מרב שמש:

כשהייתי קטנה חלמתי שאני משחקת כדורגל באצטדיון ענק. ריח של דשא מכוסח, המוני צופים בקהל וכולם מוחאים כפיים אחרי שהבקעתי גול, אבל גם הייתי כנה עם עצמי, גם בתור נערה, שלמרות שזה החלום – כנראה שזה לא יקרה. לפחות לא בדור שלי. אבל האמנתי שאם אפעל נכון, לדור הבא עוד יש סיכוי. אז פעלתי בדרך אחרת - למדתי אימון כדורגל והתקדמתי להיות מנהלת מקצועית ולפני כשנתיים הקמתי את מחלקת הנשים של הפועל תל אביב. זאת הייתה ההזדמנות שלי לקרב ככל הניתן ילדות, נערות ונשים לחלום הכדורגלנית המקצוענית שהיה לי כנערה ולאפשר להן להגשים אותו.

מרב שמש על המגרש כמאמנת צילום אמנון גבע

כשהגעתי להפועל תל אביב שמחתי לגלות שכבר הייתה קבוצה של ילדות שהתאמנה בבית הספר לכדורגל, אבל היה קשה מאוד להבחין בקיומן משום שהאימונים שלהן התקיימו בימים נפרדים משל שאר הילדים, ובשולי המגרש, הרחק מהמגרש המרכזי בו שיחקו הבנים. ואכן, בפועל, למרות שהן אהבו להגיע לאימונים ולשחק כדורגל, הן לא הרגישו שהן חלק אינטגרלי ממועדון הכדורגל של הפועל תל אביב. אפילו ההורים של ילדי בית הספר לכדורגל, שנהגו דרך קבע למלא את היציע הצמוד למגרש ולצפות באימונים של הבנים, לא ידעו שקיימת קבוצת בנות במועדון כי כשהם באו לראות את הילדים שלהם משחקים, הבנות לא היו שם.  

מיד הבנתי שאם אנחנו רוצות לשמר ולהרחיב את הקבוצה, הבנות חייבות להתאמן במגרש המרכזי לצד הבנים, במקום בו כל ההורים יוכלו לראות אותן, וכך להתרגל לעובדה שהן חלק משמעותי ובלתי נפרד מהמועדון. הרי אם ההורים יראו שיש מקום טוב לילדות לשחק כדורגל, הם יביאו גם את הבנות שלהם, את  בנות הדודות ואת  החברות. 

אבל אז התחילו הבעיות. המגרש המרכזי כשמו כן הוא - מרכזי. ולכן תמיד עמוס לעייפה בילדים, כלומר בבנים. "איפה תכניסי את הבנות?" אמרו לי, "לא עדיף שתקחי יום אחר בו המגרש ריק?"

מכבי באר שבע. צילום קובי מלכין

 

אבל לא רציתי מגרש ריק. להפך! חיפשתי מגרש מלא - במאמנים, בילדים ובהורים שיראו את הבנות משחקות בדיוק כמוהם.  היה לי ברור שלאורך זמן, אם הבנות לא יקבלו את מרכז הבמה בדיוק כמו הבנים, הן לא יישארו. כדי שהן יישארו, הן היו צריכות להרגיש בדיוק את מה שהבנים בני גילן הרגישו - שהן במרכז, שהן שוות, שהן חשובות ושהמועדון, המאמנים, ההורים, והבנים בקבוצות האחרות רואים אותן כחלק מאותה משפחה, ולא כבנות חורגות.

בסופו של דבר, לאחר מאמצים רבים, הצלחנו להקים קבוצה חדשה של בנות בבית הספר לכדורגל, שהתאמנה על המגרש המרכזי לצד קבוצות הבנים. פתאום כולם ראו אותן: ההורים, המאמנים, הילדים האחרים. במגרש הגדול הן היו כמו כולם. הן לא היו מיוחדות או שונות. כשהיו טורנירים - הן היו חלק ושיחקו גם עם הבנים. כשהגיעו מדים חדשים- גם הן קיבלו אותם בהתרגשות. זאת הייתה גם הזדמנות עבורנו לשלב אותן עם הבנים בחלק מהאימונים וככה גם לחזק את הביטחון שלהן, ואת החיבור שלהן לקבוצות האחרות.

מעבר לשינוי שחוו הבנות, גם אצל ההורים חל שינוי. ההורים של הבנים התרגלו לראות שבנות הן חלק בלתי נפרד מהמועדון, ואפילו הצלחנו להביא כמה אחיות שהצטרפו לקבוצה. וחשוב מכך - ההורים של הבנות ראו שמועדון בעל שם גדול נותן ערך לעובדה שהבנות שלהן משחקות כדורגל. שהן חשובות בדיוק כמו הבנים. 

