ריצת מרתון ראשונה בגיל 52: "הגוף והנפש, אחד הם"
בגיל 52 אתי שמעון, אשת חינוך ואמא ל-4, תרוץ את ריצת המרתון הראשונה שלה במרתון ניו יורק כנציגת ארגון "שלוה" המסייע לבעלי מוגבלויות ומשפחותיהם ובמטרה לגייס עבורם כסף. את הריצה שלה היא תקדיש להעלאת המודעות ושילוב בעלי מוגבלויות ולהעברת המסר שגם ריצת מרתון – מתחילה בצעד אחד

לפני שנה וחצי מושגים כמו- אימון, מרתון, ריצה וסרגל מאמצים, היו זרים לי לחלוטין. הייתי בסיום תקופת הקורונה, וכמורה ורכזת חינוך חברתי בחטיבת ביניים אחרי כשנה וחצי בבית מול המסך, הקילוגרמים שעוד לפני התקופה הזו היו בעודף המשיכו והצטברו.
אך חוץ מקילוגרמים שעלו במהלך תקופת הקורונה, גם עלתה והתחזקה אצלי ההבנה עד כמה גוף ונפש אחד הם, כמה חיזוק הנפש ובתוכו תקשורת מקרבת. מיינדפולנס ותירגול של מדיטציות, הם קריטיים לשינוי והתמדה. לכן למדתי וחקרתי את הנושא כל עוד הייתי תקועה בבית, וזה הביא אותי להחלטה לחזק גם את הגוף עם סיום תקופת הקורונה ושיחרור המגבלה של היציאה מהבית. מבחינתי, כל ספורט בתוך ארבע קירות לא בא בחשבון. כך הגעתי לקבוצת הריצה Myfitness של אבינועם לבקוביץ' בבית שערים.
באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!
מתחילים את האימונים- דקה ריצה, שתי דקות הליכה. באימונים הראשונים, דקה של ריצה נראתה לי נצח ורק חיכיתי שהמאמן יודיע על מעבר להליכה. אחרי תקופה מסוימת התחלתי להרגיש שהגוף שלי נהיה חזק יותר, שהרגליים רצות ולא נגררות, והמרחקים שרצתי התחילו להיות ארוכים יותר. ההתמדה באימונים, העידוד הקבוצתי וההכוונה המקצועית הביאו אותי לרוץ 10 ק"מ במרוץ העגור 2021 ואחרי זה חצי מרתון במרוץ ים המלח פברואר 2022. תחושת המסוגלות, הניצחון והאושר הגדולה היא עצומה והסיפוק הוא אדיר.
במהלך השנים התנסיתי בענפי ספורט שונים החל מהליכות, ריקודי זומבה, חדר כושר, מכשירים ועוד. באף אחד מהם לא התמדתי לאורך זמן, לא הצלחתי להתמסר לחוויה. העוצמה שבחוויית הריצה, השגת היעדים והגדלת המסוגלות הפיסית, גרמו לי להמשיך ולהתמיד באימונים. הריצה הפכה להיות חלק משמעותי מחיי והפכה להיות חלק משגרת החיים שלי. תחושת השיפור ביכולת הפיסית הגדילה את האמונה ביכולת וגרמה לי לסיפוק גדול ולהצבת יעדים שלא חשבתי אי פעם שבכלל אגיע אליהם.
לצד זה הנתינה הוא ערך המלווה אותי כקו מנחה בחיים. בקיץ האחרון שילבתי בין שני הדברים, והצטרפתי למשלחת אנשי חינוך בטנזניה מטעם ארגון helpapp. במשך שבועיים קבוצה של כשלושים אנשי חינוך, הגענו לבית הספר Paul Albert ב-Himo שבצפון טנזניה, צפינו בשיעורים, העברנו שיעורים ומעגלי שיח עם התלמידים ועם המורים, והפעלות ופעילויות לתלמידים. בנוסף, מתרומות שאספנו בנינו מבנה לילדי הגן, שעד שהגענו שהו ברחבה בחוץ או כל פעם בכיתה אחרת. בנינו מגרש שעשועים, צבענו, שיפצנו והבאנו נקודות אור משמעותיות לילדים ולמורים.
