שרה נתניהו הוטרדה מינית ברשת – בית המשפט: "מדובר בנסיבות שאינן ברף הגבוה"
"אני כל כך פטריוט עד שמרגיש חובה לאומית להעמיד את שרה נתניהו על ארבע ואז בעוצמה יהודית ובנחישות ציונית לחדור אליה מאחור". את הדברים הללו צייץ בועז דרורי כנגד שרה נתניהו, אך מה שהתחיל כתקדים משפטי בטיפול בהטרדה מינית ברשת הפך לפראסה שהסתיימה בהסדר טיעון מביך וחוסר הבנה מצד בית המשפט
"אני כל כך פטריוט עד שמרגיש חובה לאומית להעמיד את שרה נתניהו על ארבע ואז בעוצמה יהודית ובנחישות ציונית לחדור אליה מאחור".
את הציוץ הדוחה הזה ביחס למיניותה של אשת ראש הממשלה צייץ בטוויטר בועז דרורי בחודש מרץ 2019. בעקבות הציוץ הגישה הגב' נתניהו תלונה למשטרת ישראל, ויחידת הסייבר בלהב 433 פתחה בחקירה באזהרה נגדו. החקירה הניבה כתב אישום נגד דרורי שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בגין עבירה של הטרדה מינית. בעקבות הציוץ חיזקו ארגוני הנשים את ידי הפרקליטות וקראו לאפס סובלנות כלפי תופעות של הקטנה, החפצה והטרדת נשים ברשתות החברתיות, בין אם מדובר באשת ראש הממשלה ובין אם מדובר בכל אישה אחרת. נכון שהיעילות בטיפול בתלונה מיוחסת ככל הנראה לעובדה שמדובר בגב' נתניהו, אבל ההתייחסות הראויה שאולי תביא לתקדים המיוחל, היא רווח של כולנו.
בשלב הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות שאין להקל ראש במעשים המיוחסים לנאשם: "הנאשם בחר בפלטפורמה על מנת להפנות למתלוננת ביטוי מבזה ומשפיל ביחס למיניותה. הפרסום האמור פורסם ברבים. במציאות של ימינו מתאפיינת נגישות לפלטפורמות ואל לנו כחברה להסכים לביטויים פוגעניים בפלטפורמות אלו". אכן, דברי טעם. משהו זז, מישהו שם למעלה הבין את החומרה והנזקים האדירים של הטרדות מיניות ברשתות.
באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!
עד כה ציון 'עובר' לרשויות אכיפת החוק. אבל משהו השתבש בדרך, שיבוש עמוק, מאכזב ומתסכל. שיבוש שקוראים לו "הסדר טיעון". התקווה שייחלנו לה נגוזה באחת. פאסט פורווד לאתמול (רביעי 8.2.23), הנאשם הודה בהטרדה מינית במסגרת הסדר טיעון, וכב' השופט ירון גת גזר עליו חודשיים מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך 800 ₪. עונש עלוב, מחפיר ומביש. את הענישה המצומקת נימק כבודו בכך שהוא מתחשב במצבו האישי והכלכלי של הנאשם וברף הנמוך של העבירה: "בכל הנוגע לרכיב הפיצוי, הרי שמחד גיסא, לנוכח הפגיעה בנפגעת העבירה יש מקום לקבוע פיצוי, אך מאידך גיסא יש להתחשב כי הדברים לא נשמעו ישירות מול נפגעת העבירה. בהקשר זה, מדובר בנסיבות שאינן ברף הגבוה בעבירות מסוג זה, וכן יש להתחשב במצבו האישי והכלכלי של הנאשם".
והנה חוזר על עצמו הנרטיב המוכר והמדכא - ניתוק ואי הבנה מושרשת ועמוקה של בית המשפט את חומרת העבירה וההשלכות החברתיות התרבותיות שמקבעת הכרעה מעין זו. התחשבות במצבו של הפוגע ולא חלילה במצבה של הנפגעת, או בהסתכלות רחבה יותר, התחשבות במצבו של הפוגע ולא בנזק האדיר שמביא עמו המסר השגוי לחברה : 'נכון, זה לא תקין אבל זה ברף הנמוך, ואם לפוגע קשיים כלכליים אז בכלל, נתחשב בו'. במלים אחרות, אור ירוק להמשך פגיעה מינית ברשת. אפס הרתעה.
