מיליארד נשים ברחבי העולם חוות ברגע זה ממש את גיל המעבר או את תסמיני פרה מנפאוזה אבל עולם הטכנולוגיה, כך זה נראה, עדיין ממאן להתכופף ולהרים את שטרות הכסף שרק מחכים להיאסף. 'פאמטק' קוראים לתעשייה הזו, חברות ביו-מד שמכוונות לקהל יעד נשי ומנסות למצוא פתרונות מותאמים לנשים שייטיבו עימן.

קרן לשם, מנכ"לית חברת אוקון, מתעסקת בדיוק בנושא הזה יומם וליל. היא גם נושקת בעצמה לגיל המעבר וגם מבינה את הפוטנציאל שגלום בתחום. 

המוצר הראשון שהחברה פיתחה, בלרין, הוא התקן תוך רחמי בצורת כדור, שעובר בקלות לתוך הרחם ומתרחב בתוכו. "אני משתמשת בו, הוא פנטסטי, הוא עגול ויפה, זה היה ממש פרוף אוף קונספט. מהות החברה היא בעצם לקחת את אותו כדור ועליו להלביש כל מיני תרופות וכימיה והורמונים, כל מיני דברים שאנחנו לוקחות דרך הפה ובעצם למנן את זה בצורה מאוד מינימלית באזור המטרה, ממש ברחם, כדי לזוז מכל תופעות הלוואי של כל מיני תרופות שנשים חוששות מהן, הורמונים וכו'. אז בעצם בנינו פלטפורמה כדורית שהיא הרבה יותר מתאימה לאנטומיה של האישה כדי להוביל תרופות ובעצם לטפל במגוון מחלות.

מה היעדים הבאים?

"הכדור הראשון הוא התקן תוך רחמי למניעת היריון. הכדורים הבאים שאנחנו עובדים עליהם יהיואחד לדימומים מוגברים, שאחת מ- 3 סובלות מזה, שני יהיה לאנדטומטריוזיס שאחת מ- 10 סובלות ממנו, וכדור שלישי שינסה לתת מענה לכל הנושא של שרירנים – מיומות, פיברואידים, שמהן סובלות 7 נשים מתוך 10 כלומר זה פוגש כמעט את כולנו. זה שווקים ענקיים, אבל פתרונות כמעט אין."

לשבע נשים מתוך עשר יש שרירנים?

"7 מ- 10 נשים יפגשו שרירן ברחם עד גיל 50, לפחות אחד. לנשים שחורות בארה"ב 8 מ- 10. זה הכי הכי "פופולרי" שיש."

אתם בעצם יצרתם את הפלטפורמה שמובילה את החומר לתוך הגוף, לא את התרופה

"נכון. אנחנו בעצם לוקחים תרופות קיימות. כימיה קיימת, הורמונים קיימים, אבל ברגע שאנחנו לוקחים תרופות דרך הפה, המינון מאוד גדול עד שהוא מגיע לאזור המטרה.עם הכדור שלנו יש לנו אפשרות למנן את זה ולשים את זה ישירות ברחם, לאן שזה אמור להגיע. החלום הוא גם לשים צ'יפ קטן על הכדורים שלנו, כי אנחנו במילא לובשות אותם בין 5 ל- 10 שנים,ושהצ'יפ הזה ייתן לנו דאטא על המיקרובים. הרחם עשיר בתאי גזע אז אפשר להבין המון על גוף האישה, על ויטמינים, מינרלים, שינויים ברירית. נניח, אם יש שינויים ברירית אפשר לדווח חלילה על סרטן שמתחיל להירקם. זו פלטפורמה מאוד מגניבה ומה שבאמת מגניב בה, זה שבעצם הרחם שלנו הוא תלת ממדי, הוא לא משולש פחוס. במשהו תלת ממדי ממש אסור לשים התקן פלסטיק עם קצוות שדוקר ומתעקם, ואלו ההתקנים שנשים משתמשות בהם עד היום. בעצם פיתחנו את היכולת להוביל כדור אבל בליין(לשם מדגימה איך תהליך ההחדרה של פלטפורמה בצורת חוט - קו ישר- שרק אחרי הכניסה לרחם מתגלגלת לכדור.) "צוואר הרחם הוא אולי 3-4 מ"מ ברוחב, דק דק דק. ולכן יצרנו אותו כך שתמיד יתגלגל אחורה ויהפוך לכדור, והכדור הזה אחר כך נשאר ברחם והוא מאוד רך ואין לו פינות חדות."

איך הוא יוצא משם?

"אותו דבר כפי שנכנס, ברגע שאת מושכת אותו הוא הופך להיות חוט. זה ממש סטנט, כמו ששמים בלב, בדיוק אותו דבר פשוט שמנו אותו ברחם."

