הבוקר צייץ בטוויטר כתב גלי צה"ל, צחי דבוש, כי נשים לא ישובצו יותר כלוחמות בחיל השריון. "פרסום ראשון: סופית - הנשים מחוץ לטנק. בצה"ל הוחלט לא לשלב לוחמות בשריון, למרות הפיילוט המוצלח והמלצת קצין השריון הראשי לשלב נשים כטנקיסטיות. הסיבה הרשמית: ענייני כוח אדם ותשתיות", כתב דבוש. מאוחר יותר איתי בלומנטל הוסיף ב-ynet, כי "בזרוע היבשה בצה"ל החליטו שלא לשבץ נשים כלוחמות בחיל השריון. בצה"ל אמרו כי השלב הבא בפיילוט יחייב הרחבה משמעותית מבחינת כוח אדם, ולכן הוחלט שלא לשלב נשים בעת הזו בחיל השריון. ההחלטה התקבלה במהלך כהונת הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט".

להודעות האלו הגיבה שדולת הנשים במיידיות, ובהודעה ששחררה לעיתונות כתבה: "החלטת הצבא שלא לשלב נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט שהסתיים בהצלחה גדולה, מוכיחה כי השיקולים שמנחים את צה"ל בעניין זה אינם מקצועיים. הנימוק שנמסר על ידי הצבא, שמתייחס לשיקולים כלכליים, כבר נפסל באמצע שנות התשעים בבג"ץ אליס מילר, אותו הובילה שדולת הנשים בישראל, יחד עם האגודה לזכויות האזרח. צה"ל החליט להיכנע ללחצים שאינם רלוונטיים לתפקודו, במקום להתעסק בחיזוק הכוח הלוחם".

צלצלתי לאלינור דוידוב, מנהלת תחום המאבק בהדרת נשים בשדולת הנשים בישראל, לשמוע יותר על ההחלטה של צה"ל, שלוקחת אותנו, הנשים, עשרות שנים אחורה. "ממה שאנחנו מבינות, הבוקר צחי דבוש הביא את הידיעה שצה"ל החליט - למרות הפיילוט המוצלח שהיה לנשים שיהיו בטנקים ומפקדות טנקים - לגנוז את הרעיון", מסבירה דוידוב. "התירוץ - ואסביר מיד למה אני אומרת תירוץ - הוא לכאורה תשתיות, כסף וכוח אדם. כאילו כדי לעשות הכשרות של נשים יצטרכו לגייס מיליונים. אני לא קונה את הדבר הזה. אני יודעת שבמקומות אחרים בצה"ל ברגע שהוחלט על הכנסת נשים התשתיות הותאמו, וזה לא הצריך מהפך כלכלי והצבא לא התמוטט בגלל שפתאום היה צריך להכשיר נשים."

"שנית, משפטית, הסיבה לא קבילה כפי שכבר הוכח בבג"צ אליס מילר, כשאמרו בחיל האוויר שזו בעיה כי תשתיות וכסף ועניינים, אז בג"צ פסל את הסיבה הזו כלגיטימית וכל השאר היסטוריה כידוע לנו. ובסוף יש גם את העניין העקרוני, שבמסגרתו אנחנו מבינות עוד פעם, ולא בפעם הראשונה, שיש גורמים בתוך הצבא שמוכנים לעשות הכל תמורת שקט תעשייתי כדי לא לקבל את הלחצים של הרבנים, שהם לצערי לחצים יותר גדולים ממה שאנחנו מסוגלות להפעיל, וזה מסיבה אחת - שיש להם כוח פוליטי הרבה יותר גדול, ומעורבות שהצבא נתן להם בגלל ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות. כיוון שהם רוצים שקט תעשייתי, הם החליטו לרדת מזה וזו הסיבה האמיתית. ועדיף היה שצה"ל היה אומר את האמת – אנחנו רוצים שקט ולכן אנחנו עושים את זה. אבל הם לא אומרים את הסיבה הזו, ואנחנו מבינות שעוד פעם נשים נדחקות החוצה, בגלל סיבות פוליטיות, בגלל שובניזם, בגלל שמרנות דתית ולא רק דתית."

