פרשת מותו של עומרי בלום ז"ל: מהן העובדות המשפטיות?
הפרשה שמעסיקה את הקהל הישראלי בשבוע האחרון, בה שי בלום ירה בבנו המאומץ עומרי, וטוען להגנה עצמית, היא פרשה סבוכה ומטלטלת, שבתי המשפט יידרשו לרדת לעומקה ולבחון בדקדקנות את הדקות האחרונות לחייו של עומרי על מנת לקבל בה הכרעות. עו"ד עומר בללי, מומחה משפט פלילי, עושה סדר בעובדות
הירי של שי בלום בבנו המאומץ עומרי ז"ל בחורשה הסמוכה לביתם ביישוב מכבים, ביולי האחרון, הוא פרשה הופכת קרביים, שבתי המשפט יידרשו לרדת לעומקה ולבחון בדקדקנות את הדקות האחרונות לחייו של עומרי, על מנת לקבל בה הכרעות.
על חלק מהעובדות אין חולק: עמרי ז"ל נולד עם סינדרום האלכוהול העוברי ובהמשך אובחן עם אוטיזם. הוריו המאמצים, גליה ושי, ניסו להעניק לו חיים טובים יותר מאלו שהיה עשוי לזכות בהם אילולא אומץ על ידם. לאורך השנים, ההתמודדות עם התנהגותו של עמרי הפכה לקשה יותר ויותר עבור הוריו, למרות הנסיונות הרבים לטפל בבעיות.
באותו יום ביולי האחרון, עומרי ואביו יצאו לחורשה הסמוכה לביתם כדי לדבר. עומרי הצטייד בסכין מתקפלת. אביו נשא אקדח עליו, אותו על פי הנטען הוא מחזיק ברישיון ועימו הוא מסתובב דרך קבע. בשלב מסויים שלף עומרי את הסכיו והפנה אותה כלפי אביו. האב, שחש לטענתו מאויים, שלף את האקדח וירה בבנו.
על פניו, נסיבות המקרה מעוררות טענה של הגנה עצמית – הבן איים או ניסה לתקוף את האב עם סכין, והאב הגיב בירי.
אלא שלטענת ההגנה העצמית יש שתי חולשות עיקריות במקרה הזה: האחת, כמות הקליעים שנורו לעבר הבן. על פי כתב האישום נורו לעבר הבן 9 כדורים. מדובר בכמות יחסית גבוהה. השנייה, הסכין שנמצאה נעוצה בחזהו של עומרי. אם ניתן היה לקבל את הטענה שהיו נחוץ ירי של 9 כדורים לעבר המנוח, עדיין לא היה צורך לעשות שימוש בסכין. מכאן, שנראה כי יהיה קשה מאוד לקבל את הטענה כי מדובר בהגנה עצמית.
לאור הנסיבות האמורות, החליטה הפרקליטות להגיד נגד בלום כתב אישום בטענה של רצח בכוונה. זאת כיוון שהרפורמה בעבירות ההמתה שינתה את סיווג עבירת הרצח ועבירת ההריגה שהייתה פעם. כיום, עבירת הרצח אינה דורשת הכנה מקדימה או היעדר התגרות כפי שהיה נהוג בעבר. בראיונות שהתפרסמו בסוף השבוע בתקשורת, ניסתה גליה בלום, אשתו של שי ואמו של עמרי, לתלות את העובדות שהובילו להגשת כתב האישום בעבירת רצח בכוונה (הירי המרובה ונעיצת הסכין), בעברו הצבאי של שי כלוחם ביחידה מובחרת ובמצבו הרפואי.
מדובר במקרה סבוך, בטרגדיה של ממש שממחיש היטב את הקושי של המשפט הפלילי עם מערכות היחסים המורכבות מאוד בין בני משפחה. ייתכן מאוד שמדובר במקרה נדיר שבו הכלים הפליליים אינם מסוגלים להתמודד עם מורכבות המקרה.
יחד עם זאת, בהיעדר כלים אחרים להתמודד עם פרשה כזו מלבד הכלים הפליליים, נראה כי למדינה אין אפשרות אחרת אלא לנהל את המשפט נגד בלום. במקביל לכך, יש בהחלט מקום לשקול את שינוי העבירה בכתב האישום לעבירה של רצח באחריות מופחתת, ולא להתעקש על מעצרו של היורה עד תום ההליכים.
הכותב הינו מומחה למשפט פלילי