ביוני האחרון הזדעזעה מדינה שלמה בעקבות המוות האכזרי של יסמין וינטה ז"ל, תינוקת מתוקה בת שנה וחודשיים בלבד. על פי החשדות יסמין נהרגה אחרי שאינה סקיבנקו, סייעת בגן בו שהתה, כרכה סביבה שמיכה, ונשכבה עליה עם פלג גופה העליון למשך למעלה מעשר דקות. לפני קצת יותר משבועיים, כתבה קטנה בעיתון חשפה ש"נבחנת האפשרות שהמטפלת המואשמת בהריגתה של הפעוטה יסמין וינטה ז"ל תשוחרר למעצר בית".

ההורים של יסמין שבינתיים חזרו למולדובה, מותשים מהסחבת המשפטית ומהדיונים שנדחים פעם אחר פעם. הם שילמו את המחיר הכי יקר בגלל ההפקרות בשטח ורק רוצים שזה לא יקרה יותר לאף אחד ושמי שלקחה את הבת שלהם תיענש. "אחרי כל מה שקרה ליסמין, נסעתי הביתה, למולדובה" אמרה לי אתמול דורינה, אמא של יסמין, "רציתי להיות עם המשפחה שלי ולטפל בעצמי, אני נפגשת עם פסיכולוגית שתעזור לי למצוא כוח. אני מנסה להגיע לדיונים בבית המשפט אבל זה קשה כשכל הזמן משנים את התאריכים. אני כל כך רוצה שכל זה יהיה מאחורי, אין לי כוח יותר...".

וובה ודורינה וינטה יחד עם אסנת ואתורי

המקרה של יסמין ז"ל הוא המזעזע ביותר שידעה המדינה עד עכשיו, אבל ההתמודדות של וובה ודורינה וינטה, הוריה של התינוקת המסכנה, משותפת למרבה הצער לרבים אחרים שגילו שהאנשים עליהם סמכו והפקידו את ילדיהם בידם – בגדו בהם ופגעו ביקר להם מכל. ימית אברהמוב היא אימא לתאומים שחוו התעללות מצד מטפלת בגן בו הם שהו. היא גילתה זאת כשילדיה היו בני 8 חודשים, אחרי שהטמינה מכשירי הקלטה בסביבה בה שהו: "זה האירוע הכי טראומטי בחיי, שילמתי ממיטב כספי למטפלת שתעניק חום ואהבה לילדים שלי בזמן שאני נאלצת ללכת לעבודה ובמקום הם קיבלו צעקות, איומים, קללות, ננעלו בחדר ולא נתנו להם לאכול. את כל זה שמעתי דרך מכשירי ההקלטה. לעולם לא אשכח את רעש החבטות והצרחות. שמעתי את המטפלת קוראת לילדים שלי 'חלאה', 'תמותו', 'זבל', 'תיחנקי' ומפזרת איומים מפחידים כמו 'אני באה לשבור אותך'".

"המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש היא שאני הולכת לרצוח אותה אבל התעשתי ובחרתי לסמוך על מערכת המשפט שתעשה צדק. העברתי את החומרים למשטרה והייתי בטוחה שזה יטופל. במקום זה הודיעו לי שהתיק ניסגר בטענה של "חוסר ראיות" משום שההקלטות לא חוקיות. מסתבר ששמירה על פרטיותן של המטפלות עולה על הביטחון של הילדים שלי. מאז לא האמנתי יותר לאף אחד, עזבתי את העבודה ופתחתי גן כדי שאוכל לשמור עליהם מקרוב."

מעל ל-90% מהמקרים בהם עולים חשדות בגין התעללות בפעוטות חסרי ישע, בעקבותיהם הוגשו תלונות במשטרה ונפתחו תיקים, ייסגרו בטענה ל"חוסר עניין לציבור". ברור, קיים קושי רב להוכיח את החשדות משום שילדים לא יכולים להעיד, משום ששטחי הגן לא מצולמים או משום שהראיות נאספו בצורה לא קבילה (צילומים או האזנות סתר). אבל האם זה אומר שצריך להקל ראש באותם מקרים ולהמשיך לתת לאותן מטפלות לעבוד עם ילדים ללא כל בדיקה מעמיקה נוספת, פיקוח או רישום פלילי?