יש כאלה שיגידו, זה עניין של יכולות, של נוחות

"אבל הפיילוט היה מוצלח".

הפיילוט עליו דוידוב מדברת הוא תכנית נסיונית שכללה קבוצת נשים שהביעו רצון לשרת כלוחמות ולבחון את התאמתן לשמש צוות טנק תוך כדי שירותן הצבאי, כך לפי כתבה של גילי כהן ב"הארץ" מפברואר 2017. "הצוותים יורכבו מנשים בלבד והבדיקה לא תתבצע דרך מסלול גיוס רשמי לשריון, אלא תשמש פיילוט מקדים לאפשרות של גיוס נשים דרך קבע לתפקידי לחימה בחיל", נכתב. תוצאות הפיילוט כאמור, היו חיוביות, ולא העידו כי צריך לסגור בפני נשים את האפשרות ללחום בטנק או לפקד עליו. "היום, אחרי שנה וארבעה חודשים, אנחנו יכולים להגיד באופן חד-משמעי שלוחמות טנק יכולות לבצע פעילות מבצעית בהגנת הגבולות", אמר בסיום הפיילוט קצין שריון ראשי, תת-אלוף גיא חסון. למרות זאת, בחיל השריון ציינו כי הלוחמות שסיימו את הקורס לא יעלו על הטנקים בתקופה הקרובה, אלא יוכשרו להדרכת לוחמות נוספות בחיל ולהקמת מערך לנשים בו, כך בכתבת המשך של יניב קובוביץ שפורסמה ביוני 2018

התגובות ברשת לא איחרו להגיע, אחת מהן היא של העיתונאית והאקטיביסטית חנה בית הלחמי, שכתבה: "אחרי עשרות שנים של מאבק פמיניסטי לשוויון הזדמנויות בכל תחומי החיים במדינת ישראל, זהו אחד הבקרים המייאשים הללו, בהם אני שוב נוכחת, שתקרת הזכוכית אכן לא עשויה מזכוכית אלא משכבה צפופה של גברים, ששומרים בקפידה על תלות מלאה שלנו בהם בדרך לשוויון, ואנחנו רק בנקודת ההתחלה".

"אני בכלל לא נכנסת לטיעון של יכולות", ממשיכה דוידוב, "אני גם לא רוצה לענות לו. יש מספיק צבאות בעולם שיש בהם שוויון מלא לנשים. אם אישה מצליחה לעבור את הגיבוש היא נכנסת. הבנאדם המתאים או האישה המתאימה לתפקיד המתאים. הפיילוט הוכתר בהצלחה אבל החליטו לא לעשות איתו כלום. תסיקי מזה את המסקנות. אין בכלל מה להיכנס לשאלה של כן או לא מתאימות. זה לא ויכוח מדעי. יש נשים שרוצות להיכנס, מי שיכולה שתיכנס. זה מה שצריך להיות.

מה הצעדים הבאים שלכן?

אנחנו כמובן מתכוונות לפעול בכל האמצעים שיש לנו כדי להתנגד לדבר הזה. השדולה עשתה את זה פעם אחת ב-1995 עם אליס מילר יחד עם האגודה לזכויות האזרח. אי אפשר להגזים בחשיבות ובהשפעה של בג"צ מילר, לא רק על צה"ל וכל מה שקרה בצה"ל מאז, אלא על כל התודעה הציבורית בהקשר של היכולות של נשים והזכויות של נשים. אנחנו נפנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לדינה זילבר, יכול להיות שנשקול צעדים משפטיים יותר חריפים, זה קרה הבוקר אנחנו ניערך בהתאם."

תמונה חיצונית: shutterstock. למצולמות אין קשר לנאמר.