איך שוויון מגדרי בספורט קשור לשוק תעסוקה שוויוני?

בבית שגדלתי בו אוהדים כבר המון שנים את הפועל תל אביב (טוב, אף אחד.ת לא מושלם.ת), אבא שלי אהד אותם עוד כילד שנולד וגדל בתל אביב ואפילו למד שכבה אחת מעל אריק איינשטיין ז"ל והיה מגיע לבלומפילד בשנות ה-40 וה-50 וגם אח"כ, הוא הדביק אותנו באהבה לקבוצה. את האהבה הגדולה לקבוצה החזירה לנו הבת שלנו (חיילת בת 20) ולאחרונה אף הגיע לשחק בקבוצה חבר טוב, שחקן ספרדי ששיחק בעבר במכבי חיפה. ואנחנו מגיעים תכופות למשחקים.

בתחילת שנת הלימודים החלטנו לרשום את הבת הצעירה שלנו, לחוג של הפועל. האמת, היא לחצה והחליטה בעבורנו. ומאז, קושי גדול. "אין מספיק נרשמות. יתכן שהקבוצה לא תפתח". העליתי פוסט , שלחתי להמוני א.נשים עם הצעה ובקשה לצירוף ילדות לקבוצה. ו....כלום. נרשמו עד כה רק 7. וזה לא מספיק בשביל לפתוח קבוצת כדורגל. לא רק לכדורגל, אבל בטח לספורט כזה שנתפס "גברי" יש קושי אמיתי בצירוף ילדות, נערות ונשים לשורותיו.

אז מדוע יש מיעוט גדול כל כך של ילדות ונערות בכדורגל? הסיבות לכך שבנות רבות לא יצטרפו לאימוני כדורגל יכולות להשתנות מאוד ועשויות לכלול שילוב של גורמים חברתיים, תרבותיים, אישיים ולוגיסטיים. חשוב לציין שהסיבות הללו אינן אוניברסליות, ונערות רבות אכן משתתפות באופן פעיל באימוני כדורגל. עם זאת, הנה כמה גורמים נפוצים שעשויים להרתיע חלק מהילדות והנערות מלהצטרף לאימוני כדורגל:

1. סטריאוטיפים ונורמות מגדריות: סטריאוטיפים ונורמות מגדריות מסורתיות עשויות להרתיע ילדות ונערות מלהשתתף בספורט כמו כדורגל. הן עלולות להרגיש לחץ להתאים לציפיות החברתיות המקשרות ספורט לגבריות, מה שמוביל לחוסר רצון להצטרף.
2. היעדר מודלים לחיקוי: היעדר מודלים לחיקוי נשיים גלויים בכדורגל ובספורט בכלל יכול להוות מחסום משמעותי. ילדות ונערות עשויות לא לראות ספורטאיות באותה תדירות כמו עמיתיהן הגברים.
3. גישה מוגבלת: בקהילות מסוימות, ייתכן שלבנות תהיה גישה מוגבלת למתקני כדורגל, לציוד ולאימון. חוסר הגישה הזה יכול להקשות עליהם לעסוק בספורט.
4. לחץ חברתי: ילדות ונערות עלולות להתמודד עם לחץ חברתי או סטיגמה חברתית על השתתפותן בספורט שבאופן מסורתי נשלטים על ידי גברים. זה יכול להרתיע אותם מלנסות כדורגל או ענפי ספורט אחרים.
5. השפעת הורים: האמונות והעמדות של ההורים כלפי ספורט יכולים להשפיע מאוד על החלטת הילד.ה להשתתף. אם להורים יש הסתייגויות לגבי בנותיהם משחקות כדורגל או אם הם נותנים עדיפות לפעילויות אחרות, זה עלול להרתיע ילדות ונערות מלהצטרף.
6. חששות הקשורות בדימוי גוף: לחלק מהילדות והנערות יש חששות לגבי דימוי הגוף וכיצד הן תופסות את עצמן ביחס לספורט. הן עשויות לשפוט או לא להשתלב בדימוי האתלטי הנתפס.
7. פחד מפציעה: חששות מפציעות עלולות להוות גורם מרתיע הן עבור הבנות והן עבור הוריהן. כדורגל יכול להיות ספורט תובעני פיזית, וחלקן עלולות לדאוג מהסיכון לפציעות.
8. חוסר עידוד: ייתכן שילדות ונערות לא יקבלו את אותה רמת עידוד ותמיכה כמו בנים בכל הנוגע להשתתפות בספורט. מאמנים.ות , מורים.ות ומדריכים.ות עשויים שלא לקדם באופן פעיל כדורגל ל ילדות ונערות . ואף לשלוח אותן בהפסקה לשחק תופסת או גומי ובנים לשחק כדורגל.
9. תחומי עניין חלופיים: לחלק מה ילדות והנערות יש עניין בפעילויות אחרות, תחביבים או ספורט (הסללה לתחומי עניין הנתפסים יותר "נשיים"), והן עשויות לבחור להשקיע את זמנן ומרצן בעיסוקים אלה במקום.