צילום: shutterstock

גם בתיקים המגיעים לכדי הרשעה' מתקבלים לא אחת עונשים מגוחכים כגון עבודות שירות, קנסות ובמקרי קיצון מאסר של מספר חודשים. העונשים הקלים לא מייצרים כל הרתעה, ולנו ההורים אין אפילו אפשרות לדעת שאותה מטפלת שמתאמצת כל כך להתחבב עלינו, אולי הורשעה בעבר בשל אלימות כנגד ילדים. אמרתי את זה בעבר ואגיד את זה שוב: אין לנו שום דרך לוודא שהמסגרת שבחרנו עבור הילדים הרכים שלנו מוגנת ובטוחה. למעשה, המציאות הבלתי נסבלת הזו הופכת אותנו למהמרים. לא קיים שום מנגנון שמאפשר לנו לקבל החלטות מבוססות  או מאגר מידע שעוזר לנו לדעת שעשינו את הבחירה הנכונה. מגוחך אבל דווקא במקרה הזה אי אפשר ללכת "על בטוח" אלא רק להמר, בתקווה שהצליח לנו ומצאנו מקום שיהיה בטוח עבור הילדים שלנו, ונוכל לקבל אותם חזרה בסוף היום בריאים ושלמים בגופם ובנפשם.

לדברי עו"ד יעקב שקלאר המייצג את ההורים של יסמין וינטה ז"ל: "מקרה הפשע המצמרר של הנאשמת בתיק מזעזע זה, הינו מקרה נדיר אף במקומותינו הנודעים בעבירות אלימות כלפי חסרי ישע. כל הצופה בסרטונים המתעדים את פעולותיה הנוראיות של הנאשמת יוכה בתדהמה לנוכח האדישות והרשעות העולים ממעשיה. בית המשפט דחה את הדיון ל-23 לאוקטובר על מנת לבחון תזכיר מעצר, אשר נועד לבדוק את מסוכנותה של הנאשמת ולהמליץ על חלופת מעצר".

כדי שבית המשפט לא יאכזב גם הפעם אנחנו צריכים לפעול. אני לא אוהבת להמר, בטח לא כשמדובר על הביטחון של הילדים שלי. לא יכול להיות שמהרגע שמסתיימת חופשת הלידה תחל ה"רולטה הרוסית" ואסתובב עם חרדה גדולה בתקווה ש"המזל ישחק לי" עד שהבת שלי תהיה בת שלוש. הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות ותאפשר לנו ללכת על בטוח ולשמור על שלומם וביטחונם של הילדים שלנו.

תמונות מהפגנה למען הפיקוח. צילום: אוסנת ואתורי

מאז המוות של יסמין ז"ל קבוצה של הורים מקיימת הפגנות באופן קבוע כדי שהנושא החשוב לא יירד מסדר היום. ביום רביעי 17.10.18 בשעה 17:30 יפגינו ההורים ליד קריית הממשלה בתל אביב בקריאה לשרת המשפטים לפעול להחמרת הענישה בכל אירוע של אלימות כנגד חסרי ישע. זאת במקביל לדרישה לחוקק את חוק הפיקוח וההסדרה ואת חוק המצלמות. אני קוראת לכל מי שבטחון ילדיו חשוב לו להגיע. כל עוד לא נדרש שום אישור לפתיחת מסגרת לילדים בגילאי לידה עד שלוש ואין שום תנאי סף לכוח האדם המטפל בילדים שלנו, ניחשף לעוד ועוד מקרים כאלו ולצערי לא נוכל למנוע את הקורבנות הבאים. על חלק מהם, אולי, לעולם לא נדע.

לדורינה ולימית, לא היה מושג שהן בכל בוקר מביאות את היקר להם מכל לתופת הזו. לנו ההורים, אין היום שום מנגנון שיכול להבטיח שזה לא יקרה גם לילדינו.

הכותבת הינה מייסדת ומובילה את תנועת "הורות בזכות", מרצה ומחברת הספר "נאור הגיבור"