועת הנוער הציוני ומשפחותיהם הצעירות. ג'רמי אהב ספורט וכדורגל, אהב אוכל טוב והיה בשלן מצוין. אחרי יום ארוך הוא היה נרגע במטבח בהכנת ארוחת ערב משפחתית מפנקת וטעימה במיוחד. יותר מכל הוא היה אב מסור וכיפי. חיינו השתנו כשהתבשרנו על מחלתו.
ההשראה שלנו לנתינה
לאורך כל תקופת ההתמודדות והמאבק עם המחלה, קיבלנו עזרה ותמיכה מחברים והרגשנו ברי מזל. אני טיפלתי בג'רמי והחברים לקחו את הילדים שלנו לטיולים ובילויים, במקום שרק יצפו בטלוויזיה וירגישו את המתח בבית. העזרה הזו הייתה כל כך משמעותית עבורנו ורצינו שלכל הילדים שנמצאים בסיטואציה כזאת תהיה אפשרות כזו.
מתוך ההתמודדות שלנו, התחלנו לחשוב איך אנחנו יכולים לעזור למשפחות אחרות. היה לנו חשוב להקים ארגון שיתמוך בילדים הגדלים במשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן ועם אובדן כתוצאה מהמחלה כמו שתמכו בנו. באותה תקופה היו מספר רב של ארגונים ללא מטרות רווח ועמותות, שתמכו בחולים ובמטפלים בהם, אבל לא היה אף ארגון שידאג לילדים הבריאים במשפחה, אשר נפגעים אף הם מהשינוי ומהמחלה. הילדים בישראל אשר נמצאים במרכז התא המשפחתי, נדחקים הצידה באופן טבעי כשכל האנרגיות והמשאבים במשפחה מופנות לטיפול בחולה.
בזמן שג'רמי שהה בבית החולים כתבנו תכנית להקמת הארגון. ג'רמי נפטר ב-8 ביולי 2008. לאחר מותו, ביחד עם אחיותיו וחבריו הקרובים החלטנו להקים ארגון על שמו למימוש הצוואה והחזון שלו. הארגון הוקם באותה השנה. במהלך תכנון המפגש הראשון, הפקת הפעילות ופרסומה בקרב קבוצה מצומצמת של משפחות שהכרתי אז, מצאתי את עצמי מדברת כמעט מדי יום עם האנשים הקרובים ביותר לג'רמי. אבל במקום לדבר על איך הילדים ואני מתמודדים, דיברנו על ארגון ולוגיסטיקה ועל תכנון פעילויות של כיף עבור המשתתפים.
באירוע עצמו ראיתי יותר מ-70 ילדים משחקים בצהלה בתחנות שונות כמו היאבקות סומו, טירות מתנפחות, איפור ועוד. אבל יותר מכל ראיתי איך הילדים שלי משתחררים בשמחה. במאמר של אוניברסיטת Rush אודות היתרונות הבריאותיים שיש בנתינה נכתב כי "אנשים המתמודדים עם אבל לאחר אובדן של בן או בת זוג גילו כי אלה אשר העניקו סיוע מעשי לאחרים (כגון כסף, הסעות או עזרה במטלות שונות) התאוששו מהר יותר מתסמיני הדיכאון מהם סבלו כתוצאה מהאבל".
"המעגל של ג'רמי" אפשר לנו להתאבל באופן בריא יחסית. במהלך 13 השנים שחלפו מאז האירוע הראשון קיימנו יותר מ-100 מפגשים ותמכנו במעל 800 משפחות אשר נזקקו לעזרתנו. מפגש אחר מפגש, העזרה לאחרים בשמו של ג'רמי חיזקה אותנו. אומנם היינו חסרי אונים אל מול מחלתו, אך יש לנו את העוצמה להשפיע באופן חיובי על אנשים רבים כל כך.
לא כולם צריכים להקים עמותה כדי שתעזור להם להתמודד. מעשים קטנים של טוב לב יספיקו לשם כך. תרומה, חונכות, בישול, הסעה, הקשבה, פשוט להיות שם. כל אלה הן דרכים בהן נוכל לעזור לאחרים ולרפא את עצמנו.