פגיעה מינית פוגעת בתפקוד המיני
כרבע מהנשים עברו פגיעה מינית בילדותן אבל הן לא מקשרות את זה לתפקוד המיני שלהן. ד"ר שלומית שדמון, מנהלת המרפאה לטיפול ושיקום מיני בבית לוינשטיין מסבירה למה זה קורה ומה אפשר לעשות
אישה בת 31, נקרא לה הדס, מנהלת מוצר בחברת הייטק, נשואה לארי, בן 30, טייס אזרחי. לזוג ילד בן שנתיים
הדס מגיעה לטיפול מיני לבדה. היא מתלוננת שאין לה חשק מיני בכלל, אפס. כמו כן היא סובלת מגרד וכאב בחדירה ויובש נרתיקי. היא אוהבת את ארי מאד, אך לא רוצה שייגע בה. איך היה בתחילת הקשר? אני שואלת. "אף פעם לא הייתי "נמרת מין", אבל בשנה הראשונה מאד נמשכתי אליו והיה סקס פעמיים שלוש בשבוע. אחר כך התחיל לשרוף לי ולגרד לי בפות , משחות, בדיקות, לא מצאו כלום... הגענו למצב שחודש וחצי לא היה סקס כי כל הזמן הציק לי... כעת כבר חצי שנה לא היה לנו סקס"
בתשאול המיני אני שואלת על משפחת המוצא, הילדות וההתפתחות המינית. מתי התאהבת? מתי קיבלת מחזור? מתי היה הסקס הראשון ואיך זה היה עבורך? אני יודעת שסקס ראשון הוא משמעותי ביותר להמשך החיים, לטובה או לרעה. סקס בהסכמה וברצון, באהבה ובתקשורת טובה, מנבא חיי מין נינוחים וטובים.
'סקס ראשון? למה את מתכוונת?' הדס שואלת. אני רואה שהיא מהססת. אני מבררת בעדינות מתי הייתה הנשיקה הראשונה, נגיעות, חדירה? הדס פורצת בבכי ומספרת שבגיל 8 בן דודה, שגדול ממנה בחמש שנים, אותו מאד אהבה, הציע לה משחק שבו היא נוגעת בו מעל התחתונים ומנחשת מה היא מרגישה, בהמשך ה"משחק" התפתח להורדת הבגדים, חיכוך של איבר המין שלו בגופה ושפיכה. המשחק נמשך בכל פעם שנפגשו במפגש משפחתי, בחדרו של הנער. הדס לא ידעה לספר פרטים, זכרה שלא נהנתה כלל והרגישה שזה אסור אך בכל פעם שקרא לה לחדר היא הלכה. אחרי כשנה הנער נשלח לפנימייה והמשחק פסק. הדס נותרה בתחושת אשמה גדולה. היא חשבה שהיא הייתה "מופקרת" ושזו אשמתה שלא אמרה "לא". הדס מספרת לי את הסיפור בפעם הראשונה. מעולם לא העזה לספר, לא להוריה ולא למשפחת הנער, אפילו לא בטיפול פסיכולוגי ממושך של שנתיים.
הדס נמנעה מקשר זוגי בגיל ההתבגרות ובצבא. רק בגיל 27 נענתה לחיזוריו של ארי, שהוא גבר עדין ורגיש מאוד ואיתו חשה בטוחה.
פגיעה מינית בילדות מתרחשת ב 25% מהבנות ו 15% מהבנים. רוב הפגיעות מתרחשות בתוך המשפחה או בשכונה ולרוב הפוגע מוכר לילד.ה
אישה או גבר שעברו פגיעה מינית בילדות יפתחו הפרעה בתפקוד המיני ב - 26-94%. הטווח הגדול של האחוזים שנמצא במחקרים השונים מצביע על מורכבות הנושא. ככל שהפגיעה הייתה מתמשכת יותר, חזרה מספר פעמים או הייתה מלווה בכוח פיסי או בחדירה, כך הסיכון לפגיעה בתפקוד המיני עולה. אם הפוגע היה האב - הסיכון עולה משמעותית.
הפגיעה במיניות מתבטאת בחוסר חשק מיני, קושי בעוררות המינית (יובש בנרתיק), כאב בחדירה או קושי להגיע לאורגזמה ביחסי המין.
באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!
איך מסבירים את השפעת הפגיעה המינית על התפקוד המיני?
