אין אמא שאני מכירה שהדופק לא עלה לה כששמעה שאנחנו לקראת סגר שלישי. יש כאלו שזיעה קרה כיסתה את גופן, אחרות לא ישנו טוב בלילה. זה כמובן תלוי בגיל הילדים אבל המחשבה להתכנס שוב לתוך סיר הלחץ המשפחתי לא עשתה טוב למרבית האנשים ובעיקר לנשים. נכון, העובדה שהמסגרות לגיל הרך וכיתות א'-ד' נותרות פתוחות מקלה מאוד על המצב. אף אחת לא רוצה לחזור שוב לתפקיד המחנכת/מורה/טכנאית זום/מבשלת/כובסת/מנקה וגם לנסות לעבוד במקביל. רגע לפני שתגידו שזה נכון גם לגברים וגם לנשים בואו נציץ במדד המגדר שפורסם לפני כשבוע על ידי מכון ון ליר ובדק, בשיתוף מרכז אדוה, את ההשלכות של משבר הקורונה על השוויון בין המינים ומצא שמאז תחילת המשבר אין, אני חוזרת, אין שינוי בהיקף הגברים שמבצעים עבודות שקופות בבית כלומר בטיפול בילדים או בעשיית עבודות הבית, וזה במשקי בית ששני בני הזוג מועסקים. רוב הנושאים בנטל הן נושאות- כלומר האימהות.  

את המשבר הנפשי, חוסר השקט, תחושת הבדידות וההתכנסות מול מסכים של הילדים הגדולים יותר יספגו מי שנמצאות בעיקר בבית. כמעט בכל החודשים שנבדקו, שיעור הנשים שנאלצו להיעדר מעבודתם בגלל המשבר היה גבוה משמעותית מזה של הגברים. השיא היה בסגר השני כש70% מאלו שיצאו לחל"ת היו נשים. כמיליון ישראלים איבדו את מקום עבודתם, 90 אלף עסקים כבר נסגרו. השיעור של בעלות עסקים קטנים גבוה משמעותית משיעור הבעלות של נשים על עסקים וחברות בינוניות או גדולות ומכן שלא מעטות הן שסופגות את הקושי. 

מתוך מדד המגדר

מתוך מדד המגדר

ומה קורה כששני בני הזוג חשים רעידת אדמה כלכלית? מה קורה כששניהם נותרים בבית שבועות ארוכים? 

14 נשים נרצחו על ידי בני זוגן בתקופה שבין מרץ לאוגוסט 2020. גל נוסף נרשם בסגר השני ובסך הכל עד כה 22 נשים נרצחו. מוקד הסיוע 118 של משרד הרווחה קיבל אלפי פניות במהלך הסגר הראשון והשני וכך גם מוקדי עמותות הסיוע. השיא אגב נרשם ביוני, בתום הסגר הראשון, כשרבים מצאו את עצמם עדיין בבית בגלל שלבי היציאה מהסגר או כי איבדו את מקום עבודתם. 

עורכי הדין מדווחים על עלייה בבקשות לגירושין בכל רחבי העולם. זה התחיל בסין, אבל התפשט לכל מקום ממש כמו הווירוס, והגיע גם אלינו. לעשירים יותר קל להתגרש מלאלו שאיבדו את מקום עבודתם, אבל ההתכנסות הזו בבית אחרי שנים של מפגשי בוקר וערב בלבד, לא הועילו למצב הזוגיות בישראל בכל שכבות האוכלוסייה. 

תוסיפו לכל מה שמניתי את הפער הבלתי נתפס בישראל בין העוצמה הפוליטית והכלכלית שמוחזקת ברובה בידי גברים לעומת מיעוט נשים ולשורת החלטות שבבירור לא לוקחת בחשבון את העובדה שנשים הן אלו שנמצאות בבית, ורק קצה הקרחון הייתה ההחלטה ההזויה לסגור את מערכת החינוך בשעה 13:00 כדי לשמור על מראית עין של סגר, החלטה שלשמחתנו בוטלה. הפרצופים של הגברים בראשי מפלגות שרצים בכזו חדווה לבחירות רביעיות, לא מפחיתה מהדאגה שמה שהיה הוא שיהיה- הן מבחינת הייצוג, הן מבחינת ההשפעה. 

מילה לגברים

מקרב חבריי יש לא מעטים שכן נושאים בנטל, לפעמים לבד. אתם לצערי מיעוט. הלוואי והיו עוד רבים כמותכם, הלוואי וגברים רבים יותר היו בוחרים להקדיש יותר זמן למטלות הבית שאמורות להיות מטלות של כולם. הלוואי שיותר מכם ישתפו אחרים בזוגיות שאתם מתחזקים בבית, אולי הרעיונות שלכם יחלחלו לאחרים. 

ביום הזה בו נפתח הסגר השלישי כולם כאחד, נשים וגברים, צריכים להתפלל שזה יהיה הסגר האחרון. שהחיסון יעשה באמת את מה שנועד לעשות ויגאל אותנו מהשנה האיומה הזו. ולאימהות שבינינו- אלו שמתפללות לאל, שעושות מדיטציה, רצות בפארק או מוצאות מעגל נשים לחזק אותן - קחו אוויר, תיזכרו בחיוך איך פעם חופשת הקיץ נראתה ארוכה כנצח, נסו להיזכר בכל הטוב שיש לכן בבית או בחוץ, חפשו את מקור האנרגיה שלכן (גם אם זו עוד סדרה בנטפליקס), אל תהיו קשות עם עצמכן ועם ההישגים  שאולי נראים לכן דלים בתקופה הזו אבל אתן לביאות חזקות ששרדתן עד עכשיו. עוד רגע זה נגמר, עבודת השיקום לא תהיה קלה, נשים נסוגו שנים רבות לאחור במהלך המשבר הזה, אבל יש בכן ובנו את הכוחות להתגבר ולשנות. לדאוג שלאירוע הבלתי צפוי הבא, נבוא מוכנות יותר. אמן.  

 

תגיות , , ,