הגיע הזמן ליום המאבק בגברים אלימים נגד נשים
על פי מדד האלימות של ארגון ויצו בישראל ישנן 200,000 נשים נפגעות אלימות. אם הן היו רצות לכנסת יחד בבחירות הקודמות הן היו זוכות ב 7 מנדטים. כשנסתכל על המספרים נצטרך להבין שהמשמעות היא שיש 200,000 גברים שהפעילו אלימות בשנה האחרונה,
ושוב יום המאבק באלימות נגד נשים, ושוב נקבל את המספרים, שמשתנים משנה לשנה אבל לא משתנים מספיק, 20 נשים נרצחו בישראל בשנה החולפת, בשנה שלפניה נרצחו 26 נשים, אבל בואו לא ניתן לכותרות האלו להטעות אותנו. 20 גברים אלימים רצחו נשים בשנה החולפת. בשנה שלפניה 26 גברים אלימים רצחו נשים. הם רצחו נשים בסביבה שלהם, רובם רצחו את בנות הזוג שלהם, האחרים רצחו אחיות, בנות, מטופלות. אנחנו מכירות/ים את כותרות העיתונים ביום שאחרי הרצח – אישה נרצחה. אבל זו כותרת מטעה וצריך היה להיות כתוב – גבר אלים רצח אישה.
מימין למעלה: גיא שפירא, נאשם ברציחת בת זוגו רחל אייזנשטט ז"ל, אמיר רז, נאשם ברציחת אשתו דיאנה דדבייב ז"ל,
שורה שנייה מימין: אנדריי קמינסקי, נאשם ברציחת אמו טטיאנה קמינסקי ז"ל, אדוארד קצ'ורה , חשוד ברציחת הנערה ליטל יעל מלניק ז"ל, סקוט ניומן, הואשם ברציחת בת זוגו לטרישה לני פוינטר ז"ל וזוכה מחמת אי שפיות- נשלח לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי
זהו יום המאבק באלימות נגד נשים, אבל את השם הזה צריך לשנות ליום המאבק בגברים אלימים נגד נשים. אי אפשר להיאבק באלימות, האלימות היא כוח שיש לאנשים, אין לה חיים משלה, יש להיאבק בגברים האלימים. כמובן שרוב הגברים אינם אלימים, והם אלו שצריכים להיות השותפים שלנו במאבק באלו שכן אלימים. וצריך להגיד, זו איננה בעיה של נשים, בטח לא של נשים מוכות, זו בעיה של החברה כולה. מדינת ישראל היא מהמתקדמות ביותר במאבק נגד טרור, הלוואי שחצי מהמאמצים והמשאבים (נסתפק אפילו בפחות מזה) שמופנים לטיפול בטרור היו מופנים לטיפול בגברים אלימים נגד נשים כי במרחב הזה יש הרבה יותר קורבנות.
על פי מדד האלימות של ארגון ויצו בישראל ישנן 200,000 נשים נפגעות אלימות. אם הן היו רצות לכנסת יחד בבחירות הקודמות הן היו זוכות ב 7 מנדטים. אלו המספרים. הנשים האלו לא מאוגדות, הן סובלות כל אחת במקומה, כל אחת בהישרדות של חייה, חלקן לא בטוחות שיקומו מחר בבוקר כי יש מישהו שמאיים על חייהן, אז לכנסת בטח שלא ירוצו. כשנסתכל על המספרים נצטרך להבין שהמשמעות היא שיש 200,000 גברים שהפעילו אלימות בשנה האחרונה, 33,647 תיקי עברות אלימות בתוך המשפחה נפתחו בשנה האחרונה, רובם ייסגרו, 3,757 מהם הבשילו לכתבי אישום. מעטים מאד מהנאשמים ייכנסו לכלא. אלה שייכנסו יצאו די מהר וימשיכו להסתובב עם האלימות שיש בהם ללא טיפול, חלקם יחזרו הביתה ויהרגו את האישה, זו שהגישה נגדם תלונה. כמו הרוצח האחרון רוני שומוב שרצח על פי החשד את בת הזוג שלו חודש אחרי שיצא ממעצר. "הדמות מוכרת למשטרה" יגידו אחר כך הכותרות, אבל היו שם גם שופטים שחשבו שעבודות שירות או ארבעה חודשים בכלא זה מספיק ושיחררו אותו, שחשבו שהוא יכול להסתובב חופשי ולהכניס את בת הזוג שלו למעגל האימה.