איזה פספוס ענק של בית המשפט, איזה ניתוק. במקום לקבוע שהטרדה מינית ברשתות היא מחלה פושה שרק תופסת תאוצה ומחלחלת גם לנוער וילדים ולילדות שלנו, קובע בית המשפט מדרג שלפיו אם הדברים נאמרים בפניה של נפגעת אז ההטרדה חמורה יותר, לעומת דברים שלא נאמרו בפניה שאז מדובר ב"רף הנמוך". האמנם? מה למשל אומרת הקביעה על שיחה בין עובדים על עובדת שיש בה הטרדה מינית, אבל לא מופנית ישירות כלפיה, או על שליחת מיילים פורנוגרפיים, או על מופעי "סאטירה" בפריים טיים, או ברדיו (כדוגמת התביעה שהגישה הכתבת כרמלה מנשה בעקבות תוכנית רדיו בה השמיעו צמד "סאטיריקנים" אמירות מבזות מיניות כלפיה). ומה לגבי אמירות מבזות בקבוצות וואטסאפ בין עובדים? בקביעה זו יש לא פחות מהתווית נורמה חברתית שלפיה לא צריך לקחת ממש ברצינות הטרדות מיניות ברשת, ובכלל, כאלה שלא נאמרות ישירות בפני נפגע או נפגעת.
לאיזו הרתעה בדיוק כיוון בית המשפט עם הענישה המצומקת הזו, אם בכלל, ואיך פספס את ההזדמנות הנדירה שהגיעה לפתחו כדי להעלות את הרף ולקבוע שהטרדות מיניות ברשת ובכלל כאלה שאינן נאמרות ישירות, הן לא פחות חמורות מהטרדות מיניות שנאמרות ישירות. האם עד כדי כך מנותק בית המשפט ממה שמתחולל בזירת הטוויטר או ברשתות בכלל, שהן כידוע כר פורה ומפרה להטרדות מיניות. הסדר הטיעון תרם הלכה למעשה להמשך השיח הנפוץ ברשת שיש בו ביזויים מיניים והחפצות מיניות, וכעת, וללא התרעה ממשית. אז הנה לנו גושפנקא שבית המשפט לא רואה באמירות כמו "לחדור אליה מאחור" או "להעמיד את שרה נתניהו על ארבע" כמסוכנות או כאלה שמשקפות את השליטה הגברית על הגוף הנשי, את ההחפצה והניכוס הויזואלי שמצוי על הרצף הפוגעני עד אונס ואלימות. שלהיות אישה (גם בתוך הרשת) זה לחיות בסביבה לא בטוחה, להיות בתוך סדר חברתי שמנכס את גופך כמושא לעונג גברי ועד ליחסים של אלימות, ואין להפריד בין מיניות לאלימות.
טעה בית המשפט שניתק את הציוץ הספציפי ממציאות שהיא עמוקה וגדולה הרבה יותר מהציוץ של הנאשם: חופש מוחלט של חלקים גדולים בציבור שדואגים לשמר את הדיכוי על הגוף הנשי, גם על דרך ציוצים בטוויטר, ובימים אלה יותר מתמיד. כל שנותר לנו הוא לקוות שנשים שמוטרדות ברשת לא ישתקו ויתלוננו, גם אם הן לא שרה נתניהו, ושיקבלו לפחות את ההתייחסות הראויה שהיא קיבלה. שעוד ועוד תלונות כאלה יגיעו לפתחו של בית המשפט ושאולי הפעם ייתן סוף סוף את מידת הרצינות הראויה, ינצל את ההזדמנות לנסות ולייצר שינוי תרבותי חברתי, וישנה את המדרג השגוי שקבע כב' השופט גת.
*הכותבת היא עורכת דין, מומחית ומרצה למניעת הטרדה מינית.
React to WordPress