בתום המשלחת בעלי טל, הצטרף אליי וביחד התחלנו לטפס את הר הקלימנג'רו. הר הקלימנג'רו בצפון טנזניה הוא ההר הבודד הגבוה בעולם. רוב המטיילים המטפסים לפסגת הר הקלימנג'רו הם צעירים עד גיל 30. ההחלטה לעשות את המסע הזה קיבלה תגובות שונות מהסביבה הקרובה שלנו- מפליאה עם סימני שאלה, דאגה לבריאותנו ועד חוסר אמונה בהצלחתנו להגיע לפסגה ועם סימן שאלה שבכלל נשרוד את היום הראשון של ההליכה, לנוכח היותנו מעל גיל 50, ללא ניסיון בטרקים או טיפוסי הרים.
הגיע היום הראשון לטיפוס להר, מתחילים את הטיפוס בהליכה בתוך יער גשם קסום. ההליכה במעלה הקלימנג'רו חוצה נופים ואזורי אקלים. התחלנו את ההליכה ביער גשם, המשכנו במדבר אלפיני וסיימנו בקרחונים. כמו לחצות בשישה ימים מקו המשווה לקוטב. ההליכה היא איטית, צעד אחר צעד. עלינו וירדנו, הסתגלנו לגובה. כל יום זימן נופים חדשים ואתגרים חדשים, עד ההגעה לפסגה. רגע אחד שמנקז חודשים של אימונים, התארגנויות, השקעה של מאמץ ואנרגיה, רגע אחד שנותן תחושה עצומה של אמונה ביכולת של עצמך, בטחון בדרך, התמדה ונחישות, רגע אחד של פורקן ושחרור.
להציב מטרה, ליהנות מהדרך. הצבת היעד זימנה לנו חוויות משותפות, מחברות. הגדלנו את הכושר הפיסי והמנטלי שלנו ושימשנו דוגמה לילדינו ולסובבים אותנו.
רגע לפני יציאתי את הארץ למשלחת לטנזניה קיבלתי טלפון מארגון שלוה. "שלום, רציתי להגיד לך שמכסת המקומות שלנו הוגדלה ואת חלק מנבחרת שלוה למרתון ניו-יורק". רק לפני יומיים דיברתי עם מורה בחדר מורים ששאלה אותי על הריצה ומה הלאה. עניתי לה שאין לי יותר מדי שאיפות בנושא ושאני רוצה לשמור על הכושר ועל בריאות הגוף, אך אם לרוץ מרתון אז את מרתון ניו יורק בזכות הערך המוסף שלו. זכיתי. אני לוקחת חלק בחוויית חיים שעולה בקנה אחד עם עולם הערכים שלי.
ארגון שלוה דואג לטיפול הוליסטי בילדים ואנשים עם מוגבלויות מגיל 0 עד 120 במגוון רחב של תחומים- ספורט, רוח, מיומנויות, התפתחות, העצמה ועוד, ודואג גם לרווחת בני משפחתם ולחיבור ביניהם. גאווה גדולה להיות נציגה של שלוה, להתרים עבורם ולרוץ בשמם. כל נציג שרץ במרתון ניו יורק מתחייב להתרים עבור ארגון שלוה 25,000 ש"ח. נכון לעכשיו אני בעיצומו של מסע לגיוס הכספים, וכחלק מהמסע הזה אני ובעלי מעבירים הרצאה על הדרך שעשינו עד לפסגת הר הקלימנג'רו. בהרצאה אנו מספרים על התהליך שעברנו ביחד ולחוד וכל ההכנסות מועברות ישירות לתרומה עבור ארגון שלוה.