ועכשיו איך כל זה קשור לשוק התעסוקה?

תת-ייצוג של נערות ונשים בכדורגל ובענפי ספורט אחרים עלולה להיות בעלת מספר השפעות עקיפות על שוק התעסוקה הרחב יותר, התורמות לאי-שוויון מגדרי. הנה כמה דרכים שבהן הדינמיקה הזו יכולה להתרחש:

1. הזדמנויות קריירה מוגבלות בספורט: כאשר ילדות ונערות מיוצגות בתת-ייצוג בכדורגל, יש להן פחות הזדמנויות להמשיך בקריירה בספורט כשחקניות, מאמנות, שופטות, מנהלות או אנליסטים. זה מקטין את מספר הנשים בתפקידים אלה, ומנציח חוסר איזון מגדרי בתעשיית הספורט.
2. מודל לחיקוי ושאיפות: המחסור של שחקניות כדורגל מפורסמות גורם לכך שיש פחות מודלים לחיקוי גלויים לנערות צעירות השואפות להמשיך בקריירה בספורט. חוסר הייצוג הזה יכול להרתיע ילדות ונערות מלעסוק בקריירה בתחום.
3. סיקור תקשורתי וחסות: ספורט הנשלט על ידי גברים נוטה לקבל יותר סיקור תקשורתי וחסויות, מה שמוביל לנראות רבה יותר ולתמיכה כלכלית רבה יותר בספורט גברים. פער זה יכול להגביל את פוטנציאל ההשתכרות והחשיפה של ספורטאיות, ובתמורה להשפיע על סיכויי הקריירה שלהן בתחומים הקשורים לספורט.
4. מיומנויות ניתנות להעברה: השתתפות בספורט יכולה לסייע בפיתח מיומנויות חשובות הניתנות להעברה, כגון עבודת צוות, מנהיגות, משמעת וניהול זמן. כאשר לנערות יש פחות הזדמנויות לעסוק בספורט כמו כדורגל, הן עלולות להחמיץ את פיתוח המיומנויות הללו, מה שיכול להועיל להן בקריירות שונות.
5. סטריאוטיפים מגדריים: אי שוויון מגדרי בספורט יכול לחזק סטריאוטיפים מזיקים לגבי יכולותיהן של נשים, ועלול להשפיע על החלטות גיוס עובדות ועמדות במקום העבודה בתעשיות אחרות. מעסיקים עלולים לקיים הטיות שלא במודע שמפריעות לקידום נשים.
6. רשתות וקשרים: בתעשיות רבות, כולל ספורט, נטוורקינג וקשרים ממלאים תפקיד מכריע בהתקדמות הקריירה. אם לנשים יש גישה מוגבלת לרשתות בספורט בגלל תת ייצוג, זה יכול להשפיע על יכולתן להשיג הזדמנויות עבודה בתחומים קשורים.
7. פערי שכר: פערי שכר מגדריים נפוצים בענפים שונים. כאשר ספורטאיות בכדורגל ובענפי ספורט אחרים מתמודדות עם פערים בשכר ובתמיכה בהשוואה לעמיתיהן הגברים, זה יכול לתרום לתפיסות חברתיות שממעיטות בתרומת הנשים במקום העבודה.
8. ביטחון עצמי והערכה עצמית: השתתפות בספורט יכולה להגביר את הביטחון וההערכה העצמית, מה שיכול להיות קריטי ביציאה למסלולי קריירה שאפתניים. בנות שאין להן גישה לכדורגל ולענפי ספורט אחרים עשויות להיות חסרות ביטחון להתחרות בתחומים הנשלטים על ידי גברים מסורתיים.
9. הסברה ומדיניות: תת-ייצוג של נערות ונשים בכדורגל ובספורט עלול גם לעכב מאמצי הסברה ושינויי מדיניות שמטרתם לקדם שוויון מגדרי והכללה בספורט ובענפים אחרים.