- פגיעה מינית יוצרת אסוציאציות שליליות בהקשר למיניות. גם במיניות בוגרת עם בן זוג אהוב, מגע אוהב מתפרש כמגע מסוכן.
- מערכת העצבים האוטונומית הסימפטטית מופעלת ביתר שאת בעת פגיעה מינית , זה המנגנון שגורם לנו לברוח כשאנו רואים אריה: רמת האדרנלין עולה, השרירים מתמלאים דם, הדופק עולה ואנחנו בכוננות. כשלא ניתן לברוח (ילדה צעירה מול נער או איש בוגר, מה הסיכוי שתוכל לברוח?) הגוף נכנס לקיפאון ולאימה משתקת. התגובה הראשונית נחקקת בגוף ומופעלת גם בסקס רצוי ואהוב. הדס מספרת שבזמן אקט מיני היא חשה ניתוק מהגוף . כדי שנהנה בסקס צריך בדיוק את ההיפך - הרפיית שרירים, שחרור, בטחון , חיבור לרגע וכיף.
- ילדה שעברה פגיעה מינית לומדת לקשר את גופה לפגיעה והיא מפתחת דימוי גוףשלילי ושנאה עצמית.
- בושה ואשמה, שני רגשות אופייניים לילדות וילדים שחוו פגיעה מינית. ילדים נוטים לפרש אירועי חיים כחוויות המקושרות אליהם. הם נוטים לקחת אחריות על מריבות בין ההורים ואף על מוות של בן משפחה. ילדים שחוו פגיעה מינית פעמים רבות חשים אשמה ואחריות על מה שקרה. אין הם תופסים את אי שוויון הכוחות ואת אחריות הבוגר למעשה. בושה ואשמה הם רגשות שלילים שפוגעים ביכולת ליהנות מסקס.
אז איך מטפלים?
במקרה של הדס, הטיפול הוא קודם כל לתת לה ביטחון בקשר איתי ושליטה שלה על הטיפול. יהיו מספר פגישות בהן רק נדבר עליה ועל חוויות החיים שלה בזוגיות, במשפחה, בעבודה. בהמשך אסייע לה להכיר את גופה, להתבונן בו, לגעת, לאהוב אותו וליהנות, זה יכול להיות בריקוד, שחייה, מקלחת מול מראה, התבוננות עצמית באיבר המין ומגע עצמי.
טיפול בטראומה המינית נעשה בשיטות שונות מתחום ה CBT(טיפול קוגניטיבי התנהגותי). אחת הדרכים היא EMDReye movement desensitization and reprocessing בה בעזרת תנועות עיניים המטופלת מעלה את הזיכרון ומעבדת אותו בהנחייתי. למשל, להיזכר ולהבין בטיפול זה את פער הכוחות בין הנער התוקף לילדה הקטנה, וכך להבין בתהליך הטיפולי שאינה אשמה ולהפחית את תחושת הבושה ואף לחוש כעס ושנאה (רגשות מותאמים ומוצדקים) כלפי התוקף.
בטיפול תהיה התייחסות לבן הזוג, כולל תרגילי מגע משותפים ופעילות ארוטית ללא חדירה, שיפור האינטימיות והביטחון הזוגי הוא תנאי חשוב בהצלחת הטיפול. הבטחון העצמי של הדס ונפגעות אחרות ויכולתן לשלוט במיניות שלהן כאישה ובתוך הזוגיות, בשיתוף פעולה עם בן או בת הזוג, יביאו לעליה בחשק המיני, הרפיית שרירים והפחתת הכאב בחדירה, שיפור ברטיבות ובהנאה המינית.
בבדיקה גופנית ניתן לבדוק את הפות ואת שרירי רצפת האגן ולאבחן את רמת הכאב, מצב העור ומה מידת הכיווץ בשרירי פתח הנרתיק. הכיווץ הבלתי רצוני הוא הגורם העיקרי לכאב בחדירה. בעזרת תרגול והדרכה של פיזיותרפיסטית רצפת אגן נלמד להרפות את השרירים ולאפשר חדירה.
נשים רבות, כאמור, חוו פגיעה מינית פיסית, נפשית או מילולית. פגיעה מינית פוגעת בתפקוד המיני וטיפול יכול לשנות את המצב ואת החיים.
אם הסיפור של הדס מזכיר לך משהוא מעצמך, אל תישארי לבד! שתפי מישהי.וא שאת יכולה לסמוך עליה.ו , בואי לטיפול. לינק למרפאה כאן