"גברים ונשים הם בני אדם בעלי כבוד עצמי שווה"  (רות ביידר גינסבורג)

RIP RGB: Rest in Peace Ruth Bader Ginsburg  -  כותרות העיתונים, הרשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ רחשו הלילה והבוקר בארצות הברית ובעצם בעולם כולו - השופטת המבריקה שנאבקה בשקט אך בנחישות על זכויותיהן של נשים אך גם של אוכלוסיות מוחלשות אחרות, מי שהייתה להשראה, מעין חד קרן אנושי, נכנעה למחלת הסרטן ונפטרה בליל ראש השנה, בימי תשובה, שצדיקים עולים בהם השמיימה. בגיל 87 היא היתה יחידה במינה, אישה שחוללה במו ידיה את השינוי ומעטים יכולים להתכבד בהישגים שהשיגה לאורך השנים הארוכות בהן כיהנה כשופטת ולפני כן כעורכת דין שהגנה על זכויות האזרח. 

לפני כשנתיים הייתה לה תקופה מרשימה במיוחד כאשר שני סרטים על דמותה יצאו לאור (דוקומנטרי ועליליתי). אם אתם מחפשים השראה לבנותיכן הצעירות שכבר מבינות שלא תמיד היה פה שמח לבנות המין הנשי, רצוי שתראו להן במיוחד כעת את הסרט "RBG - רות ביידר גינסבורג" על שופטת בית המשפט העליון האמריקאי, יהודיה נמרצת כפי שאפשר להבין משמה, ששינתה את החיים של נשים בארצות הברית ולמעשה בעולם כולו.

"אינני מבקשת טובה לבנות מיני. אני מבקשת מאחינו להוריד את רגלם מצווארנו," אמרה ביידר גינסבורג במה שהפך לציטוט הידוע שלה במאבקה לזכויות נשים בעולם העבודה האמריקאי.

אבדה גדולה איבדנו הלילה, של אישה חכמה ומעוררת השראה, משנה מציאות ומודל לחיקוי. וגם של אישה אנושית, מצחיקה וצנועה....

פורסם על ידי ‏יופי תירוש Yofi Tirosh‏ ב- יום שישי, 18 בספטמבר 2020

בתור אחת ממחוללות השינוי הכי משמעותי כמעט שקרה פה במאה השנים האחרונות, ביידר גינסבורג לא נראתה או נשמעה כלוחמת זכויות שפרצופה יעטר מגזינים נחשבים - אבל זה בדיוק מה שקרה איתה בשנים האחרונות, כשהפכה לאייקון הבולט ביותר של הקול הליברלי מגן זכויות אדם. אלפי אנשים עמדו בתור כדי לשמוע אותה נואמת, צעירות הדביקו סטיקרים עם שמה ותמונתה, והכינוי שלה, "Notorious RBG" (הידועה לשמצה) משל היתה כוכבת ראפ, הודפס באלפים על חולצות, ספרים ויומנים.

מתוך תצוגת האופנה שלמות לא מושלמות. צילום בני גם זו לטובה

מתוך תצוגת האופנה שלמות לא מושלמות. צילום בני גם זו לטובה

שקועה מאחורי משקפיי בקבוקים, גובהה פחות מ-1.60 ס"מ, שערה אסוף בשמרנות והיא נראית בכל אירוע אליו הגיעה כסבתא מזרח אירופאית. "באבי," קוראת לה הנכדה שלה באותו סרט דוקומנטרי וחושפת טפח מהצד המשפחתי והאנושי של ביידר גינסבורג. היא מדברת שם בלחש, מודדת מילותיה בזהירות, ולולא המיקרופון שנמצא בכל דיון בבית המשפט העליון האמריקאי, ספק אם היושבים לצידה או מולה היו מצליחים לתפוס עד הסוף כמה האישה הזו פורצת דרך. הסרט הזה שנכתב, בוים, צולם ונערך על ידי נשים, סוקר את חייה של השופטת מבית גידולה בברוקלין ועד השנתיים האחרונות לכהונתה, כשהיא כבר הייתה ותיקת השופטים בעליון, 27 שנים של שליחות ציבורית. האישה השנייה שנבחרה לכהונה בעליון אך המשפיעה מכולם  (העליון האמריקאי כולל נשיא ושמונה שופטים). "לפעמים, כשאני נשאלת מתי תהיינה מספיק (נשים בבית המשפט העליון), אני עונה 'כשתהיינה תשע'. אנשים נדהמים, אבל כשהיו תשעה גברים, אף אחד לא חשב שזה מוזר", היא אמרה. 

