שלט כניסה מאיים להפיל את מדינת הלאום היהודית
השלט בעברית רב מגדרית שתלתה ראשת מועצת גזר זעזע את ארגון 'בצלמו' שטענו כי היא ממציאה שפה חדשה. "אין ספק שמי שמבקשים שליטה שמרנית של השפה יודעים למה. אכן שפה משנה מציאות"
ראש מועצת גזר, רותם ידלין, צייצה באוקטובר האחרון אודות השלט החדש בכניסה למועצה האזורית גזר, שלט בעברית רב מגדרית בעיצובה של מיכל שומר, שדרך עיצוב טיפוגרפי ניתן לקרוא גם כברוכים הבאים וגם כברוכות הבאות. ידלין תיארה זאת כ״שפה משנה מציאות״.
בדצמבר קיבלה ידלין מכתב מארגון ״בצלמו״ שרשום כארגון זכויות אדם יהודי בעניין ״פגיעה בשפה העברית״. במכתב נטען כי השפה העברית היא שפה קדומה עם כללים ברורים וכי ה״כיתוב המוזר יוצר זלזול״ בשפה ש״היא חלק מהזהות הלאומית שלנו וכל פגיעה בה היא פגיעה בכולנו״.
מילים אלו נכתבו מבלי לשים לב שהמילה ״זלזול״, למשל, מופיעה לראשונה במובן של חוסר כבוד אצל הרמב״ם שלפני 800 שנה. הרמב״ם שכתב את ״מורה נבוכים״ בערבית יהודית, אותיות עבריות ומילים בערבית. הזלזול הנוראי בשפה העברית המשיך לאורך השנים כאשר יהודים השתמשו בלדינו וביידיש, גם הן הכלאות שפתיות מותאמות מציאות שבזמן כלשהו היו חדשות. אלה שהכי זלזלו, כמובן, בשפה העברית העתיקה הציונים ובראשם אליעזר בן יהודה. עד היום האקדמיה ללשון עברית ממשיכה לעשות שמות בשפה העתיקה ולהעיז לעדכן אותה למציאות המשתנה, כדי שנוכל בזלזול לומר ״יישומון״ במקום ״אפליקציה״.
אבל החלק הטוב ביותר של המכתב מגיע רק אח״כ: ״אבקש להדגיש שחוק הלאום, שהינו חוק יסוד, קובע בסעיף 4 כי השפה העברית היא שפת המדינה ולכן כארגון ציבורי הינך מנועה מהמצאה של שפה חדשה״.
לצערנו, חוק הלאום שהובטח לנו שאינו זקוק בכלל למילה ״שוויון״ בתוכ,ו כבר מהווה את הבסיס לאפליה, בניגוד למגילת העצמאות שקובעת ״ללא הבדל דת, גזע ומין״. רק בחודש שעבר התבסס בית משפט השלום בקריות על חוק הלאום כדי למחוק את תביעתם של שני ילדים לקבל החזרים מעיריית כרמיאל על ההסעות לבית הספר הערבי מחוץ לעיר. כך הוסבר בפסק הדין השערורייתי: ״כרמיאל, עיר יהודית…הקמת בית ספר בשפה הערבית...מימון הסעות לתלמידים ערביים…עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר.״
נדמה שכל מי שצועק בקול יותר רם שיש לו בעלות על ״היהדות״ יכול או יכולה להשתמש כיום בחוק הלאום כדי לטעון שמעליבים לו את הזהות הלאומית ובכך להכשיר את שרץ האפליה.
ידלין, לעומת זאת, לא התבלבלה לשנייה. במכתב שהוא מופת של כבוד לשפה העברית ולדוברים ודוברות המודרניים שלה, ענתה: ״השפה העברית שפה דינאמית, חיה, מרגשת, משתנה. שפה איננה מקובעת ושינויי זמן ומקום משנים את פניה. אין לאשה אחת זכות על השפה העברית על פני חברתה…עברית רב מגדרית…מנכיחה נשים בשפה העברית באופן ויזואלי ויוצרת מרחב מכבד לנשים וגברים כאחד…שפה מעצבת מציאות. שפה משנה המציאות. נשים משנות מציאות. כנבחרת ציבור עלי החובה לייצר מציאות טובה יותר לילדנו וילדותינו…אמשיך לפעול על מנת שנשים וילדות לא יחוו גבולות של מגדר ותודעה, באמצעות הגבלות של השפה או באמצעות הגבלות אחרות…אמשיך לפעול כל מנת שתדענה שהן יכולות. שתדענה שהן ברוכות בשערנו.״
לצערנו זה לא היה הסוף. יום למחרת אנשי הזעזוע מהפגיעה בשפה העברית שלחו מכתב חוזר עליו כבר חתומים 7 גופים שמרניים: בצלמו, אופק, פורום קפה שפירא, בוחרים במשפחה, אבות למען צדק, שוברות שוויון, ונשים למען ישראל. בראשית מכתבם הם אומרים "המהפכה שאת מנסה לקדם היא צעד אני דמוקרטי בעליל, שפועל לפירוק החברה." בסיומו הם אומרים: "אנו גברים ונשים שלא מעוניינים למחוק את זהותנו, קוראים לך להסיר את ידך מהשפה העברית."
מההתעקשות שלא להכניס את המילה ״שוויון״ לחוק הלאום, הסערה הפונדמנטליסטית סביב השינוי ל״הורה 1 והורה 2״ בטפסים ועד לזעם הקדוש על שלט עם מודעות מגדרית, אין ספק שמי שמבקשים שליטה שמרנית של השפה יודעים למה. אכן שפה משנה מציאות.