שנת 2020 היא כנראה השנה שרובינו נרצה לשכוח, אבל היא תישאר עמנו עוד זמן רב. 
החיסונים שסוף-סוף מעניקים לרבים תקווה לביטחון בחזית הבריאותית רחוקים מלהיות תרופה למשבר הקורונה שהוא משבר בריאותי, כלכלי, חברתי, חינוכי ודמוקרטי. 2021 לא צפויה להיות שנה קלה, אבל לצד 3 אתגרים עצומים יש גם בשורה של תקווה. 
 
אתגר 1: עוני
על פי דוח העוני של לתת חצי מהישראלים העידו על פגיעה חמורה בתחום הכלכלי בעקבות המשבר. אחוזים משמעותיים העידו על קושי בתשלום חשבונות וחובות. 268,000 משפחות הצטרפו למעגל העוני. 656,000 ישראלים וישראליות חיים כיום באי בטחון תזונתי, 21% צמצמו את כמות המזון שהם אוכלים בעקבות משבר הקורונה. ילדים הם הנפגעים באופן החמור ביותר ממחסור במזון שמשפיע על התפתחותם. אולי הנתון הקשה ביותר בדוח הוא שכמחצית מנתמכי הסיוע במחקר העידו שבעקבות משבר הקורונה נאלצו לוותר או לדלל את הפורמולה לתינוק. דילול פורמולה לתינוק רעב אולי מרגיע, מספק את יצר המציצה וממלא את הבטן אבל הוא גם מסכן את התינוק בפגיעה מוחית. אם בשנת 2020 העולם והחברה הישראלית התגייסו להגן על החלשים ביותר מפני הדבקות מווירוס הקורונה, ימים יגידו אם נגלה את אותה אחריות ונתגייס להגן על מי שנפגעים עכשיו כלכלית, חברתית ובהחלט גם בריאותית ממגפת העוני. 
 
אתגר 2: חינוך
במרץ 2020, יומיים לתוך הסגר, מערכת החינוך הישראלית תחת הנהגתו של שר החינוך דאז רפי פרץ נטשה 2.5 מיליון ילדים. אחרי אינספור תירגולים של למידה מקוונת לאורך כהונתו של שר החינוך הקודם נפתלי בנט, ברגע האמת, המערכת פשוט קרסה. לצוותי החינוך נאמר שהם לא חיוניים. ומאותו הרגע התחיל זיגזוג בין כלום - לזום - לכיתה - לבידוד - לזום וחוזר חלילה. 
 
צוותי הוראה קיבלו הנחיות תלושות מהמציאות כמו להכניס 18 תלמידים ברווחים של 2 מטר לכיתה ממוצעת של 47 מ״ר, וגם אלו השתנו בכל רגע. במסמך הזוי במיוחד ששוגר ממעמקי הניתוק במשרד החינוך, תכנית הלמידה המכוונת של ילדי גן בני 3-4 כללה 5 שעות מול מסך תוך דילוג בין חדרים והכנת סלט טונה לארוחת צהריים. 
 
 
 
אחרי אחד הסגרים החמורים בעולם והכרזת ראש המשטר בנימין נתניהו ש״ניצחנו את הקורונה״, כל הילדים חזרו ללימודים בכיתות צפופות בלי מסיכות עם חלונות סגורים ומזגנים ובעולם דווחו באימה על עליה חדה בנדבקים. אלפי ילדים נשלחו הביתה לשבועיים בידוד לא פשוטים. 
 
סקרים על מצבם הנפשי של ילדים הראו עליה מדאיגה בדיכאון וחרדה, בדידות, עצבנות וחוסר מוטיבציה. בעוד חלק מהילדים נהנו משיעורים בזום, רבים אחרים בפועל נשרו מהלימודים בין אם זה בגלל שאין להם מחשב או אינטרנט או תנאים נאותים או שפשוט הם לא מסוגלים ללמוד ככה. ההערכת משרד החינוך שפורסמה אתמול מצביעה על 30% מתלמידי שכבות ט'-י|"ב שמוגדרים כ'נושרים סמויים מביה"ס."  אך לצערנו גם הילדים שישבו ממושמעים מול המסכים והתפצלו לקפסולות, ואז בחזרה לכיתה, מגלים כיום פיגור של שנה שלמה ברמה האקדמית בלימודים. 
 
2020 היתה שנה הרסנית לבריאות הנפש של ילדים ושנה אבודה מבחינת לימודים. בעוד הורים שיכלו שילמו על מורים פרטיים או השקיעו מזמנם כדי לוודא שהילדים בכל זאת לומדים, בכל כיתה בישראל ילדים וילדות נשארו מאחור. עוד לפני משבר הקורונה הפערים בין התלמידים ותלמידות החזקים והחלשים בישראל היו מהגדולים בעולם. האתגר הגדול של 2021 יהיה לצמצם את הפערים דרך דגש פדגוגי מקצועי על הקנייה ותרגול של כישורים יסודיים. 
 

