דרמה במשפטו של הארווי ויינשטיין: תוך כדי עדותה של ג'סיקה מאן,עדת המפתח בפרשת ההטרדות המיניות נגדו, היא החלה לסבול מהתקפי חרדה, בגלל החקירה הנגדית הצולבת של עורכי הדין של ויינשטיין. לאור מצבה הנפשי, החליט השופט להשהות את הדיונים.

כזכור, קמפיין Metoo הגדול פרץ בעקבות העדויות הרבות נגד ויינשטיין. בסופו של דבר, לכתב האישום בניו יורק נכנסו רק שתיים, ומאן היא אחת מהן. היא מאשימה אותו בשורה של תקיפות מיניות, וכן בהתנהגויות משפילות, והעדות שלה קריטית לשלושה מתוך חמישה מסעיפי האישום נגדו. 

הכותרות על ההתמוטטות של מאן זרקה אותי לאולמות בתי המשפט בארץ. לאולמות אליהם הגיעו נפגעות תקיפה מינית להעיד נגד מי שלטענתן פגע בהן. הפרקליטות הסתמכה על עדויות אלה והגישה כתבי אישום, אלא שאז החלה הנסיגה מהן. העדה, הייתה צריכה לא פעם לאזור כוח ולהגיע לבית המשפט על מנת שקולה ועדותה ישמעו.

הייתי שם. ישבתי על הספסלים באולמות בהם עמדו לדין חשודים בביצוע עברות מין. הבטתי בנשים על דוכן העדים - נמנעות מלהביט אל פניו של הפוגע. ראיתי אותן, מתפרצות, צועקות. ראיתי אותן מתמוטטות. ראיתי את עורכי הדין שואלים שאלות הקשורות לעברן, לכאורה על מנת להוכיח כי המתלוננת לא "חסידת אומות עולם" ושהיא לא "הבתולה מריה". ראיתי את העיניים של כל אחת ואחת מהן מתמלאות דמעות, צועקות "מה הקשר?". 

ראיתי את השופטים והשופטות שוכחים שעומדות לפניהן נפגעות, נאנסות או מותקפות, שאולם בית המשפט זר להן. שחוו טראומה איומה וכעת חוות פוסט טראומה על הדוכן. 

ראיתי את הצעירות והמבוגרות יוצאות בסערה מאולם בית המשפט, גמורות. רובן ממוטטות ונשבעות שלעד לא תגענה לבית המשפט. שאולי עדיף לשתוק, במקום לעמוד מול שופט שיושב על כיסאו המורם ובקול קר מצווה "תמשיכי", או מאפשר לסנגור, על אף התנגדות התביעה, להמשיך לשאול שאלות חודרניות.

רק להזכיר את אותו השופט שאמר בבית המשפט "הנאנסת אולי נהנתה מזה", או המשפט המפורסם בו בקשו 3 שופטים מנערה בת 14 להתכופף ולהדגים בפניהם איך נאנסה בידי 4 נערים. כשחשפתי את הסיפור הזה, הפכנו אני ועורכת הדין של הנערה, רוני אלוני סדובניק, שק חבטות, אפילו בידי גורמים בהנהלת בתי המשפט. לימים חשף רביב דרוקר את ההקלטות מבית המשפט - "תדגימי, תדגימי" נאמר בהן. 

לקרוא את מה שקורה במשפטו של מי שבגינו החלה תנועת מי טו, זה להבין שאנחנו עוד רחוקים שנות אור מהרגע שנפגעות ונפגעי תקיפה מינית יעמדו זקופים בבית המשפט, חזקים, יסתכלו לפוגע או לפוגעים בעיניים ויספרו את סיפורם. הנתונים מצביעים שאל אף תנועת מי טו, המהפכה ביחס לפגיעות מיניות טרם קרתה - מתוך 100 נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, 5% בלבד מגישות.ם תלונות. מעטות מהתלונות האלו הופכות בסוף לכתב אישום. כמו במקרה ויינשטיין, המגיעות להעיד בבית המשפט יודעות שהמחיר גדול, ולא כולן מסוגלות לשאת בו. לקרוא מה מתרחש באולם בית המשפט של וינשטיין, זה להתחלחל ולהבין עד כמה רחוקה היא עוד הדרך.