הקרבות שלה נבחרו בקפידה - רק כאלו שיקדמו את המאבק לשיוויון זכויות, במה שקרוי פרויקט הנשים של האגודה לזכויות האזרח האמריקאי:  תחילה במשפט של חיילת בחיל האוויר שרצתה לקבל קצבת דיור כמו הקולגות הגברים, אח"כ מאבקו של אלמן לקבל קצבת קיום זהה לאלמנות, ובהמשך צלחה את מה שהיה לפסק דין "אליס מילר" שלה – המאבק להכניס נציגה ראשונה למכון הצבאי של וירג'יניה. השנה, אגב, כמחצית מהבוגרים שם היו בוגרות.

"הפכתי לעורכת דין בתקופה שנשים לא היו רצויות במקצוע הזה," היא מספרת בסרט ומוסיפה - "בהחלט הרגשתי כמו גננת באותם הימים כי השופטים הגברים בכלל לא חשבו שמתקיימת אפליה על רקע מגדרי". 

גם כשישבה בשימוע בסנאט שייקבע אם תאושר למשרתה הנוכחית, היא לא שכחה להודות למי שלקח חלק מלא בהצלחה שלה – בעלה מרטין גינסבורג שמהיום שהכירו בקולג' בקורנל "לא היה אכפת לו שיש לי שכל". הקריירה של בעלה הייתה המרכז בתחילת הדרך אבל כשהבין כמה רחוק היא יכולה להגיע, דאג הוא לנהל את הבית במקביל לעבודתו כעורך דין מיסים מהבולטים בניו יורק. כשמונתה לשופטת, הלך אחריה לוושינגטון והוא היה זה שניהל את הקמפיין להיבחרה לעליון. ספק אם הייתה נבחרת לולא המאמץ הזה שלו. הבת הבכורה שלהם נהגה לומר שהבית הוא שוויוני 'אבא מבשל ואמא אחראית על לחשוב'. בסרט מודה הבת שפגשה בירק חי בפעם הראשונה כשהייתה בת 14. במשפחה הזו חוש הומור הוא חלק מהחיים של כולם, גם של השופטת הקפדנית. ביידר גינסבורג הותירה אחריה 2 ילדים, 6 נכדים ונינה אחת. בעלה הלך לעולמו בשנת 2010. 

לפני חודשיים בדיוק הודיעה ביידר גינסבורג כי  הסרטן חזר לקנן בגופה אך מיהרה להצהיר שלא תפרוש מכס המשפט אלא תמשיך במטלות שלה ככל שתצליח. הלילה נדם קולה הייחודי. מותה הוא דרמטי במיוחד לא רק בשל האבדן הגדול לעולם המשפט וזכויות האדם אלא גם לצערנו ככלי פוליטי בידיו של הנשיא המכהן דונלד טראמפ שאמנם הספיד אותה הלילה, אך יש לשער ינסה למנות תחתיה שופט רפובליקני שמרני עוד טרם הבחירות. זה לא עניין טקטי בלבד, עם 9 שופטים בעליון כל מקום קובע, כל מינוי הוא לכל החיים ויכול להשפיע על הפסיקות שנים רבות קדימה. אמנם כשהייתה סיטואציה דומה קרתה בשלהי כהונתו של אובמה, הרפובליקנים נזעקו ומנעו את המינוי אך באווירה השוררת כיום בוושינגטון וחוסר הוודאות לגבי תוצאות הבחירות בנובמבר אין לדעת אם לא יתפתו לעשות את הדבר אליו התנגדו כה נחרצות לפני 4 שנים. 

לפני שנתיים זכתה ביידר גינסבורג בפרס בראשית על מפעל חיים. בטקס הפרס שנערך במרכז יצחק רבין בתל אביב, אמרה גינסבורג כי היא "שופטת שנולדה, גדלה וגאה בהיותה יהודייה". לדבריה, "הדרישה לצדק, לשלום ולהשכלה נמשכת לאורך ההיסטוריה היהודית והמסורת היהודית. אני מקווה שבכל השנים שבהן יהיה לי המזל להמשיך לשבת על כס השיפוט, יהיו לי הכוח והאומץ להישאר חזקה ולשרת מטרה זו."