עדי מוהל:

המקרה הזה מלמד אותנו שני דברים. הראשון הוא שלמרות שהרבה פעמים נדמה לנו שבנות לא באות לספורט כי הן פשוט לא מתעניינות, אם נשקיע רגע בהבנת  הסיטואציה בה הן נמצאות מנקודת המבט שלהן, נוכל למצוא פתרונות פשוטים על מנת לייצר עבורן תחושת שייכות ומוטיבציה. הדבר השני הוא שלעיתים קרובות נקודת המבט של הבנות היא בלתי נראית, וכתוצאה כך גם הבעיות שלהן נותרות שקופות. כמעט ולא קיים מידע  בקורסי מאמנים או כנסים להורים לספורטאים/יות העוסק בצרכים ובחוויה הייחודיים של ספורטאיות, בין עם ברמה הפיזית, החברתית או הפסיכולוגית. ההנחה היא שמידע על בנים כולל גם בנות, ולא מוקדשת חשיבה לחסמים או הצרכים הייחודיים להן. הציפייה היא שהן יתאימו את עצמן לנורמה שנקבעה לפי מידע המבוסס על חוויותיהם של בנים.

מכבי באר שבע. צילום קובי מלכין

מכבי באר שבע. צילום קובי מלכין

והבעיה לא נגמרת במערכת שלא ערוכה לבנות אלא גם בבית, בהורים רבים שהתפיסה שלהם את הספורט מוטה מגדרית מה שהופך אותם לחסם מרכזי בהשתתפות של ילדות בספורט, במודע או שלא במודע. סקר שנערך בארה"ב  ב2020 מטעם ארגון Women's Sports Foundation מ-2020 מצא ש32% מההורים המשיבים האמינו שלבנים שיש יכולות ספורטיביות גבוהות משל בנות. במחקר אחר של פדריק ואקסלס הורים נתנו ערך גבוה יותר לפעילות הספורטיבית של הבנים שלהם מאשר לבנות שלהם, ודיווחו שסיפקו יותר הזדמנויות ועידוד למעורבות של הבנים שלהם בספורט מאשר לבנות, עובדה שבאה לידי ביטוי בהשקעה רבה יותר מצד ההורים בהסעות, ציוד ותשלומים לחוג. במחקרים הללו נמצא  קשר ישיר לאופן שבו הילדים/ות תופסים/ות את המסוגלות שלהם עצמם, ולערך שהילדים/ות מעניקים/ם לפעילות הספורטיבית. כשההורים האמינו שלילדות יש יכולות פחותות ולפעילות שלהן יש פחות ערך, זה בדיוק מה שהילדות האמינו וחשבו בעצמן. לעומת זאת, כאשר הורים נתנו יותר ערך לפעילות ספורטיבית של הילדות שלהם והאמינו שהן טובות בספורט, הדבר הגדיל את הסיכוי שהילדות יתנו לה ערך ויתמידו בפעילות ספורטיבית.

"בתור שחקנית ומאמנת שהיא גם אישה, התמודדתי עם המון אתגרים ביישוב הערבי שלי. לפני עשר שנים כשהתחלתי לשחק כדורסל, היו הרבה...

פורסם על ידי ‏מגרש משלה: ספורט-מגדר-אקדמיה‏ ב- יום ראשון, 28 במרץ 2021

הנתונים הללו עוזרים לנו להבין כיצד הבחירה לשים את הבנות במגרש המרכזי ולתת ערך שווה לפעילות שלהן בפני ההורים הצופים, היא לא מעשה של חסד, אלא מעשה הכרחי על מנת לתת לילדות נקודת פתיחה שווה לזו של הבנים. זו הדרך לחשוף את ההורים ליתרונות החברתיים, האישיים והגופניים שהילדות נהנות מהן על המגרש, ולהרגיל אותם לכך שבנות יכולות לשחק ולהתאמן בדיוק כפי שהם רגילים לראות את הבנים עושים זאת. וברגע שההורים מרגישים כך, גם הילדות והילדים מרגישים כך. 

ככל שנשכיל לשים את הבנות שלנו במגרש המרכזי לצד הבנים - לא רק על הדשא או באולם, אלא גם במחקר, בידע ובהבנה שלנו את החוויה שלהן, כך נוכל לתת להן את הסביבה המיטבית להתפתחות שלהן. 

הורים לספורטאיות ויש לכם/ן הרבה שאלות, התלבטויות או סקרנות לדעת עוד? ביום רביעי ה- 28.4 נקיים כנס וירטואלי שמיוחד כולו...

פורסם על ידי ‏מגרש משלה: ספורט-מגדר-אקדמיה‏ ב- יום ראשון, 4 באפריל 2021

בדיוק למטרה זו הקמנו את מיזם "מגרש משלה" שנועד להנגיש ידע מחקרי ומעשי על אימון ותמיכה בילדות ונשים ספורטאיות.  החסמים הרבים, השאלות שעולות מהשטח, ובעיקר חוסר הנגישות של המידע הכל כך חשוב דווקא להורים שרוצים לתמוך ולקדם את הבנות שלהם/ן, הובילו אותנו להרים את הכפפה ולקיים כנס ייעודי להורים של ספורטאיות שבו נשים את הבנות שלנו במגרש המרכזי. הכנס יתקיים ב-28.4.2021 בשעה 20:00 בזום ופתוח לקהל הרחב (בחינם וברישום מראש). מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו לערב מרתק שיפתח לכם את הראש בכל הנוגע לילדות ונערות בספורט, והכלים שיכולים לסייע להוריהן לתמוך בהן. 

לינק לרישום לכנס שייערך ברביעי הקרוב. 

הכותבות הן: מרב שמש ועדי מוהל, מייסדות מיזם "מגרש משלה", המנגיש כלים מחקריים ומעשיים בנושא ספורט ומגדר וקידום ילדות ונשים בספורט.