סרטון של גבר חרדי שמשחית את פניה של הדוגמנית והמגישה גלית גוטמן משלט פרסום על אוטובוס רץ מאז אתמול ברשת ומסעיר את המדינה, או לפחות חלק ממנה. בסרטון שהפך לוויראלי, נראה החרדי רוכב על אופניים חשמליים בבני ברק וקורע את השלט מהחלק האחורי של האוטובוס, מסיר לעיני כל את פניה של גוטמן מהמרחב הציבורי כדי שחלילה אישה לא תזהם אותו בנוכחותה.

מה שקרה לגלית גוטמן, הצליח לתפוס את תשומת הלב הציבורית כי ראינו בלייב את האקט הקשה. בשיחה עם אור רביד מחדשות 12 אמרה גוטמן כי "אם לפני חודש היה את הסיפור של הזמרות (הכוונה ככל הנראה לפרשת הרב פירר, נ.ס), אז זה מגיע לכל מרחב ציבורי שקיים, בלי טיפת בושה ובלי לכסות את עצמו הוא עושה את זה באמצע הרחוב... זה מכוער, זה מבייש, זה אלים. אנחנו לא בדרך לשם – אנחנו כבר שם ממזמן... אני לא מתכוונת לצמצם את עצמי או בכלל לצמצם את הנשיות שלי בשביל אף אחד. אני גם לא אמורה".

בעיסוק בפרשה הזו ובהדרת נשים בכלל, טעות תהיה לשאול מה לבשה גוטמן, מה אמרה או ליד מי הצטלמה. זו תמימות לחשוב שמדובר בתלישת שלט רק כי הדוגמנית לא עמדה בכללי הנראות המחמירים. לא. מדובר בתלישת שלט בשל היותה של גוטמן אישה. דמיינו שהייתה זו כל קבוצת אוכלוסייה אחרת, שבאופן שיטתי וחולני היו פוגעים, קורעים, מרססים, חותכים ומשחיתים את פניהם. דמיינו למשל שכל פעם שהיה מופיע ילד בפרסומת, היו כאלו שבוחרים לפגוע בתמונתו. הדבר לא היה עובר בשתיקה. אך במאבק הזה, שנמשך שנים, הקריאה שאמורה להיות חוצת מגדר - אינה נשמעת.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by Galit Gutman (@galitgutman) on

ברור לי שיש רבים שצמד המילים "הדרת נשים" נשמע להם שחוק ומעייף. למי יש כוח לקרוא עוד כתבה על הדרת נשים ולנהל עוד ויכוח פייסבוק סוער על הדרת נשים ועל הלגיטימציה של נשים מסוימות להלין על הדרה של נשים אחרות? אך ככל שהדיונים בנושא לא יורדים מסדר היום הציבורי, נדמה שיש מי שלא לוקחים מספיק חלק במאבק באחת התופעות הפוגעניות כלפי נשים - וכן גברים אני מדברת עליכם.

אני עדיין מצפה מנבחרות ונבחרי הציבור – מהקואליציה והאופוזיציה כאחת, להילחם בתופעה הבזויה הזו, ביחד. רק לפני כשבועיים ציינו את יום המאבק באלימות נגד נשים, ושם היה ניתן לראות את החיבור החשוב הזה. לפחות זה. אבל יותר מנבחרי הציבור, אני מצפה מציבור שלם שמתעלם מהתופעה להפסיק לשתוק. אולי אני מצפה יותר מידי כשהחברה הישראלית הפכה אלימה כל כך ומשוסעת, ועדיין, כולי תקווה שנשמע עוד קולות של גברים כמו אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית, או עמוד הפייסבוק "מחזקים" שבחרו לצאת נגד המעשה. אני רוצה שנשמע כל מי שפועלים נגד אלימות, נגד פגיעה באחר ובאחרת, נגד רמיסת זכויות – להתייצב לצד נשים ולצאת נגד התופעה הזו. לפרסם פוסט, לכתוב תגובה מחזקת ולהביע תמיכה, בלי קשר לעמדה פוליטית. 

אני לא יודעת אם זה בגלל שהתופעה לא מספיק ברורה, האקטים המייצרים הדרה או המשמעות לא הונגשו לציבור הרחב בצורה מספקת, אך נראה שבכל הנוגע להימצאותן של נשים במרחב הציבורי, לרוב נשמע קולותיהן של נשים אחרות המבקשים לתקן את המצב ולא לעבור עליו על סדר היום, ושלהן בלבד. הן העותרות והמקדמות והמוחות על היעלמותן מהזירה הציבורית, מה שמשמר את הבעיה כבעיה נשית, ולא חברתית. ושלא ישתמע שהאחריות לכך היא על הנשים, כן?

במאמרה מאפריל האחרון באתר זה, הפליאה הפעילה החברתית רתם קליגר לתאר את הנזק שיש בהדרת נשים מהמרחב הציבורי. "חלומות נרקמים מתוך מציאות. כדי לדמיין את עצמנו כובשות פסגת הר - עלינו קודם כל לדעת שההר קיים, ולא תזיק גם הידיעה שמישהי טיפסה עליו לפנינו. אנו מפלסות זו לזו את הדרך, ורק כך מתגלה לפנינו הנוף. או במילים אחרות - הייצוג שלנו במרחב הציבורי מעצב את מנעד השאיפות שנרשה לעצמנו לאמץ".

בין אם החלום הוא להיות מהנדסת אטום או להופיע על שלט פרסומת באוטובוס בבני ברק, מחיקת נוכחותה של אישה, היא מחיקת היותה. מדובר ברצון למחוק נשים – לא משנה מה ומי הן, מהמרחב הציבורי רק כי הן נשים. אין מקום לנוכחות נשית. המסר הוא - אין לה מקום כאן, ואנחנו מחליטים עבורה. אין בחירה חופשית, אין חירות, אין זכויות.  מפחיד לא? כדאי שתתחילו להפנים כמה זה חמור. אל תהפכו את המאבק בהדרת נשים לכזה השייך למגדר אחד או לצד אחד במשחק. הפגיעה בנשים חוצה הכל, אנחנו צריכות אתכם איתנו.