מי שהיה מחובר בסוף השבוע האחרון לעיתונים, להפסקת הפרסומות או לשידורי החדשות לא יכל לפספס את ספיר ברמן, שופטת הכדורגל הטראנסית הראשונה. ברמן בת ה-27 היממה את אוהדי הכדורגל בישראל ובעולם לפני חודשים ספורים, כשחשפה במסיבת עיתונאים מתוקשרת שהיא החלה בהליך להתאמה מגדרית מגבר לאישה, ועשתה מהפך שאף אחד לא עשה לפניה.

הסיפור של ברמן הוא לא פחות ממדהים, חיים שלמים היא חיה בהחבאה ובפחד, נאלצת להסתיר את מי שהיא באמת ואת מי שהיא רוצה להיות. עוסקת בתחום מאוד גברי ועדיין די שוביניסטי, חיה עם בת זוג ומשדרת לעולם שהיא גבר גבר למרות שבפנים היא לגמרי אישה. ועוד איזה אישה.

בראיון אצל דנה וייס ששודר אתמול (שבת) נגלתה אלינו כוכבת - עוצמתית, ישירה, וכזאת שיודעת כמה כוח יש למילים שלה. ברמן דיברה בשקט ובביטחון על התהליך שעשתה ועל החיים לפני ואחרי. שופטת הכדורגל הייתה מודעת לכך שכולם רוצים לדעת ולשמוע את כל הפרטים, גם הצהובים ביותר, והיא הלכה עד הסוף ולא פחדה לספק אותם. הכתבה שודרה בפריים טיים של ערוץ 12, עדיין מדורת השבט הישראלית, וכמובן שלכל פריים ולכל בחירת לוקיישן הייתה משמעות. השיחה עם וייס במשכית, הטיול בקניון שלווה במבטים משתאים, חנות הבגדים, המלתחות והאימונים במגרש הכדורגל, הכל היה מחושב ומדויק והצליח להעביר בפשטות את החיים של ספיר לפני ואחרי.

מי שצפה בכתבה לא יכל שלא להתמלא השראה מהאומץ של ברמן. שופטת הכדורגל עשתה שירות עצום לא רק לקהילת הלהט"ב, ולא רק לטרנסג'נדרים. היא עשתה שירות לכל אחד שמפחד להיות עצמו. אנשים שלא מוצאים את מקומם בחברה, אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ומתביישים בכך, כאלו שרוצים לעסוק בתחומים פחות מקובלים, ולמעשה - כל אחד שמרגיש אאוטסיידר. מה שהיה בולט יותר מכל זה תחושת השחרור והחופש, לעשות את מה שאתה רוצה באמת, לחיות את החיים שלך עד הסוף בלי לפחד מתגובות הסביבה. וכשברמן מספרת איך עשתה את זה אחרי שהגיעה למקום שהיא לא יכולה להסתיר יותר – זה נשמע פשוט. לספר ל"סנטר", לאנשים הקרובים שמקיפים אותך ומשם להמשיך. כי ברגע שעשית את הצעד הראשון שהוא תמיד הכי קשה, הכל הופך להיות יותר קל.

גם בפרסומת שעשתה ספיר ברמן יחד עם נועה קירל ליס היא חוגגת את עצמה. הכוכבת החדשה מבצעת יחד עם קירל גרסה עברית לשיר הקלאסי "I will survive" של הזמרת גלוריה גיינורהן כשהמילים התחלפו ל"בהתחלה ממש חששתי ככה להודות שעם עצמי כמו שאני כבר לא אוכל להיות. התפשרתי רוב הזמן, לא היה לי כיף לחיות, רציתי עוד לכן בחרתי לשנות". ולמרות שמדובר בפרסומת שאמורה לגרום לנו לבזבז את מיטב כספנו, זה מרגש בטירוף. 

ברמן מחובקת ואהודה על כולם, ההתאחדות מחבקת אותה והציבור מרעיף אהבה, אפילו אוהדי הכדורגל, שנתפסים כשמרנים וסגורים תופסים ממנה. בשיחה עם אוהד כדורגל שרוף שנכח במשחק שלה, סיפר לי האחרון שבניגוד למה שחושבים עליהם, האוהדים דווקא מצדיעים לה: "אנחנו הישראלים יחסית פרימיטיביים אבל כשאני רואה אותה אני אומר 'כל הכבוד, היא הלכה עם האמת שלה עד הסוף', ועכשיו כשאני רואה טראנסים זה הפך להיות לא משהו יוצא דופן ולא כזה שאתה אומר 'וואו לא ראיתי כזה דבר בחיים'".

ואולי ובעיקר, זה מוכיח שהיום שינוי אמיתי יכול לקרות מהמקום הכי קשוח ולא צפוי, מהמגעיל והמפחיד - מאיפה שהכי קשה. כשמישהו מבפנים מעז ואחרים רואים שהשד לא נורא כמו שחשבו. כמו אביב גפן - סמל חילוני מובהק שמדבר בכל מקום על הצורך בשינוי ליחס כלפי דתיים וחרדים, כמו נתניהו ובנט "שהכשירו" את רע"מ מימין והפכו את סוגיית חברי הכנסת הערבים בממשלה לאפשרית, כמו רחלי רושגולד החרדית, שדיברה מבפנים והצליחה לגרום לקהילה הסגורה שלה לשנות את השיח על פגיעות מיניות. נירמול קוראים לזה. הגיע הזמן לעשות את זה יותר.