הפלטפורמה החדשנית של אוקון

הטכנולוגיה פורצת הדרך שלהם כבר מעוררת השתהות ברחבי העולם וזוכה בפרסים רבי משמעות. "זכינו עכשיו בכמה פרסים, אבל הפרס שאנחנו הכי עפות עליו זה הפרס של World Economic Forum . אנחנו החברה היחידה בארץ שזכתה בתחום הבריאות, ולהיות בקדמת הטכנולוגיה של בריאות האישה, זה גם אומר שהפורום הזה שם דגש על שינוי מדיניות בתחום הזה."

הבלרין, ההתקן התוך רחמי שיצרו, מופץ כבר ב- 24 מדינות. עכשיו מתמקדים באוקון בכדורים הבאים.

"אנחנו בניסויים קליניים מאוד מתקדמים במוצר השני שנקרא "סיד" והוא בעצם כדורים חומים כאלה שנמסים בתוך הרחם ועושים סוג של פילינג לרירית המאוד עבה ומדממת שלנו וזה בעצם טיפול לנשים שמדממות באופן חריג בזמן המחזור החודשי. אין היום טיפול, הטיפול הוא הורמונלי, או פיזית ללכת ולעשות גרידה שזה טיפול מאוד אגרסיבי. אנחנו פיתחנו משהו שאפשר לעשות אצל הרופא במשרד, ממש כמו התקן תוך רחמי, הוא נכנס ויוצא, הוא לא נשאר בגוף, אבל הוא בעצם סוגר באמצעות חומר כימי את דימום הרירית. "

לשם מתארת פיתרון פשוט למספר בלתי נתפס של נשים שסובלות מאנמיה ומחוסר יכולת לקום וללכת לעבודה, מכאבים ומחזור מאוד כבד ומדובר בטיפול חד פעמי. "אנחנו עכשיו בניסויי פאזה שניה, זה מאוד מתקדם, זה ממש לפני פאזה אחרונה וסופית, כאן בארץ. אנחנו מגייסים נשים כדי לבחון את זה ואלו שעברו את הטיפול בהחלט מבסוטיות."  לדבריה תוך שנתיים- שלוש האופציה הזו כבר תהיה זמינה.

המענה לחולות אנדומטריוזיס והשרירנים עוד ייקחו זמן אבל לשם אופטימית. "הם עוד לא התחילו את שלב הניסויים הקליניים. הפיתוח הוא יחסית ארוך, זה פורמולציה וזה חיות ורק אז שמראים שיש איזשהו בטיחות בסיסית, אז אפשר להתחיל לנסות על בני אדם. זה דברים שאני תמיד אומרת שזה אקספנסיב הוביז."

כאמור ההערכות מדברות על כמיליארד נשים שסובלות מגיל המעבר אבל רק עכשיו חברות מתחילות להפנות לשם משאבים. 

איך את מסבירה את זה?

"עדיין המשאבים מאוד מוגבלים. אני תמיד אומרת שרוב הכסף נמצא בקרנות מאוד גדולות שעדיין מנוהלות רובם על ידי גברים. תמיד שואלים אותי 'איזו טכנולוגיה מגניבה, אפשר להשתמש בה בעוד מקום? אני אומרת למה? לא מספיק יש לנו מחלות שלנו שצריך למצוא עוד? אבל יש התעוררות בהחלט גדולה. אנשים ונשים בעיקר, רואות את החשיבות בלעשות ניסויים שהם מוכוונים לנשים. אנחנו לא גברים קטנות, יש לנו מטבוליזם ואיזשהו סייקל אחר וצריך לעשות דברים שהם יותר שלנו. תמיד אני אומרת בכל ההרצאות שלנו שיש לנו איברים אחרים מאשר גברים, ואני לא מתכוונת לשכל, אני מתכוונת לרחם, ואין מה לעשות זה משהו שאין לגבר ואנחנו צריכות באמת להתמקד על האנטומיה שלנו. עכשיו הייתי ביפן, אז הייתה לי מתורגמנית אחת צעירה כזאת מתוקה והיא אומרת לי "אה, מנופוז, כן, לאימא שלי היה כזה", אמרתי לה גם לך יהיה כזה, כולנו נגיע לגיל המעבר. מאחלת לך שתגיעי עם כמה שפחות סימפטומים, אבל גם לך יהיה כזה. זה לא כזה שיש את זה למישהי פעם ב, כולנו נגיע לזה, גיל 50 פלוס, אפילו לפני, זה כבר מתחיל. הבעיה שלא מדברים על זה והאימהות שלנו לא סיפרו לנו על זה. מה שאתן עושות באון לייף כל כך חשוב להעלות את המודעות, זה פנטסטי, כי אז נשים אומרות 'אני לא לבד, הנה עוד נשים שמדברות על זה ובוא נשמע מה להן יש להגיד'. מבחינתי אתן עושות מצווה."

