ההפרדה תשפיע על החיים של כולנו – אנחנו חייבות וחייבים להתנגד
ההפרדה המגדרית כבר הייתה בכל מקום בירושלים: אוטובוסים, מרפאות, סופרמרקטים עם שעות נפרדות, סניפי דואר, ירידי תעסוקה, שעות קבלת קהל, הכל. כל מה שהמפלגות החרדיות והדתיות דורשות עכשיו. רחל עזריה, ח"כ לשעבר וסגנית ראש עיריית ירושלים בעבר חוזרת לימי המאבקים על דמות הבירה ומזהירה – בפנינו מאבק דומה

הדרישה הקואליציונית של המפלגות החרדיות והדתיות להפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי טומנת בחובה כמה מילים שעלולות לשנות את פני מדינת ישראל - הפרדה במתן שירותים ציבוריים. מה זה אומר? הפרדה בסופרמרקט, בדואר, במרפאה, ביריד תעסוקה, באוטובוס, ברחוב, במשרדי ממשלה, בעיריות, בהכל.
איך אפשר לדעת שבאמת תהיה הפרדה כזאת? כי כל אלו כבר היו בירושלים מתחילת שנות האלפיים ועד שנת 2011. צריך להגיד, זה היה רעיון חדש, שלא היה ביהדות עד אז, ופרץ לחיינו באותן שנים.
למאבק נגד הדרת נשים יצאנו כשלא הסכימו לפרסם תמונה שלי על אוטובוס בקמפיין בחירות, בכל מקום בירושלים. העניין היה שזה הפריע לכמה קיצונים חרדים, ואגד פחדו שהם ישרפו אוטובוסים, כפי שקרה באותה תקופה.
רחל עזריה, מובילה חברתית, לשעבר חברת כנסת וסגנית רה״ע ירושלים וחברת מועצה, מחברת הספר המדריכה למהפכה
פנינו לבג"צ, ונצחנו, אבל אז התחלנו לשאול את עצמנו מאיפה הגיעה ההחלטה הזאת, ואיפה יש עוד מקומות שבהם נשים נעלמות בעיר. המקום הראשון והנוכח ביותר היה באוטובוסים. בירושלים היו אינספור קווי הפרדה פעילים: אוטובוסים שבהם נשים נדרשות לשבת מאחור- והגברים מקדימה. ואם הן לא מתיישבות מאחור, הנהג ידרוש מהן לעבור, יחד עם עוד נוסעים.
מהר מאוד הבנו שאין דבר כזה אוטובוסים לחרדים בלבד, כך לדוגמה הקווים שהגיעו להר חוצבים, מרכז ההייטק הירושלמי, כמעט כולם המשיכו אח״כ לשכונת רמות א׳ שהייתה שכונה חרדית, אז סטודנטיות או נשים שעבדו בהייטק, נאלצו לשבת מאחורה.המאבק קיבל תפנית כשנשים חרדיות התקשרו להודות לי על המאבק, בהתחלה לא האמנתי שזה אמיתי, אבל ככל שהתפתחה השיחה, נוצר בינינו אמון, והן סיפרו שהן שונאות את ההפרדה, אבל לא יכולות להתנגד כי יעיפו את הילדים שלהם מבית הספר אם ידעו שזאת דעתן, אז הן הפכו להיות פעילות בקמפיין בכך שהן היו מעדכנות על כל הפרדה חדשה.
וההפרדה הייתה בכל מקום: אוטובוסים, מרפאות, סופרמרקטים עם שעות נפרדות, סניפי דואר, ירידי תעסוקה, שעות קבלת קהל, הכל. כל מה שהמפלגות החרדיות והדתיות דורשות עכשיו.
באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!
מה שהדהים אותנו זה שבפועל המון חרדים לא היו מעוניינים באמת בהפרדה, נערך מחקר שבדק כמה חרדים מחכים בפועל לאוטובוס נפרד, וכמה יעלו על הקו שמגיע ראשון, וגילינו שכמעט כולם עלו על הקו שהגיע ראשון, כלומר הקווים הנפרדים לא היו מאוד אהובים על הציבור, גם לא על זה החרדי.
זה היה מאבק קשה, הוא היה ארוך, חטפנו המון אש, ואולי החלק הקשה ביותר זאת העובדה שזה לא נעים להתעמת עם ציבור שלם בחברה הישראלית. אנחנו ידענו שרק חלק מהחרדים מעוניינים בהפרדה, אבל אנשים שחשבו שזה עימות עם כל החרדים, בד״כ העדיפו לחשוב שזה לא באמת קורה, ושהכל יהיה בסדר, שגם אם זה קורה זה בקטנה, שזה רק לחרדים ומה אכפת לנו (למרות שלהמון חרדיות היה אכפת) ושזה לא באמת יגיע אלינו או ישפיע עלינו (למרות שזה זלג כל הזמן).
אנשים מעדיפים לעצום עיניים, אבל זה קרה, זה היה אמיתי, וזה הקשה על החיים שלנו בירושלים ובערים אחרות. כמה הקשה? מישהי שהתנגדה לעבור אחורה, חטפה מכות כאלו עד שחייל נאלץ להגן עליה בגופו ובסוף שניהם פונו לבית חולים בגלל המכות שספגו.
ב2011, אחרי 4 בג"צים, ומחאה ציבורית ענקית, שפרצה כשניר ברקת העיף אותי מהקואליציה העירונית, הצלחנו להביא להחלטת ממשלה שאוסרת על הפרדה והדרה ומתירה אותה רק במה שקראנו: שלושת הב״תים- בתי כנסת, בתי ספר, וברכות שחיה, מה שהיה בהפרדה ביהדות לאורך הדורות, כי כל השאר זאת הרי המצאה חדשה.
החלטת הממשלה הזו הייתה שיתוף פעולה יוצא דופן של לימור לבנת וציפי לבני מהקואליציה והאופוזיציה, ההחלטה הזו קרמה עור וגידים בימי נתניהו כראש ממשלה, כשהיה ברור שאי אפשר להמשיך עם ההפרדות וההדרות בכל מרחב אפשרי. אפילו הילארי קלינטון הבחינה שהמציאות הזאת עלולה לאיים על הדמוקרטיה בישראל, ונתנה רוח גבית למהלך מרחוק.
ח"כים חרדים יחד עם סמוטריץ ניסו לבטל את החלטת הממשלה כבר בכנסת ה- 20, ואז במאמץ משותף של ח"כיות מהקואליציה והאופוזיציה הצלחנו לסכל את המהלך.
עכשיו, עם שכרון הכוח מתוצאות הבחירות- שוב מנסים לבטל את החלטת הממשלה.
שיהיה ברור זה יפגע בכולנו, ויביא הדרה והפרדה לתוך חיי היומיום של כל אחד מאיתנו – חרדים, דתיים וחילונים ולזה אנחנו חייבות וחייבים להתנגד.