כאשר נדמה שהפוליטיקה הישראלית מגיעה לתחתית, מתברר שיש עוד לאן לרדת. כאשר נדמה שמישהו כבר סימן את שיא הפאתטיות, מסתבר שניתן לפרוץ גם את מסגרת ההגדרה הזו. כשחשבנו שהצטרפות כחול לבן לממשלת נתניהו - אחרי שגנץ ושלל חברי הקוקפיט הכריזו מעל כל במה ומיקרופון שלעולם לא יישבו עם ראש ממשלה נאשם בשלוש עבירות חמורות - היא שיא הציניות, שיא רמיית המצביעים, שיא הפליק-פלאק לאחור - באה המציאות ומציבה לפנינו שיאים חדשים.

וגם הפעם גנץ מוביל בתחרות הפוליטיקאי הפאתטי. אחרי שהכריז, הצהיר, אמר בתקיפות שהוא לא יוותר על אישור תקציב דו-שנתי במועד - הוא חתם על הסכם כניעה שדוחה את הגשת התקציב. אחרי שהודיע שנכנס לממשלה למען הטיפול במשבר הקורונה - הוא התגלה כמי שמשתף פעולה עם ההחלטות הבזויות ביותר שכה רב המרחק ביניהן לבין דאגה לפתרון המשבר.

גנץ נחשף כאחד הפוליטיקאים הגמלוניים, מזגזגים, ופאתטיים שהיו כאן בעשורים האחרונים. כמו שאומרים: כה גדול הפער בין ההבטחה למציאות, בין החזון למימושו. ואחרי שלא הצליח להציל אותנו ממשבר הקורונה, נזכרנו שגנץ הסביר שהצטרף לממשלת נתניהו, בין השאר, גם כדי לשמור על שלטון החוק. איך הוא שומר על שלטון החוק? הוא מגייס את שר המשפטים לשעבר חיים רמון, מי שהיה בכיר במפלגת העבודה ובקדימה, כשליחו למשא ומתן עם הליכוד.

אפריל 2019: בני גנץ יוצא נגד העסקת נתן אשל בצוות המו"מ של הליכוד, אחרי שהודח משירות המדינה אחרי שצילם עובדת באופן...

פורסם על ידי ‏איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‏ ב- יום ראשון, 20 בדצמבר 2020

כשהיה שר משפטים תכנן רמון לבצע רפורמה במערכת המשפט שכללה בחלקה ביטול עבירות צווארון לבן. בין השאר התכוון לבטל את עבירת "הפרת האמונים", זו אחת העבירות שעליהן עומד נתניהו לדין. הרפורמה שתכנן רמון נועדה להחליש את מערכת המשפט, לא לחזק אותה. וזה אותו חיים רמון, שמטרתו הייתה ונשארה החלשת מערכת המשפט, שנשלח עכשיו בשמו של בני גנץ לפתור את הפלונטר עם הליכוד ולהציל אותו ממערכת בחירות שתשלח אותו בחזרה הביתה לראש העין.

לא זאת אף זאת. לרמון יש בטן מלאה על מערכת המשפט שהעזה להעמיד אותו לדין על מעשה שנתפס בעיניו בלתי פלילי בעליל. רמון הורשע בכך שדחף את לשונו לפיה של חיילת בניגוד לרצונה. בית המשפט אומנם קבע שמדובר בעבירה שאין עימה קלון, מצד שני, רמון - איך לומר בעדינות - לא רק שלא התנצל בפומבי על מעשיו כפי שהיה ראוי שיעשה ולא רק שלא הצטנע על עצם המעשה וההרשעה, רמון תקף בצורה אגרסיבית את החיילת שהעזה להתלונן, הוא ניסה לערער את אמינותה, ומאז רודף ותוקף כל מי שמזכיר לו את העבירה הזאת, כל מי שמעז לכנות אותו "עבריין מין מורשע", ומקפיד לצטט מפסק הדין שהוא אינו כזה וכי מדובר בעבירה חד-פעמית וממילא תחול עליה התיישנות בעוד שנה.

חיים רמון. צילום מסך מתוך אולפן ynet

חיים רמון. צילום מסך מתוך אולפן ynet

וכדי להשלים את התמונה, ראוי לזכור שרמון מנהל את המשא ומתן הזה עם איש סודו של נתניהו, נתן אשל. אותו אשל שנאלץ לעזוב את לשכת ראש הממשלה אחרי שנתפס והועמד לדין משמעתי כשצילם מתחת לחצאית של עובדת הלשכה. איך נאמר? הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?

כשקמה כחול לבן, התברר שגם שם השוויון המגדרי לא היה בראש סדר העדיפויות. אף אישה לא הצליחה לחדור לקוקפיט ולא לשלל הפורומים של מקבלי ההחלטות, שהיו על טהרת הגברים. כשנשאל, הבטיח בני גנץ שכאשר תגיע המפלגה למוקדי השפעה יתוקן העיוות הזה והשוויון המגדרי יטפס למקום גבוה בסדרי העדיפויות המפלגתיים. קשה לדמיין מהלך רחוק יותר לקידום שוויון מגדרי מאשר מינויו של חיים רמון למנהל המשא ומתן.

אז כמה מנותק הוא בני גנץ כאשר הוא גם מוותר על נושא התקציב ובכך זורק את מאות אלפי המובטלים, בעלי העסקים, העצמאיים ומיליוני מפרנסים אל הלא נודע. ולא רק שהוא מוותר על סמכויות שר המשפטים, הוא גם מגדיל לעשות ומגלה אטימות יתר כלפי נשות מפלגת כחול-לבן, כלפי קהל מצביעות המפלגה וכלפי כלל ציבור הנשים בישראל. אין פלא שמסקר לסקר צונחים מספר המנדטים של מפלגת כחול-לבן ובקרוב יגיעו אל מתחת לאפס.