ונשים, ממש כמו בחברה של לשם, שולטות בתחום הפמטק.

"בכנסים של הפמטק הרוב הן נשים, גם מבחינת המשקיעים וגם מבחינת המנהלים וגם מבחינת הצוות, הרוב נשים, אבל יש גם גברים כמובן. אני חושבת שהפתרונות יובאו ע"י נשים בעיקר. הבעיה הכי גדולה בפמטק זה שיש הרבה מאוד חברות שמתעסקות במשהו מאוד מאוד קטן, בפתרון קטן, חד פעמי, או רק ייחודי אחד. הרוב זה דיאגנוסטיקה או בריאות דיגיטלית, ולא מספיק תרפויטי, זה לא מספיק גדול ולא מספיק עושה אימפקט. אם יכולנו לחבר 10 חברות ביחד ולבנות כזה טבע של בריאות האישה, זה היה הרבה יותר נכון וטוב. זה קשוח כי יש הרבה מאוד יזמיות שבאות עם רעיונות מופלאים."

הטכנולוגיה שזכתה בעשרה פרסים בשנים האחרונות

אם הגברים לא באים. זה אומר שההשקעות הכספיות נמוכות יותר?

" כן. הטיקט לכניסה לחברה הוא נמוך, הוא מאות אלפי דולרים, מיליונים בודדים, לא עשרות מיליונים ומאות מיליונים כמו שרואים בהייטק או בביו טק, אני מאמינה שלאט לאט זה ישתנה."

מי תמציא לנו מכונה אחרת לממוגרפיה?

" יש לנו כבר שתי חברות ישראליות שעובדות על ממוגרפיה לבית, שאת יכולה לבד לעשות כמו אולטרסאונד ביתי, אבל זה עובד על איזושהי טכנולוגיה אחרת. המון דבריםמדהימים קורים בתחום בריאות האישה, זה מרגש ממש. זה התקופה להיות עכשיו בתחום הזה, זה מעודד."

קרן לשם גדלה בארצות הברית, עלתה לארץ כדי להתגייס לצה"ל ומאז היא פה. היא אמנם למדה בארצות הברית אבל חזרה לישראל וכאן היא הקימה משפחה. שנים היא עבדה בתעשיית האופטומולוגיה (רפואת עיניים)  ולפני שלוש שנים עברה לתחום בריאות האישה והצטרפה לחברה.

"אחרי חודש הבורד פנה אליי ואמר לי צריך לעשות שינוי, אנחנו סוגרים את החברה מה דעתך? אמרתי 'לא יודעת', בדקתי קצת על הפטנטים ועל השוק ודיברתי עם החברה הכי גדולה בעולם בתחום ההתקנים ואמרתי להם חבר'ה, תקשיבו, אתם תהיו משוגעים לסגור את החברה הזאת. תביאו מנכ"ל שיודע לעשות אסטרטגיה נכונה, צריך להגיע לארה"ב, צריך להגיע לסין, אז התקבלתי." ומאז היא מרגישה שליחות.

"כיף להיות בחוד החנית של התעשייה הישראלית בתחום בריאות האישה, אני אומרת לך זה מרגיש כמו שליחות. חלק ממה שאני מרגישה זה שאנחנו חייבים להחזיר לקהילה, זה חובה, ובאמת אימצנו את המכללה, עמותה שמוציאה נשים ממעגל הזנות. עובדת איתנו אחת שיצאה מהמכללה והייתה כמו עבד, נורא נורא, סיפור קשה. יום יום היא באה למרות מה שהיא צריכה לעבור וזה מקסים, זה מקסים לנו, זה מקסים לצוות ולה לראות אותה פורחת ומתלבשת ובאה לעבוד, אין יפה מזה.  אלו נשים שיש להן חור די גדול בקורות חיים, אז שיהיה להן לפחות מישהו שיכול לתת להן המלצה. פה אוקון היא חברה ישראלית קצת לא נורמלית כי יש לנו גם ייצור וגם פיתוח וגם מעבדות וגם ייצוא וגם מכירות ויש לנו הרבה עבודה ותמיד אפשר להיעזר בעוד נשים, ולמרות שקשה לנו כלכלית תמיד כמו לכל חברות הסטארט אפ, אני שמה על זה דגש מאוד גדול להעסיק פה נשים שיצאו מהמעגל הזנות."

**

ביום חמישי 17.11.22 יתקיים בגוגל קמפוס בתל אביב כנס פמטק ישראל - אירוע שולחנות עגולים שכל כולו מוקדש לקידום האקוסיסטם. לינק לרישום פה