כמעט כל אישה במהלך חייה נתקלת במיתוס הזה. שנים על גבי שנים שבני עשרה משתעשעים בלהפחיד את בנות גילן, לרוב בעת רחצה בים, עם המשפט הבא: "הידעת שאם את שוחה במחזור, כרישים יכולים להריח את הדם שלך?". וזו הגרסה העדינה. בגרסאות אגרסיביות יותר הטריוויה הופכת להאשמה, בסגנון: "את בים במחזור? סכנת נפשות! יבואו אלינו כרישים בגללך".

עכשיו, בואו, זה לא שאנחנו ששות גם ככה להיכנס לים במחזור. זה מסובך, זה מלחיץ וזה עלול להיגמר בצורה מביכה למדי. אנחנו באמת צריכות גם כרישים על הראש?

איך לא חשבו על זה קודם? בגד ים למחזור

אם כל מה שעומד ביניכן לבין טבילה מרעננת בים זו הווסת, תשמחו לשמוע שהפיתרון קרוב מאי פעם

בגד ים למחזור

לכתבה המלאה

ובכן, אחרי שנים רבות בהן חיינו בשקר, אנו שמחות לבשר לכם שלא, הכרישים (שגם ככה לא ממש מרבים לפקוד את חופי ישראל) הם כבר לא בעיה שלכן. מדובר בטעות נפוצה מאוד – דבר שאינו נדיר בכל הנוגע להבנה החברתית של המחזור החודשי הנשי, בדיוק כמו הרעיון השגור ונטול ההוכחות שאם נשים שמעבירות זמן מה יחד באותו המקום, המחזור שלהן יסתנכרן בשלב מסוים. אם חושבים על זה לעומק, זה לא ממש הגיוני. אפילו ממש לא.

אולם דווקא ההגיון שעומד מאחורי המיתוס על כרישים ודם מחזור הוא די סולידי. ידוע שכרישים מצטיינים בלהריח דם, ולזהות כך טרף פוטנציאלי. הגיוני שיריחו גם את דם המחזור, לא?

לא, לא ממש.

מלתעות

הם באמת מריחים את הדם שלנו? עטיפת הסרט "מלתעות"

זה נכון שלכרישים יש חוש ריח מדהים. הנחיריים שלהם, שלא נועדו לנשימה (בשביל זה יש זימים), נועדו אך ורק למטרה זו. הרקמות שבנחיריים שלהם רגישות מאוד, מה שמאפשר להם לקלוט בקלות כימיקלים שונים שנמצאים במים.

הרגישות כמובן משתנה בין המינים השונים של כרישים. כריש לימוני למשל, סוג בינוני ונפוץ יחסית, יכול לזהות את ריחו של שמן טונה ביחס של 1:25,000,000, שזה כמו לזהות 10 טיפות בתוך בריכה ביתית ממוצעת. כרישים אחרים מסוגלים לזהות ריח ביחס של 1 לביליון, שהוא בר השוואה לטיפה אחת בבריכה אולימפית, וחלקם מצליחים לזהות ריחות גם ממרחק של כמה מאות מטרים. סוג של כוח-על, בעצם.

כרישים וחוש הריח המפותח שלהם

הנחיריים משמשות לחוש ריח שהוא סוג של כוח על. עמלץ לבן, צילום: Shutterstock

אבל הם לא מריחים טוב עד כדי כך. כן, מדובר ברגישות מדהימה לריחות, אבל לא מספיק כדי לזהות את הכמות המזערית של דם שאישה במחזור עלולה לשחרר למי האוקיינוס הגדול. מה גם שאם כרישים באמת היו מסוגלים לזהות טיפת דם בבריכת שחייה, הם היו משתגעים מכמות הגירויים האדירה שהיתה מקיפה אותם.

אישה ממוצעת מאבדת במהלך המחזור בין 30 ל-40 מיליליטרים של דם במהלך כמה ימי הווסת, או 80 מיליליטר במקרים של דימום כבד מאוד, שהיא כמות שוות ערך ל-6 כפיות של דם, או בערך שליש כוס. בל נשכח שהטמפון סופג את הדם הנ"ל, וגם שהדימום שיוצא במחזור לא מורכב רק דם – חלק גדול ממנו הוא גם הרירית שמכסה את הרחם, כמו גם נוזלי גוף נוספים. מה שאומר ששאריות הדם שאישה במחזור משאירה אחריה הן כל כך מזעריות, שאין סיכוי בעולם שכריש יהיה מסוגל לאתר אותן, אפילו עם נחירי העל שלו.

כרישים מריחים דם של נשים במחזור?

יש לנו 99 בעיות אבל כרישים הם לא אחת מהן. צלילה עם כריש לוויתני, צילום: Shutterstock

אם אתם חכמים יותר מכולנו והייתם בטוחים שכולם יודעים שמיתוס הכרישים הוא שטויות, תנו לנו להוכיח לכם אחרת. רק לפני שבועיים גלשן מפורסם בשם ליירד המילטון טען בביטחון מלא ש"הסיבה הנפוצה ביותר לתקיפות כרישים היא נשים במחזור", כך לדבריו, "הרי ברור שאם אישה במחזור יש כמות מסוימת של דם במים", אמר בראיון. שמחות להעמיד אותך על טעותך המילטון. "למעשה, כמות הדם שאובדת בזמן הווסת היא כנראה פחותה מהשפשוף או החתך הממוצע שילד או גלשן חוטפים בזמן משחק במים", ענה לו בתגובה חוקר הכרישים כריס לואו.

מרי לוין, מייסדת ומנהלת של מוסד לחקר כרישים, סיפרה שהיא צוללת כבר עשורים ואפילו קיבלה פעם מחזור בזמן שצללה עם להקת פטישנים. "הכרישים לא התעניינו, הייתי צריכה לחתור עם הסנפירים כמו מטורפת כדי להתקרב אליהם", העידה.

אז בואו נסגור את זה אחת ולתמיד – הווסת לא מהווה סיבה לתקיפות כרישים. היא לא מסכנת אף אחד, לא בים ולמעשה לא בשום מקום שעולה על הדעת. היא כן יכולה להיות מאוד לא נוחה, מכאיבה וממש מתסכלת אם בדיוק התחילה עונת הרחצה וממש בא לך ללכת לים (למרות שזה אפשרי). לא חסרות לנו סיבות להתבאס על זה שהרגע קיבלנו מחזור – אז אנא, תפטרו אותנו לפחות מהכרישים.