טקס מלכות היופי באמת בוטל?
מצד אחד ביטול טקס מלכות היופי אמור להיות סיבה למסיבה, אך מצד שני בפועל הטקס חי בפיד של כולנו, וכולנו משתתפות ושופטות בו. מצד שלישי, למה באמת מפריעה לנו ההתעסקות של נשים בחיצוניות שלהן?
טקס מלכות היופי הישראלי בוטל בשבוע שעבר, ומדינת ישראל הודיעה שהשנה לא תהיה נציגה ישראלית בתחרות 'מיס יוניברס'. ביטול הטקס ממש לא הגיע במפתיע לאור העובדה שלאורך השנים הוא הלך ונדחק לשולי הבידור הישראלי, העניין החברתי בטקס פחת משנה לשנה, ובשנים האחרונות כבר לא שודר בטלוויזיה. ביטול טקס שכולו סגידה לאידיאל יופי מנותק מהמציאות אמור להיות סיבה למסיבה, אך האמת היא שהטקס הזה חי וקיים- רק שהוא כבר לא על במה, וכולנו משתתפות ושופטות בו. מצד אחד, יש לנו עוד הרבה עבודה בדרך לחיים נטולי התעסקות ביופי וחיצוניות, אך מצד שני, למה זה בכלל משנה לנו? הדס רגולסקי ובתאל אלון על שני צידי המטבע של ביטול הטקס.
הדס רגולסקי מסבירה מדוע אפשר לחכות עם השמפניות כי הטקס לא בוטל, הוא רק שינה זירה.
לא להאמין שהיינו צריכות להגיע ל2022 כדי שטקס מלכת היופי יתבטל. חמש שנים אחרי מי טו העצמה נשית מהדהדת לא מעט שנים, אחרי שנשים תופסות בהדרגה ברחבי העולם, ובאיטיות מרגיזה בישראל, את מקומן סביב שולחן מקבלי ההחלטות - טקס מלכת היופי נותר כשהיה לפני חמישים ושישים ושבעים שנה: נשים צועדות עם בגדי ים ועקבים, מחייכות חיוכים מזויפים כאילו הכי נוח להן כך על הבמה למול עיניהם של השופטים והשופטות (זו הייתה התקדמות שנוספו גם שופטות) ומנצחת זו שמנפנפת הכי יפה ומבטיחה בשיניים צחורות 'שלום עולמי'.
לא פלא שהרייטינג של המופע הגרוטסקי הזה הלך וירד עם השנים- קידום הערכים השמרניים האלה של אישה יפה שפוצה פה רק כשמרשים לה, כבר לא כל כך מושך אף אחת ואף אחד, אבל צריך להגיד ביושר – טקס מלכת היופי לא בוטל אלא עבר טרנספורמציה ולא בטוח שהיא עדיפה. עכשיו, חבר השופטות והשופטים התרחב לציבור כולו, ולפניהן צועדות בסך נערות ונשים צעירות ברשתות החברתיות שמיוזמתן מעלות תמונות שלהן בבגד ים. מודל היופי התרחב קצת, גם נמוכות, פלאס סייז, ונשים מכל המוצאים, התרבויות או המגזרים יכולות להשתתף בתחרות הזו אבל האופי הבסיסי שלה? נותר כשהיה. אחרים ואחרות שופטים את הגוף שלך שדחוס לפיסת בד שלא אוחזת באמת את כל מה שיש לך ומה שהם אומרים עדיין משפיע על נפשן של צעירות ונערות רבות. גם נשים מבוגרות יותר משתתפות בתחרות הזו, והראייה? הן מעלות את עצמן בבגד ים או שמלה ודואגות לטשטש את הקמטים גם אם אלו קמטי צחוק וסימני הגיל כדי שחלילה לא ייראו את מה שאת באמת. מודל היופי שקבעו גברים לבנים אי אז בתחילת המאה הקודמת באמריקה נותר כשהיה, וגם אם עבר איזשהו שינוי אנחנו עדיין מקדשים את האהבה העצמית לנראות, אז היפ היפ הוריי על ביטול הטקס בישראל אבל המעודדות עם הפונפונים עדיין פה ולא נראה שהן מתכוונות ללכת לשום מקום.
View this post on Instagram
בתאל אלון טוענת שעצם העיסוק שלנו בביטול, שינוי או קיומו של טקס כזה או אחר הוא שבעייתי, אפילו יותר מההתעסקות האובססיבית שלנו בכמות הלייקים שנקבל.
בסופו של יום ביטול הטקס, כמו הרבה תהליכים חברתיים בשנים האחרונות, אמור לסמל את שחרורן של נשים ממסגרת מסוימת, במקרה שלנו מריטואל שמקדש אידיאל יופי מסוים בו חיוך צחור וגוף ארוך ודק הם אלו שמדרגים אותנו כנשים. ולפי כך, על פניו אנחנו אמורים לשמוח, אך כפי שאמרה חברתי הדס רגולסקי בפועל הטקס חי וקיים בפיד של כולנו, רק שהתחרות לגמרי פתוחה יותר. אבל אם הסיבה לשמחה שלנו היא העובדה שנשים משוחררות מאידיאל מסוים, למה אנחנו אלו שמכניסות את עצמנו לאידיאל אחר?
תחת הקדמה הנשית פורצת הדרך אין יותר מקום לפאר את נראות האישה. אמירות על נראות נתפסות כשטחיות או פולשניות, ואפילו 'איזה יפה את' זה כבר לא מחמאה, כי לאישה יש גם מוח. עברנו מתחרות על למי יש גוף יפה יותר לתחרות על מי 'מתקדמת' יותר. אני אומרת, הולד יור הורסס ליידיז, כי חופש אמיתי אומר שכל אחת יכולה לבחור במה היא רוצה להתעסק, מתי וכמה. כן, גם אם זה נתפס ממש שטחי ורדוד בעיניכן. אם אישה רוצה לעסוק בדוגמנות, אם סתם בא לה להעלות תמונה שלה בבגד ים או בלוק מושקע, או אם היא רוצה להשקיע שעה וחצי בלהתארגן ועוד חצי שעה בלהצטלם עד שתצא לה תמונה יפה – מי אתן, או מי אנחנו, שנרים גבה מתנשאת על הבחירה שלה?
קידום הנשים בעולם מעניק לנשים חופש בחירה, אך לא פעם מדובר בחופש בחירה מוסווה: תבחרי במה שבא לך, רק לא במה שלא מקובל. את יכולה להיות עורכת דין, מנכ"לית, ואפילו ראשת ממשלה אבל אם את רוצה לעסוק בדוגמנות? את כבר פאסה במקרה הטוב, וכלואה תחת המשטר הפטריאכלי ועדיין לא יודעת במקרה הרע מה טוב לך. אז הנה תזכורת- לא כל הנשים צריכות שיצילו אותן, חלקן ממש מאושרות ממה שהן עושות גם אם זה לא נראה לנו. נשים יכולות לבחור לחזור בתשובה, להישאר בבית ולגדל את הילדים, או לדגמן ולהתפשט כאוות נפשן ברחבי האינסטגרם. לא להאמין שהגענו ל-2022 ועדיין צריך להגיד את זה, אבל כל עוד נשים בוחרות את הדרך שלהן, אין איש או אישה בעולם שרשאים למתוח ביקורת על זה.