כשאנחנו עוסקות ביחסי הכוחות המילים הן חשובות, ראינו את זה במלחמה של גורמים שמרנים נגד העברית הרב מגדרית, חס וחלילה שלא נדבר לגברים ונשים גם יחד. הם נאבקים על השפה הלא שווינית אנחנו נאבקות על כך שגברים אלימים לא ירצחו נשים.
כל מי שעוסקת בתחום וכל הארגונים החשובים שעוסקים במיגור האלימות מזהירים כי האלימות הזו איננה אירוע חד פעמי, היא לא מגיעה משום מקום. כאן סביבנו נמצאים הגברים האלימים, וצריך להיאבק בהם. בשנה האחרונה התוודענו למקרי רצח של נשים רגע אחרי שהודיעו שהן רוצות להתגרש, כי רצו חופש, חירות. ועוד לא דיברנו על מסורבות הגט המבקשות את חירותן להיפרד מבן הזוג, גם אם הוא אלים וגם אם לא אך הן לא יכולות, כי זה החוק במדינת ישראל. האישה תישאר נשואה לגבר עד שהוא יחליט אחרת. גם זו אלימות. בחברה שבה מוסדות השלטון לא עושים מספיק כדי שבשנה הבאה יהיו פחות גברים שירצחו נשים אנחנו צריכים לזכור את המספרים האלו היום ובכל יום ולפעול נגד מי שמפעילים את האלימות הזו.
ביום הזה נרצה להעלות את זכרן ושמותיהן של הנרצחות אך הן לא הבעיה שאנחנו כחברה צריכות להיאבק בה. ביום הזה אנחנו צריכות לראות את התמונות שלהם, של הגברים הרוצחים, לא של הקורבנות. לראות שהם נראים רגיל, חלקם בני 20 חלקם בני 60, זה לא משנה, אי אפשר לזהות את היותם רוצחים ברחוב ולכן המאבק בהם כל כך קשה. נצטרך לזכור גם ביום הזה שאין אף גבר שקם אלים בוקר אחד. מדובר בתהליך, ואת התהליך הזה אפשר לזהות. פורום מיכל סלה שקם לזכרה של מיכל שנרצחה על ידי בן זוגה עוסק בשנים האחרונות בזיהוי סימנים מוקדמים. מיכל רצתה להיפרד מהרוצח, הפתרון שלו היה לרצוח אותה. חשוב שנזכור שאפשר לזהות את הגבר האלים.
View this post on Instagram
ביום הזה כדאי שנגדיר את הבעיה ונציע את הפתרונות. אפס סבלנות לאלימות, זה הזמן להשקיע בתוכניות לגברים מכים ואלימים, לא פחות ממקלטים לנשים מוכות.
אם נשנה את השם של היום הזה מיום המאבק באלימות נגד נשים ליום המאבק בגברים אלימים נגד נשים יכול להיות שנעשה חלק מהתיקון. לא נעסוק בקורבנות, נדאג לטפל במי שמקרבן, ויש יותר מידי כאלו. זוכרים? 200,000. שבעה מנדטים בכנסת.
ביום החשוב הזה שהאו"ם קבע צריך לעסוק ולקרוא לבעיה האמיתית בשמה. יום המאבק בגברים אלימים נגד נשים. הם הבעיה ובהם צריך לטפל.
אחד ביום, הפודקאסט של אלעד שמחיוף בחדשות 12 עם האסירים שמרצים מאסר על אלימות במשפחה
React to WordPress
