לעולם לא אשכח את הרגע הזה, ידיעה על כך שילדה לזוג הורים ממולדובה מצאה את מותה בגן ילדים בפתח תקוה, תפסה אותי לא מוכנה. היינו כבר בעיצומו של המאבק על חוק הפיקוח , ידענו שהמצב עגום, לא נראה שמישהו תיאר לעצמי עד כמה.

וכך פורסם: "סייעת בגן ילדים בפתח תקוה חשודה שהטיחה באלימות תינוקת, נשכבה עליה וצפתה בטלפון הנייד שלה עד שהתינוקת נחנקה למוות".

כל מי שנחשף לתמונות מתוך מצלמות האבטחה יישא את המראות של המאבק חסר הסיכוי אותו ניהלה יסמין הקטנה בשארית כוחותיה, 10 דקות בהם ניסתה להיחלץ מגורלה המר, ללא הצלחה.

לא פעם אני שואלת את עצמי מה היה קורה אם לא היה מדובר ביסמין הבת של וובה ודורינה שהגיעו לארץ ממולדובה? מה אם היה מדובר בילד של בני הזוג כהן או לוי ממרכז הארץ? אין לי ספק שזה היה נראה אחרת.

אפילו התמונות הללו שהובילו להרשעתה של המפלצת, נחשפו במקרה. בהתחלה המשטרה אפילו לא לקחה את המצלמות בגן, סיבת המוות הראשונה שצוינה בפני ההורים הייתה מוות בעריסה. רק לאחר עקשנותה של האם, הואילה בטובה המשטרה לקחת את המצלמות שעד אז כולם היו בטוחים שאינן עובדות וכך התגלתה הזוועה.

למרות הסחבת המשפטית המתישה, למרות שדורינה הייתה צריכה  פעם אחר פעם להילחם  על זכותה להישאר כאן כדי להיות נוכחת בדיונים, להילחם על אישור שיתיר לה לעבוד למחייתה, למרות שהזוגיות שלהם התפרקה ולא שרדה את הנורא מכל, ההורים של יסמין לא ויתרו. פעם אחר פעם בעיניים נפוחות מדמעות, בלי מילה אחת בעברית, בשארית כוחותיהם ניצלו כל במה אפשרית כדי לספר את סיפורם ונרתמו למאבק על חוק הפיקוח שללא ספק נכתב בדמה של יסמין.

במדינה מתוקנת אינה סקיבינקו הייתה מואשמת ברצח, במקום זה, היא הואשמה במסגרת עסקת טיעון רק בהריגה ובגיל 40 היא תקבל את חייה בחזרה לאחר שריצתה 17 שנים בכלא (במקרה הטוב). בזמן שיסמין תישאר לנצח תינוקת.

יסמין היא קורבן לא רק של סייעת פסיכופתית וצוות חסר רחמים אלא גם של מדיניות עלובה שבה ילדים בגילאי לידה עד 3 נמצאים בשטח הפקר.

יסמין והוריה הם קורבנות של מדיניות שממשיכה לאפשר גם היום מציאות בה מתפוצצות עוד ועוד פרשיות כמו גם אלו שהתרחשו בגן של כרמל מעודה אשר בנס נגמרה ללא מוות של ילד נוסף. אותה מדינה שכנראה מסרבת להפיק לקחים ופעם אחר פעם ממשיכה לייצר מעגל של נפגעי עבירה אשר גדל בקצב מפחיד גם בימים אלה.

אתמול פורסם פסק דין מקומם שגם הפיצויים שהוריה של יסמין זכאים לו בגין הכאב והסבל נקבע לפי השכר הממוצע במולדובה שעומד על 1,500 ₪ בלבד לחודש, כאילו זה לא התרחש כאן, מתחת לאף של כולנו.

אותו בית המשפט של מדינת ישראל אשר מקל פעם אחר פעם את עונשם של מי שפוגע בפעוטות חסרי ישע, החליט שלא להטיל כל פיצוי עונשי על הנתבעת, למרות חומרת המעשים אשר ביצעה.

הוריה של יסמין בחרו במדינת ישראל כמקום ללדת בו את ביתם הבכורה במטרה להעניק לה עתיד טוב יותר, הם לא חשבו שבכך יחרצו את גורלה. היום הוריה של יסמין קיבלו "חותמת" רשמית ממדינת ישראל שלא רק שחייה של ביתם היו שווים פחות, גם מותה וסבלם שווה הרבה פחות. למה? רק בגלל שארץ מוצאם היא מולדובה.

בית המשפט הגדיל לעשות וקבע שגם ככה לא התכוונו להישאר כאן.

ואני שואלת: אפשר להאשים אותם?

הכותבת היא מייסדת ומנהלת קבוצת הורות בזכות, קבוצת ההורים הגדולה בפייסבוק

עוד לא עוקבת אחרינו באינסטגרם? היכנסי לכאן