לא הייתי רוצה שבן הזוג שלי יבחר את שמלת הכלה שלי, למה בעניין הטבעת זה צריך להיות אחרת?
הפסקנו לוותר על שמות המשפחה שלנו כשאנחנו מתחתנות או להיכנע לתכתיבים מיושנים אחרים, אבל ככל שזה נוגע לטבעות אירוסין – ברור מי צריך לקנות אותה. או שלא? צעירה אמריקאית רכשה לעצמה את טבעת האירוסין שלה והיא לא יכולה להיות שמחה יותר
"אחרי שבחודש דצמבר הוצאתי כסף, זמן ואנרגיה על אחרים – הגיע הרגע לעצור וגם לתת לעצמי כמה מתנות", כותבת הסופרת בטאני ראטר למגזין גלאמור, במאמר שכולו אהבה עצמית והחלטה מודעת להשקיע באדם החשוב ביותר עבורנו – אנחנו.
"כרכתי את ידי סביב מוט הרכבת התחתית לפני מספר שבועות, כאשר גברת מבוגרת הצביע על ידי השמאלית ואמרה "טבעת נפלאה!". זו הייתה מחמאה מבורכת והתרגשתי ממנה פעמיים. בפעם הראשונה כי קיבלתי מחמאה על הטבעת ובפעם השנייה כי אני זו שקניתי אותה.
יכול להיות שמה שכתבתי עכשיו הפתיע אתכם, אבל זה לא צריך להיות ככה. ב-2019 הצהרות כאלה לא צריכות להישמע לכם נועזות, הן פשוט הצהרות.
ידוע לכל שמוסד הנישואין הוא מוסד מסורתי במיוחד. הוא מלא בציפיות מלחיצות, במיוחד מנשים, להתנהג בדרך מסוימת. הציפיות האלה יכולות לא אחת לפגוע בנשים, כמו למשל הציפייה שאישה תוותר על הקריירה שלה עבור המשפחה במידה והזוג יבחר להביא ילדים, או אפילו העניין הפשוט של שינוי שם משפחה. אישה מוותרת על מה שהיה שלה. יחד עם זאת אני רואה את השינוי מתחולל. שמות המשפחה הפכו מזמן לעניין של בחירה, ושום דבר לא קורה באופן אוטומטי. אבל, בכל זאת, אני מרגישה שעם ההתקדמות שעשינו, טבעות האירוסין הן גבול שעוד לא נפרץ, וצריך שייפרץ.
גם כאשר נשים התחילו להרוויח משכורות השוות לאלו של גברים, יש דברים שאנחנו פשוט לא קונות. המחשבה של אישה משלמת עבור הטבעת שלה, יכולה להיחשב במקומות מסוימים לבלתי נסבלת. זה טאבו ממש. אולי זה בגלל שכל המשחק של האירוסין גורם לנשים להיראות כמו שחקניות נואשות בטרגדיה יוונית, כשהטבעת הפכה להיות מטרה שמסירה את מעטה הנואשות באחת. אחרי הציפייה ביומי ההולדת ובחגים לקבל טבעת, כאשר היא מגיעה מגבר – היא מצביעה על ההתעניינות האמיתית שלו בך. זה הכי רומנטי שיש.
אבל, יש מי שרואות ברכישת הטבעת וכל הבלגאן שמלווה אירוסין, כעוד ביטוי לעליונות ולכוח של הגבר. הוא האקטיבי והוא המחליט והקובע מתי, איך, למה וכמה."
ראטר מערערת על חלוקת התפקידים המסורתית, אבל עדיין מרגישה שהמסורת של אירוסים וטבעות גרנדיוזיות לא הולכת להיעלם לשום מקום. אבל מה שהיא אומרת, זה שאם זה לא הולך להשתנות - לפחות נעשה את זה בדרך שלנו.
