איך לשמור על עצמנו? הקואליציה הישראלית לטראומה מסבירים
מתקפת הטרור שהתרחשה ב7/10 תפסה את כולנו בהפתעה, והכניסה את כולנו למצב מלחמה. בעוד התחושה היא שהקרקע נשמטת מתחת לרגלינו, עלינו לייצר 'שגרת חירום' מתמשכת, ובהיעדר חוסן אישי זה נראה כמו קרב אבוד מראש. אז איך בכל זאת לייצר חוסן פנימי אצלנו ואצל הסובבים אותנו? הקואליציה הישראלית לטראומה מסבירים
מאז ה7/10 אנחנו מתמודדים עם מלחמה מתמשכת. יש ימים שהיא במלוא עוצמתה, ויש ימים שפחות, אך היא נוכחת, והיא מחייבת אותנו לקיים שגרת חירום - "חיים בצל המלחמה". למצב הזה יש השפעות רבות עלינו, ובעיקר על תחושת החוסן האישי שלנו. היא לא רק נפגעה ב7/10, היא ממשיכה להיפגע בכל יום מחדש, אך יש מה לעשות בנידון.
הקואליציה הישראלית לטראומה מספקת שירותים לאוכלוסייה בתחום הטראומה, והיא בעלת ניסיון מצטבר בתחום מהארץ ומהעולם. לקואליציה וגופיה ידע מקצועי רב לתמיכה באוכלוסייה בעת חירום, ובשיקום אחריו. המיזם שלהם, "החיים בצל המלחמה", נולד בכדי ללוות ולסייע לאזרחים בהתמודדות ארוכת טווח עם המלחמה ע"י חיזוק תחושת המסוגלות והחוסן, באמצעות מתן מידע וכלים לגיוס משאבי התמודדות ולקיום שגרת חיים במלחמה.
לשם כך, שוחחנו עם גורמים בקואליציה ושאלנו אותם:
כיצד ניתן לחזק את תחושת החוסן אצל כל אחד ואחת מאיתנו?
ראשית עלינו להבין שמצב החירום משפיע עלינו באופן שונה, והשפעותיו תלויות באופי, במקום המגורים, בגיל ובניסיון הקודם של כל אחד ואחת מאיתנו עם חירום. מצב החירום המתמשך יכול לפגוע בנו ברמה התפקודית- בעבודה, בלימודים ובחיי הקהילה שלנו, ברמה הקוגניטיבית- תפיסת המציאות שלנו, ובמידה בה הופתענו, ברמה החברתית והבין אישית- בעיות בתקשורת, פינוי ממקום מגורינו, וברמה ההיסטורית- ערכים, ותפיסת הזהות.
שנית, עלינו זכור כי כל תגובה היא נורמלית במצב לא נורמלי.
ובכדי לחזק את תחושת החוסן שלנו במצב כזה, עלינו לשאול את עצמנו – מה יגרום לנו לחזור לעצמנו, עד כמה שניתן? אנו יכולים לשאול את עצמנו ואת הסובבים אותנו- מה שומר עליך? מה עושה לך טוב בימים אלו? מה בשליטתנו ומה לא? בנוסף, הישענות על 'מישהו שניתן להאמין לו' יכולה להיות אפקטיבית- בין אם מדובר במנהיגות פורמלית, או באדם שמהווה דמות מנהיגותית עבורנו. קהילה מגובשת גם היא יכולה להוות רשת תמיכה משמעותית.
לבסוף ישנם 7 צעדים שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לנקוט בכדי לחזק את תחושת החוסן שלנו:
- לייצר סדר יום קבוע
גם במצב בו המציאות משתנה מיום ליום, נסו לייצר שגרת יום קבועה ככל הניתן, ולייצר 'עוגנים' קבועים, פעולות מסוימות, שאותן אנחנו יכולים לבצע באופן קבוע בלי קשר שגה שמשתנה. זה יכול להיות תפילה, חוג מסוים, פעילות ספורטיבית, קריאה וכתיבה, וכדומה. - ויסות רגשי
ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את רגשותיו בהתאם למצב נתון, והוא מהווה מנגנון השליטה על המערכת הרגשית של האדם. כחלק ממניעת אימפולסיביות, ויסות רגשי יכול לאפשר לנו לשאת רגשות קשים, לכמת אותם לפרופורציה, להתאפק ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות, ולבחון את הרגשות מבחוץ ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית. באמצעות ויסות רגשי יכולים אנשים להציב מטרות בצורה נכונה ולייעל את תפקודם. ניתן לבצע תרגילי נשימות והרפיה, ולנסות להתרכז במה ש'מקרקע' אותנו ומאפשר לנו אחיזה במציאות אל מול הרצון לפעול באיפולסיביות רגשית.
- טקסים וגבולות
נסו לייצר הפרדה בין העולמות השונים במהלך היום שלכם. בין זמן עבודה לזמן משפחה, בין זמן משפחה לזמן לעצמי. ייצרו לעצמכם 'טקסים' יומיים שיאפשרו לכם סגירת מעגל עם עצמכם.
- משמעות, תקווה ואמונה
שוחחו עם אחרים, כתבו לעצמכם, אמרו לעצמכם ולאחרים בקול את הרגשות שלכם. אל תחששו לשאול שאלות כמו 'למה אני כאן?' או 'מה חשוב לי?' אלו יזכירו לכם ולסובבים אתכם את מה שחשוב, ויסייעו לכם להתרכז בדברים הטובים.
- לדעת לבקש עזרה
אל תרגישו לא נעים לבקש עזרה. זהו כמעט ציווי. כולנו באותה הסירה, וקרוב לוודאי שרבים אם לא כולם סביבכם מרגישים דומה לכם. אל תחששו לפנות לעזרה מקצועית, ספציפית ותחומה בזמן.
- חשיבה חיובית
התמקדו בטוב. נכון, קשה מאוד להתרכז בטוב בזמן מלחמה, אך הזכירו לעצמכם ולסובבים אתכם שאכן יש טוב ויש תקווה. רשמו לעצמכם משפטים חיוביים, חפשו דרכים לצחוק והשתמשו בהומור, הכירו תודה על הדברים הטובים בחייכם. במקביל, הכירו וקבלו את העובדה שהמצב הזה זמני, הוא אינו קבוע.
- 'מתנות קטנות'
אפשרו לעצמכם מתנות קטנות שיכולות לרומם את רוחכם. זה יכול להיות דברים קטנים, וברי יישום. קראו ספר שרציתם כבר הרבה זמן, בשלו לעצמכם את המנה שאתם הכי אוהבים, עשו לעצמכם אמבטיה מרגיעה ומפנקת וכדומה.
אם אתם מרגישים שיש לכם צורך בסיוע נפשי ו/או עזרה ראשונה נפשית
ניתן וכדאי לפנות למרכזי הסיוע:
ער"ן - 1201
נט"ל - 1800363363