יום קשה מאוד. קשה עם הקונטרסט המצמרר בין רציחות אכזריות של פעוטות ונשים על רקע אלימות במשפחה, לבין כך שבסדר העדיפויות של הממשלה - הנושא בתחתית. כבר לפני 3 שנים הממשלה אישרה 250 מליון שקלים לנושא, אבל העבירה רק 30 מליון - מתוך 150 שהיו אמורים לעבור עד כה. ברווחה ובמשטרה ובמשרד הבריאות קורסים בגלל תת תקנים ותת תקציבים לתחום, כאשר מספר הפניות לעזרה רק גדל. כאילו אנחנו חיים לפני מאה שנה. כאילו זו לא "הסטארט אפ ניישן", המדינה שהיא מספר אחד בביטחון. או שמא בטחון אישי זה רק מול הטרור? מה עם בטחונה של אשה שחווה טרור בתוך ביתה? אחותי מיכל סלה ז"ל נרצחה באכזריות, לעיני בתה, כשהיא לבושה בפיג'מה. איך את מתגוננת מזה?

מיכל לא ידעה שהיא בסכנת חיים. וזה ציון נכשל אדום ענק לכולנו. בכל תחום אחר של סכנת חיים, יש כלים למניעה. כלים לזהות את הסיכון ולהישמר. אני יודעת שאם אני מגלה שומה חדשה, או אם יש היסטוריה משפחתית - עלי ללכת להיבדק מפני סרטן; לפני חציית כביש אני מסתכלת ימינה ושמאלה, ויש גם מובילאיי ואיתורן שפועלים למנוע תאונות דרכים קטלניות; בצבא ידוע ההבדל בסיכון החיים בין להתגייס לקרבי לבין שירות ג'ובניקי. בטרור לימדו כל ישראלי לזהות חפץ חשוד בתחנת אוטובוס, אדם מזיע בלבוש מחשיד - לימדו אותנו לזהות את הנורות האדומות וגם מה לעשות, לאן להתקשר. על חפיסת סיגריות יש אזהרה שאי אפשר לפספס. בלילה אני נועלת את הדלת ואת הכסף שמה בכספת. למה? כי אני מודעת לסכנות האופציונליות. להגן על עצמך - זה צורך קיומי בסיסי. במקרה של מיכל, האפשרות שהיא תרצח ב 11 דקירות סכין בביתה על ידי האיש שלה - היתה אותה סבירות שחייזרים יחטפו אותה באישון לילה. זה תסריט שלא עלה על דעתה. היא לא ידעה שחייה בסכנה. היא גם לא ידעה שמאדם כזה אסור להיפרד לבד. וזאת למרות שהסיפור שלה קרה לעוד מאות נשים לפניה. זאת למרות שהידע המקצועי קיים. הוא קיים במשרדיהם של הקרימינולוגים והמומחים לאלימות במשפחה.

מיכל סלה ז"ל ולילי בן עמי. צילום באדיבות המשפחה

מיכל סלה ז"ל ולילי בן עמי. צילום באדיבות המשפחה

במאה ה-21, כדי שחייה של מיכל ינצלו, היה עליה להגיש תלונה במשטרה על הקנאות שלו. או להגיע לרווחה. או למקלט. שלושת הפתרונות הללו - כולם מותאמים למי שסובלת מאלימות קשה וכולם מונחים על כתפיה הצרות של האשה שבצל אלימות. אם היא לא תעשה את הצעד הקשה הזה, אז דבר לא יקרה. האמנם אי אפשר למנוע רצח במשפחה? אפשר ואפשר. באמצעות מודעות ציבורית ל"גילוי מקדים" של הנורות האדומות, ופיתוח כלים טכנולוגים למניעה. בינה מלאכותית יכולה לנבא ולהזהיר מפני אלימות קיצונית. בדיוק כפי שכוחות הביטחון ידעו לעצור את אינתיפאדת הסכינים.

אמש ייסדנו בהתרגשות את עמותת "פורום מיכל סלה" להצלת חיים, ובבוקר עוד אשה נפלה קרבן לטרור אכזרי בתוך הבית, שגבה חייה של בתה הפעוטה. מה צריך לקרות כדי שהממשלה תתעורר ותגייס את טובי המוחות כדי לאתר רוצח לפני שהוא רוצח? זה אפשרי. תמיד יש נורות אדומות לפני רצח, וכל שעלינו לעשות הוא ללמד את הציבור לזהות אותן. בדיוק כמו גילוי מקדים של סרטן או זיהוי חפץ חשוד בתחנת אוטובוס.

בימים אלו, בעמותה אנו מקדמים פיתוח כלים טכנולוגים שיונגשו לכל אשה, לכל גבר וגם לחברה הטובה, ויסייעו בזיהוי פשוט של הנורות האדומות בזוגיות ויכוונו למענה מקצועי, בדיוק כפי שמצילים חיים במקרים אחרים. 

ליצירת קשר: האתר של עמותת פורום מיכל סלה
קו החירום 24/7 עבור נשים בזוגיות אלימה של און לייף ועמותת ל.א לאלימות *6724.
#לאמשאיריםאףאחתלבד