טיפול באי-שוויון בין המינים בכדורגל ובספורט אינו נוגע רק לקידום הגיוון בתחומים אלה, אלא גם ביצירת חברה שוויונית יותר בכללותה. עידוד בנות ונשים להשתתף בספורט ותמיכה בשוויון הזדמנויות ותמיכה יכולים לעזור לשבור מחסומים מגדריים ולטפח שוק תעסוקה שוויוני יותר.

וחזרה לכדורגל ילדות ונערות: קצת נתונים:
היום בהתאחדות לכדורגל בישראל רשומות כיום 12 קבוצות נערות מגיל 12 עד 15 שפעלו בעונה האחרונה. בהתאחדות לכדורגל רשומות בכל הארץ 461 קבוצות מתוכם רק 82 של נשים  (כ 17 אחוז בלבד). בערים מסוימות בארץ יש גם אימונים לנערות וילדות צעירות יותר כמו: בית הספר לכדורגל פליקס חלפון בת-ים, אקדמיית הבנות מכבי תל אביב, בית הספר לכדורגל של החברה העירונית ראשל"צ, בית ספר לכדורגל שחקים עפולה, קבוצת הילדות של הפועל פ"ת ועוד. אבל הם מיעוט וברוב הישובים בארץ אין כלל.

נערות א' הפועל ת"א.
צלם: מיכאל חי. באדיבות הפועל ת"א

דווקא עכשיו שנשים מוכיחות שוב ושוב עד כמה הן ראויות לכל תפקיד שתבחרנה, שהן שותפות חשובות כל כך במצב החירום וללחימה. דווקא עכשיו שאנחנו עדיין צריכות להוכיח שוב ושוב ולתפוס מקומות משמעותיים במוקדי קבלת ההחלטות; שאנחנו נעדרות כמעט מכל תפקיד בכיר בממשלה, בקבינט המלחמה, בפאנלים בערוצים השונים, שאמנם שם יש שינוי מסוים, אך לא מספיק. חשוב שנתפוס מקום משמעותי בכל האספקטים של החברה הישראלית. גם בכאלו שנתפסו עד כה כ"גבריים".

לסיכום: כדי לעודד יותר בנות להצטרף לאימוני כדורגל ולטפל בחסמים הללו, חשוב לקדם את ההכללה, לאתגר סטריאוטיפים מגדריים, לספק גישה למשאבים ומתקנים, להציע מודלים חיוביים לחיקוי וליצור סביבות תומכות המטפחות את העניין וההתלהבות שלהן מהספורט. בנוסף, תמיכה הורית וקהילתית יכולה למלא תפקיד מכריע בסיוע לנערות להתגבר על המחסומים הללו ולרדוף אחר תחומי העניין שלהן בכדורגל ובענפי ספורט אחרים.

אז יאללה הצטרפו אלינו, כדי שגם הילדות שלנו יהיו חלק משמעותי בספורט בישראל ואח"כ בשוק התעסוקה. להרשמה לקבוצת הבנות של הפועל תל אביב (האימונים מתקיימים במתחם האימונים של הפועל בוולפסון)

הכותבת הינה מנכ"לית משותפת של "עבודה שווה"- לקידום והטמעת שוויון מגדרי בשוק התעסוקה והתו השווה לארגונים ואמא גאה לאלונה שפשוט רוצה להתאמן.