"כמו שלא הייתי רוצה שבן הזוג שלי יבחר את שמלת הכלה שלי, למה בעניין הטבעת זה צריך להיות אחרת? במהלך השנה וחצי האחרונות אנשים שונים, מתוקים ללא ספק, שאלו אותי "איך בעלך הציע לך?". אני מסתכלת עליהם ועונה "הוא לא הציע". בהתחלה לא מבינים מה אני אומרת. איפה הסיפור הגדול והרומנטי, איפה המחוות הדביקות. אחר-כך אני מסבירה שאנחנו כמובן רוצים להתחתן, וכן זה יהיה אחד עם השנייה, לא יודעים בדיוק מתי אבל כנראה שבעוד שנה. אני רואה את המבטים על פניהם. זה לא סיפור רומנטי טוב.
אז איפה הרומנטיקה אצלנו, אם לא בטבעת? בכל המקומות האחרים. הרומנטיקה נמצאת כשהוא מצחיק אותי עוד לפני שיצאתי מהמיטה. בעובדה שאף פעם לא הכנתי קפה כשאנחנו ביחד כי הוא תמיד עושה את זה בשבילי. היא נמצאת בעובדה שהוא לא מבקש ממני לעשות דברים שאני לא אוהבת, למרות שזה אומר שהוא יעשה אותם לבד. זה שהוא כותב לי ברכה ליום הולדתי בכף ידו, ומעריך את ההישגים שלי. גם כשאני ממעיטה בערך עצמי.
הרומנטיקה זו התערבות שלו בדברים הכי מעצבנים שאני שונאת לעשות, כמו התעסקויות לוגיסטיות מעיקות. יש לי את הבעל הכי מתוק, הכי שווה והכי טוב שפגשתי בחיים. והחלק הכי טוב הוא שהוא יודע מי אני.
ואני זו שקניתי לעצמי את טבעת האירוסין.
זה היה אחרי שהרווחתי ממכירת הספר הראשון שלי. זה לא היה הרבה כסף אבל החלטתי לפנק את עצמי ברכישה של משהו שאני רוצה ואוהבת. החלטתי שזו תהיה טבעת אירוסין.
התבוננתי בלא מעט טבעות יפיפיות ובסופו של דבר בחרתי לעצב את טבעת האירוסין שלי, בצורה דומה לטבעת שכבר הייתה לי, אבל שהתקלפה. יצאה לי טבעת מהממת, ואני לגמרי מבינה את כל מי שמחמיאות לי עליה, גם ברכבת התחתית.
התהליך שעשיתי לא עלה בדעתי לפני כן. גם אני חשבתי שזה משהו שבן הזוג שלי צריך לעשות. אבל כשחשבתי על זה יותר הבנתי שארגיש בזבוז אם אדע שהוא יוציא כמה מאות דולרים על משהו שאני יכולה גם ככה לקנות לעצמי. אני יודעת מה אני אוהבת. אילו בגדים ואיזה סגנון. ואני רוצה שתדעו עוד משהו. אני מרוויחה יותר מבעלי.
אין לזה שום השפעה שלילית על מערכת היחסים שלנו, זה לא גורם חיכוך או קושי, ולעזאזל אנחנו ב-2019 אז למה שזה יפריע? הבנתי שאני יכולה ורוצה לקנות לעצמי את טבעת האירוסין ופשוט עשיתי את זה.
אחרי שהחלטתי להזמין את הטבעת, עדכנתי אותו בכך וכמובן שהוא הרגיש עם ההחלטה ממש בסדר. זה לא פוגע לו באגו ולא גורם לו להרגיש לא נחוץ. למה? כי הוא אדם הגיוני. הפתרון התאים לשנינו – אני מרוויחה טוב ויודעת מה אני אוהבת, ולכן אני אשתמש בכסף שלי לקנות לעצמי מה שאני רוצה. אף אחד לא צריך לנחש כלום.
אני אסירת תודה על העובדה שהצעד הזה היה רק עוד חלק במערכת היחסים האוהבת שלנו. שהיחידים שהופתעו מהעובדה שאני רכשתי לעצמי את טבעת הנישואין שלי הם אנשים שאני לא מכירה. שמעגל החברים שלנו מבין את זה לחלוטין. טבעת אירוסין לא צריכה להיות מחווה גדולה מידי, היא פשוט צריכה להגיד משהו, והדרך לשם לא באמת משנה."
React to WordPress