אתגר 3: אמון הציבור

נתחיל מהסוף דווקא: השידור לאומה בו ראש המשטר בנימין נתניהו התחסן לקורונה בלי מסיכה, עם רופא בלי כפפות שאחז ביד חשופה במחט עם תום החיסון הפך סוגיה רפואית לקרקס פוליטי. מה שהיה אמור להיות רגע שיא אחרי חודשים של אי-וודאות (״זריקה קטנה לאדם, צעד ענק לבריאות של כולנו״) הפך לבדיחה. גם בוחריו וגם מתנגדיו לא האמינו שבאמת קיבל זריקה. וזה עובר לסדר היום כי כבר אין ציפייה ליושרה. מצב של היפרנורמליזציה. 
 
אותו ציבור שהקפיד באדיקות על הסגר הראשון בתחילת 2020 מתוך אמון במוסדות המדינה סיים את 2020 במצב תודעתי אחר לגמרי. מהכאפה שחטפנו בליל הסגר כשהבנו שראש הממשלה ואז הנשיא הלכו לעשות סדר עם המשפחה בזמן שאנחנו ישבנו לבד, דרך הזלזול של שורה של שרים וחברי כנסת בהנחיות הקורונה (אוחנה, אדלשטיין, גמליאל אם להזכיר כמה), הזיגזוג בהנחיות, הזילזול במומחים, ההתפטרויות התכופות וגם השקרים הבוטים - כל אלו תרמו לשחיקה. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמון הציבור בבנימין נתניהו בניהול משבר הקורונה ירד ל27% בלבד. 
 
עבור מפגינות ומפגינים נגד ראש המשטר בנימין נתניהו, נפגע האמון גם במשטרה. אכיפה בררנית, אלפי מעצרי שווא ואלימות משטרתית, כולל תקיפה מינית כנשק לפיזור הפגנות, במשך 9 חודשים רצופים שינו מקצה לקצה את אמון ציבור המפגינות ומפגינים במשטרה. במחקר שערכו ד״ר יואב גרובייס ופרופ׳ יוסי לוי על מצבם הנפשי של מפגינים הנחשפים לאלימות משטרה, הם גילו שאחת הטראומות הקשות נובעות מכך שמי שנתפס כמי שאמור להגן עליהם, המשטרה, הוא זה שפוגע בהם. 
 
 
אמהות נגד אלימות המשטרה צילום ציפי מנשה

אמהות נגד אלימות המשטרה צילום ציפי מנשה

 
מיליון וחצי מצביעים שבחרו חלופה לנאשם נתניהו מצאו שבין אם שמו כחול לבן או עבודה-גשר-מרצ בקלפי, הם בעצם שמו מח״ל. אחת מגניבות הקולות הגדולה בהיסטוריה פגעה באמון הציבור בפוליטיקאים ובשיטה הדמוקרטית בישראל. 
בשנת 2021 יהיה חשוב לשקם את אמון הציבור במוסדות המדינה, בנבחרי הציבור ובפרט במשטרה. 
אמון הוא הדבק של חברה ושל מדינה. 
 
תקווה: שובה של האמת 
2020 לא הייתה רק שנה של פנדמיה אלא גם של אינפודמיה. התפוצצות של מידע, כולל הרבה מאוד מידע כוזב על הקורונה ועל פוליטיקה. התפקחות לגבי ההשפעה ההרסנית של רשתות חברתיות על הדמוקרטיה, דרך הפצה של פייק ניוז, וקיטוב השיח הפוליטי השיבה לאמת את ערכה האבוד. במיוחד הסירוב של הנשיא היוצא טראמפ לקבל את תוצאות הבחירות והאומץ בו נהגו תחילה מנהלי טוויטר ואז רשתות השידור האמריקאיות כשקטעו אותו ותיקנו את השקרים שלו עם עובדות, הייתה אחד הרגעים החשובים והאופטימיים של 2020. בין צ׳יפים בבמבה ושאר תיאוריות קונספירציה שהפכו ויראליות ועד לשקרים שמפיץ נשיא ארה״ב או ראש הממשלה בשידור לאומה, שנת 2020 הבהירה לנו שיש אמת, היא מאוד חשובה ויש בכוחנו להגן עליה. 
 
תקווה: התעוררות אזרחית
יתכן ושנת 2020 היא השנה בה הכי הרבה אנשים יצאו יחד להפגין. בארה״ב מעריכים שבעקבות ההרג של ג׳ורג׳ פלויד בידי שוטר, יצאו 25 מיליון מפגינות ומפגינים לצעדות במסגרת תנועת Black Lives Matter. ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות אמריקה. גם בישראל המחאה שנמשכת 9 חודשים רצופים הוציאה אנשים שלפני כן לא יצאו להפגין. בסגר השני 300 אלף מפגינות ומפגינים יצאו לממש את הזכות המוגבלת להפגנה ברדיוס 1000 מטר מביתם. שנת 2020 הייתה שנה בה אזרחים ואזרחיות ברחבי העולם הבינו שדמוקרטיה, שוויון וחירות אינם מובנים מאליהם אלא פרי עמל משותף של חברה שוחרת חיים. 
מתוך ההפגנות בבלפור צילום מי-טל דנון

מתוך ההפגנות בבלפור צילום מי-טל דנון

 
2020 לימדה אותנו שהכל יכול להשתנות ברגע. היא לימדה אותנו להעריך דברים שלקחנו כמובן מאליו - בין אם זה ללכת לבית ספר, לשבת בבית קפה, להאמין למה שאומרים בטלוויזיה או להיות אזרחים שווים וחופשיים בדמוקרטיה. נקווה ששנת 2021 תסתיים אחרת.